ועדת הפנים של הכנסת קיבלה את הצעת יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם והורידה את תקן הכליאה בבתי הסוהר מ-18 אלף אסירים ועצורים ל-15 אלף.
המשמעות היא שיותר אסירים יוכלו להשתחרר שחרור מנהלי, אם יעמדו בתנאי השחרור המנהלי.
נציין כי פקודת בתי הסוהר מסמיכה את נציב השב"ס לשחרר אסירים שחרור מנהלי אם מספר האסירים הכולל בבתי הסוהר עולה על תקן הכליאה. הסמכות לקבוע את התקן היא של שר פנים, באישור ועדת הפנים.
השר לביטחון פנים ביקש מהוועדה להוריד את התקן ל-16,684, לאחר שבשנה האחרונה היו מעט מאד שחרורים מנהליים. כאמור ועדת הפנים הורידה את התקן ל-15,500.
"הורדת התקן באה להבטיח רווחה מינימלית לאסירים", אמר אמסלם. ''המדינה לא אוהבת להשקיע בבניית בתי סוהר, כי זה לא מכניס כסף. תפקידנו לשמור על זכויות האדם וגם לתת לאסירים מוטיבציה להתנהגות טובה. יש שם אנשים. לא חשוב למה הגיעו לשם, הם ראויים לתנאים אנושיים בסיסיים. צריך חזון, ולמשוך לשם. אם אנחנו מדינת חוק, צריך בתי כלא ראויים. לשמור על החוק עולה כסף".
בעת הדיון דיווח שמעון בר גור, ראש חטיבת כליאה בשב"ס, כי בחודש האחרון חל גידול של 700 עצורים ואסירים ביטחוניים, ומספרם עומד כעת על 6,200. על טענת ח"כ אוסאמה סעדי בדבר צפיפות ותנאי כליאה קשים לקטינים בכלא גבעון השיב בר גור: "כלא גבעון מיועד למסתננים והתנאים בו קלים. יש שם 70 קטינים בחדרים מרווחים, נקי ומצוחצח.
''שחרורם של יותר אסירים מנהליים לא יביא אותנו לצפיפות הרצויה של 4.5 מטר לאסיר. רק תקציבים לבניה יביאו אותנו לשם. בתקציבים של שב"ס אנחנו משפצים ומרווחים, תוך איזון לצורך לקלוט אסירים. בשמונה שנים שיפצנו כ-10 אגפים בשנה", הסביר גור.
ד"ר אושרה קנצפולסקי מהסנגוריה הציבורית אמרה כי "שטח המחיה בבתי הכלא בארץ רחוק מהסטנדרט שנקבע בתקנות ורחוק עוד ותר מהסטנדרט הבינלאומי. מנגנון השחרור המנהלי הוא אחד האמצעים לשפר מעט את המצב אבל חייבים להבטיח שהמנגנון באמת יפעל ובפועל יהיו שחרורים. קרוב לחצי שנה לא היו. המנגנון לא יושם".