'קצין ומרגל',
רוברט האריס,
כנרת, זמורה-ביתן, דביר,
443 עמ'
צרפת 1895. אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בעל רקע צבאי מרשים, מואשם בבגידה.
נראה שכל העם הצרפתי תמים דעים בפרשה. גם הצבא, סוכנות הביון, בית המשפט שבו דרייפוס הועמד לדין, כולם מכריזים בקול את גזר הדין "אשם, אשם, אשם". מדרייפוס נשללות דרגות הקצונה, חרבו נשברת בפניו לאות קלון והוא גולה לאי רחוק ומבודד - אי השדים.
מכאן נפתח הרומן של רוברט האריס 'קצין ומרגל'. הימים הם ימי פוסט המשפט וז'ורז' פיקאר מתמנה לראשות הביון הצרפתי. מסתבר שפיקאר, איש ישר-דרך ותמים, נקלע למקום ערמומי ומפותל במיוחד. מתוקף תפקידו, פיקאר מגלה שהראיות שהובילו להרשעתו של דרייפוס מוטלות בספק. ההרשעה הגורפת שהוציאה פסק דין אכזרי במיוחד כלפי הקצין היהודי, למעשה מסתמכת על תרגיל מתוחכם ואפל של המערכת הצבאית וסוכנות הביון.
פיקאר מוצא סימנים לכך שדרייפוס עצמו לא אשם, אלא קצין אחר, אך כאן משתנה העלילה ומתפתלת. פיקאר, שהולך בצדקת דרכו, חש בידה הקשה של המערכת, שפועלת ללא רחם כלפי מי שמעז לאיים לחשוף את סודותיה.
את סיומה של הפרשה כולנו יודעים - דרייפוס אכן זוכה מאשמה והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות. את הדרך לזיכויו, את המסע האמיץ של מי שהאמין בחפותו, את הקשיים האדירים של מי שהלך כמעט לבדו נגד מערכת שלמה - חושף האריס בספרו. ז'ורז' פיקאר איננו דמות ידועה, אך ראוי מאוד שנדע עליו. הרומן הוא היסטורי והמידע שעולה ממנו מהמם בעוצמתו.
בגב 'קצין ומרגל' נכתב כי הרומן "מקים לחיים את פריז של ראשית המאה העשרים ואת הפרשה שהטביעה את חותמה על ההיסטוריה", ואכן זהו תיאור תמציתי של הרומן. פריז האפלולית והחורפית יודעת את אחת הסערות הגדולות בתולדותיה - פרשת דרייפוס. מלבד העניין הרב שמציב הנושא עצמו, כתיבתו של האריס מעניינת וקולחת ואפשר להיסחף לתוך העלילה המותחת בקלות רבה.