סוגרים שבת – ביקורת מוזיקה שבועית

מלווה מלכה | אלבום | יצחק מאיר

אני לא טיפוס של ספאמים. אני כן טיפוס ששולח הודעת ווצאפ למציק מקבוצת 'עדכונים למפגש מחזור כ"ז בגן סאקר כולם באים!!2' ותוהה על הקשר שבין עצמות האדם הראשון שהתגלו בין בלאי ספר הקדמונים שנמצא במחסן נשק של דאע"ש על יד ציונו של רבי נחמן מברסלב, לבין המפגש המדובר.

לא. אל תענה לי.

ישיבת 'אפטר הבדלה' במוצאי שבת עם ספר פיוטים מדולדל מדפדוף אינטנסיבי במהלך היממה האחרונה, על יד שולחן עייף משלוש ארוחות ומפה לבנה מותשת מכתמי סלטים מזרחיים חריפים - גורמת לעידון המעבר בין הקודש לחול, השקט לרעש והנַחת לשיגעון
ובכל זאת, היות וספאם הוא מושג יחסית חדש ומיילים משונים עם מסרים עמוקים כאן מאז פרעות תרפפ"ו, זכיתי להיתקף לא פעם במייל הבא (מצורף בדילוגים):

"בכנס של נוירולוגים מכל העולם... נדונה התופעה של התעלפויות שמתרחשות בשעות הבוקר, מיד לאחר הקימה מן השינה. פרופסורית אחת... אמרה שלאחר כל המחקרים, היא הגיעה למסקנה שההתעלפויות נגרמות כתוצאה מן המעבר החד שבין שכיבה לעמידה. היא אמרה שלוקח לדם 12 שניות להגיע מן הרגליים אל המוח. כאשר מתבצעת קימה מהירה, הדם 'נזרק' למוח במהירות רבה מידי והוא מגיב בתגובת שרשרת שגורמת להתעלפות. היא הציעה לכל אדם שלאחר קומו משנתו ישב על המיטה, יספור לאט עד 12 ורק אז יקום".

והמייל ממשיך: "הנאום זכה למחיאות כפיים ולתגובות נלהבות. ואז קם פרופסור יהודי, שומר מצוות, וביקש את רשות הדיבור, וכך אמר: אצלנו היהודים, לא קמים מן המיטה בפעם אחת. יש לנו מנהג עתיק, בן אלפי שנים, לומר תפילה הנאמרת במיטה, בישיבה, מיד כשמתעוררים. יש בה 12 מילים, ואורך לומר אותה שתים עשרה שניות. וכאן הוא קרא לאט ובהטעמה את 'מודה אני'. שוב רעש האולם ממחיאות כפיים סוערות. הפעם נועדו מחיאות הכפיים לריבונו של עולם".

וכעת, ההפרכות: 'מודה אני' אינו "מנהג עתיק בן אלפי שנים". הנוסח מופיע לראשונה בספר 'סדר היום' לרבי משה בן מכיר, שחי בסוף המאה השש-עשרה. הדם גם לא מגיע מהרגליים אל המוח, אלא אך ורק מהלב. במהלך קימה מהירה דם מהמוח יורד אל הגוף, מכוח המשיכה ולא 'נזרק' אל המוח. פיחות דם במוח גורר ירידה בכמות החמצן במוח, לא עודף, וירידה ברמת החמצן בדם גוררת, לעתים, התעלפות. אף פרופסור רציני לא ימליץ על מספר שניות קבוע לכולם, זה תלוי בכל כך הרבה משתנים. משיטוט באינטרנט תמצאו כמה גילויים נוספים בקשר לסיפור הבעייתי, אבל זה לא העניין.

העניין הוא שאנחנו מחפשים כל הזמן 'אישורים' מדעיים למנהגי המסורת היהודית. אז גם אני ניסיתי וניצלתי את כל המיומנות
יצחק מאיר, האיש שפיזר מניחוחות השבת אל אוויר ימי החול, שהפך את שירי שולחן סעודות השבת לשירי מערכת ההשמעה של רכבי ישראל ושמעל הכול – האהיב עלינו את הכמיהה אל היום הקדוש
המדעית שאגרתי במהלך השנים (הקבצה ג' בחטיבת ביניים) כדי להגיע למסקנה הבאה:

ישיבת 'אפטר הבדלה' במוצאי שבת עם ספר פיוטים מדולדל מדפדוף אינטנסיבי במהלך היממה האחרונה, על יד שולחן עייף משלוש ארוחות, מפה לבנה מותשת מכתמי סלטים מזרחיים חריפים ופלאפון שמתחנן להידלק ולעדכן בפספוסי שומרי השביעי לעשרים וארבע השעות האחרונות – גורמת לעידון המעבר בין הקודש לחול, האור לחושך, השקט לרעש והנַחת לשיגעון.

כך מקובלני מבית אבי, לשבת ולשורר את כל להיטי ההבדלה במוצאי השבת. עשרים דקות, חצי שעה, כמה שלוקח. אנחנו לא ממהרים. 'אמר ה' ליעקב', 'חדש ששוני', 'המבדיל בין קודש לחול', 'אל אליהו' וכמובן – פסוקי 'ויתן לך הא-להים', סגולה בדוקה ומנוסה למשהו שאני לא בטוח מה אבל כדאי לנסות.

ומכאן לחתן השמחה – יצחק מאיר, האיש שפיזר מניחוחות השבת אל אוויר ימי החול, שהפך את שירי שולחן סעודות השבת לשירי מערכת ההשמעה של רכבי ישראל ושמעל הכול – האהיב עלינו את הכמיהה אל היום הקדוש והדביק אותנו בצליליו בחן, בחסד ובגיוון גווני ווקאליות שונים מעדות שונות.

אחרי שהשלים באלבומיו הקודמים את זמירות ליל שבת, יום השבת וסעודה שלישית, וכששני אלבומים נוספים באמתחתו – שירי הימים הנוראים ושירים אישיים באלבום 'המדריך למתארח', סוגר מאיר את מעגל השבת עם 'מלווה מלכה' – שש עשרה
מילה למעבד המוכשר ערן קליין שתמיד כשנראה שאין עוד דרך לגוון במוזיקות הללו, גם אחרי חמישה אלבומים של מאיר, הוא מוצא בכל שיר את ההבלטות הנכונות, את הכלים המחמיאים, את הקולות המקוריים והתחושות שעוד לא חשנו
רצועות יפהפיות ממסורות שונות שעושות הרבה כבוד ל"אושפיזין של סעודת מלווה המלכה" (כלשון החוברת המצורפת), דוד המלך ואליהו הנביא.

ליצחק מאיר מצטרפים ה'חברים' ישי ריבו, יונתן רזאל, ליפא שמלצר, מקהלת מלכות ועוד, לצד 619 חברים נוספים שהיו שותפים ביצירת האלבום על ידי השקעה בפרויקט עוד מתחילתו, דרך האתר 'הדסטארט'. מילה למעבד המוכשר ערן קליין שתמיד כשנראה שאין עוד דרך לגוון במוזיקות הללו, גם אחרי חמישה אלבומים של מאיר, הוא מוצא בכל שיר את ההבלטות הנכונות, את הכלים המחמיאים, את הקולות המקוריים והתחושות שעוד לא חשנו. סחטיין ערן.

כספרדי קסמו לי הרצועות 'חמדת לבבי' עם הקולות מעבר לקלעים שעל שפת האוזן ו'אל אליהו' אותו שר החכם דוד מנחם בצורה הכי אותנטית בחלקו הראשון על שלל הנאי, הסנטור, תוף המרים והדרבוקות מאחור, עד לחיתוך המקצבי-סגנוני ההופך את עור השיר למעין סצנת טראנס וערפל סלסולי מהפנט. כמו כן, כבן מחונך, נשבתי בפיוט 'אמר ה' ליעקב' לקולו של האבא למשפחת מאיר כאשר ילדי המשפחה עונים אחריו 'אל תירא עבדי יעקב'. ואין יותר 'דור לדור' מלהאזין לזה.

בכנס של מוזיקולוגים בתוככי ראשי נקבע כי אלבומו החדש של יצחק מאיר יעשה לכם טוב באוזן, בלב ובמוח. כפיים.

קטנות

לא רואה בעיניים

מעט זה הרבה | חדשיר | חיים גולד

חיים גולד הוא ה'קיווע' משטיסל של המוזיקה היהודית.

חולמני, תמים, חמוד, צנוע, רגוע, מדמיין. אי אפשר שלא לאהוב אותו. ושירו החדש, 'מעט זה הרבה' מקסים. בכלל, שירים של זמרים חסידיים שמכילים מילים מקוריות ועם זאת לא מגוחכות זו תופעה מבורכת ונדירה בעיניי, וכאן היא קיימת. גם המלודיה והשירה מהווים תחליף למדיטציה של 'החילויינים'.

בשביל תמונות נוף יפות יש לי את שומר המסך של Windows. לקליפ שלנו אין במאי ואין עלילה. כשסוף סוף רואים שחקן נוסף בזירה הוא משחק בטלפון
מה שהפריע לי הוא ה'קליפ'.

"את יציאת השיר מלווה וידאו קליפ מיוחד ומרגש אשר צולם במספר לוקיישנים מרהיבים, הופק ונערך על-ידי אנשי מקצוע מהמובילים בתחום הקליפים בישראל". לולא האמירה הזו מתוך הקומוניקט לא הייתי עומד על כך.

אבל כשמבטיחים לי את אנשי המקצוע המובילים בישראל (מה שלא נכון) ואני מקבל סרטון חובבני ובו נראה גולד מזמזם עם מבט לשום מקום (במקום למצלמה), יושב על ענף, שט בנמל יפו והולך על גשר עץ, אני מרגיש מרומה.

בשביל תמונות נוף יפות יש לי את שומר המסך של Windows. לקליפ שלנו אין במאי ואין עלילה. כשסוף סוף רואים שחקן נוסף בזירה הוא משחק בסמארטפון (שנייה 00:36).

ואם כבר יצא, אל תתפארו ותתגאו ב'טובי המוחות בארץ' שלא לכם. איך אומר הפתגם? אמור מעט ועשה הרבה.

מעלה באוב

לסיום,

י"ט כסלו כבר כאן וחגה של חסידות חב"ד הגיע.

זוהי סיבה למסיבה להקשיב למוזיקאי שלפני כעשור חבש כיפת 'יחי אדוננו', גידל זקן לבן והצטרף למשפחת חב"ד בצעד שהימם את תעשיית המוזיקה הישראלית. מאז, אגב, הספיק לקרוץ אליה בחזרה עם כמה להיטים גלגלציים.

 קבלו אותו, האיש והאגדה, אריאל זילבר. מתוך פרויקט צמאה הראשון.

יחי! יחי! יחי!

---

מתוך מגזין ערוץ 7