סוגיית סגירת הכבישים צריכה להישקל הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט ההרתעתי.
בכבישים שבהם נוסעים רכבים יהודיים בלבד, קל יותר לכאורה להציב מארב לירי, ביודעם כי המטרה היא רכב יהודי. אך מאידך השימוש ברכב עוקף לפיגוע קל יותר לביצוע בכבישים שפתוחים גם לנסיעת רכבים ערבים.
ההיבט השני הוא כאמור ההיבט ההרתעתי. נראה לי שמרכיב זה הוא המרכיב החסר והנחוץ ביותר למאבק של ממש בטרור. יש כיום עידוד גורף של הציבור הערבי בשומרון ויהודה למבצעי הפיגועים, ולכן הלחץ חייב להיות כלפי ציבורים רחבים.
רצוי להימנע מסגירה גורפת ולהפעילה בקטעי כביש שבהם יש הישנות של ניסיונות פיגוע. בציר 60, המשתרע מבאר שבע עד עפולה, יש לסגור לתנועה ערבית בשלב ראשון את אזור צומת גוש עציון ביהודה ואת אזור צומת תפוח בשומרון.
במקביל יש להעביר מסר ברור לאוכלוסייה הערבית, כמו גם למדינות העולם, כי ישראל לא תאפשר תנועה חופשית לאוכלוסייה הערבית, כל זמן שליהודים ולחיילי צה"ל הנסיעה כרוכה בהתמודדות עם פיגועים הניזונים מעידודה של אוכלוסייה זו.
המרכיב החשוב ביותר במלחמה בטרור הוא הרתעה. ישראל נמנעה במשך תקופה ארוכה מלהפעיל צעדי הרתעה, הן בגלל כניעה ללחצים מדיניים והן בגלל הפרעות של מערכת המשפט. חייבים כיום להפגין מנהיגות בשני תחומים אלו, ובכך תתחיל להיווצר הרתעה של ממש, כמובן לצד צעדים נוספים של סגירת כל ערוצי ההסתה, כולל אינטרנט ומסגדים.
בני קצובר