מזה כחודשיים, מאז רצח הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, משתולל גל של טרור פלשתיני משני צדי הקו הירוק.
זה קורה כמעט בכל יום, לפעמים גם פעמיים או שלוש באותו יום. ערבי או ערבייה מתנפלים בסכין שלופה על עוברי אורח יהודים. נהג פלשתיני דורס ברכבו אזרח או חייל. לטרור העממי הזה מצטרפות חוליות טרור מקצועיות שפותחות באש על רכב ישראלי בכבישי יו"ש. פעם נרצחים זוג הורים לעיני ילדיהם ופעם אב ובנו בדרך לשמחת הבת. בכל יום מתרחשים פיגועים רבים וניסיונות לפיגוע. אלה שמגיעים לידיעתנו הם רק החמורים שבהם. יותר מעשרים יהודים נרצחו בתוך חודשיים, והסוף אינו נראה באופק.
ממשלת ישראל נוקטת צעדי תגובה שהם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. נועלים את הדלת לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה. אין ספק שהתנועה האסלאמית של ראאד סלאח היא גורם מסית ומעודד טרור. הוצאתה אל מחוץ לחוק היא מצווה בפני עצמה. אבל את התבערה שהוצתה כתוצאה מהשנים הרבות שבהן פעלה התנועה ללא הפרעה והפכה את הר הבית למוקד של אלימות והסתה, ייקח עוד הרבה זמן לצנן.
בגוש עציון לא מצליחים לספק ביטחון במרחב מצומצם מאוד, שבו פיגוע רודף פיגוע. מוסיפים עוד חיילים ועוד גדרות, ללא הועיל. אין מחשבה מקורית ומעמיקה, אין יצירתיות. לא טקטיקה ולא אסטרטגיה. מנסים לטפל בטרור בקצה האחרון שלו, במקום לקעקע את המוטיבציה ולחסל את התשתית התודעתית והמנטלית שעליה הוא צומח. אין טיפול אמיתי בהסתה. אין תגובה של ממש על פיגועים. אין גביית מחיר מהאויב ומהנהגתו. אין הרתעה. ההנהגה הביטחונית שלנו - נתניהו ויעלון, אייזנקוט ויורם כהן - נוקטת אסטרטגיה של הכלת הטרור, שמשאירה את משימת נטרול המחבל לאזרח המזדמן ברחוב.
הרצח המחריד שאירע באמצע תפילת מנחה בתל אביב לפני שבוע, בוצע בידי מחבל שימים ספורים קודם לכן קיבל רישיון עבודה בתוך תחומי הקו הירוק. מזעזע להיווכח שבתקופה של טרור עממי, שבה כל ערבי עלול להתגלות כמחבל, עדיין מחלקים להם רישיונות עבודה. בשביל מה בנינו בהון עתק את גדר ההפרדה? לא כדי למנוע מהפלשתינים גישה אל תוככי ערי ישראל - אם לא בימי שגרה אז לפחות בימים של טרור משתולל? איך זה שעדיין לא ננקט הצעד האלמנטרי של שליחת אלפי הפלשתינים שעובדים בערי ישראל בחזרה אל עריהם וכפריהם ביו"ש? אם העם שלהם פתח נגדנו במלחמת אזרחים עממית, למה שפרנסתם לא תיפגע? מדוע לא נפרשים מחדש עשרות מחסומים מצילי חיים שהוסרו כמחווה לאבו-מאזן, בימים שבהם עוד אפשר היה לטעון שהוא מונע טרור? כמה יהודים צריכים עוד להירצח כדי שהצמרת הביטחונית שלנו תודה בכישלון התפיסה של שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלשתינית, שכביכול מונעת טרור ואינה תומכת בו?
ברור לחלוטין שמתקפת הטרור הזאת באה מלמעלה. אבל ישראל לא גובה שום מחיר מאבו-מאזן ומעמו. להפך, מעניקים להם פרסים. מטילים מגבלות על כניסת יהודים להר הבית, וכעת אפילו מדברים על העברת שטחיC נוספים משליטת ישראל לשליטת הרשות. היום התפרסם שצה"ל ממליץ על מחוות לרשות הפלשתינית – שחרור מחבלים ואסיפת נשק ותחמושת. אז באמת, למה שהם יפסיקו?
בוחרי הימין מהססים לצאת להפגנות נגד הממשלה שהם בחרו בה. אבל הפגנות לא נועדו רק להפיל את הממשלה. אפשר לרצות בהמשך קיומה של הממשלה הזאת, ועדיין לדרוש ממנה לשנות את מדיניותה הביטחונית. צריך לאסוף את הרבבות שגדשו את הכיכר בתל אביב יומיים לפני הבחירות ועזרו לנתניהו לנצח, ולומר לראש הממשלה ולשר הביטחון - עד כאן. ומוטב לעשות זאת עכשיו, ולא חלילה לאחר שנספור עוד עשרים הרוגים.
מחיר ההוללות
לפרשה המקוממת, המביכה והמצערת של ינון מגל יש שני היבטים מקבילים, פלילי וציבורי.
במישור הפלילי - המשטרה פתחה בבדיקה, שאולי תתפתח לחקירה. לגבי ההתבטאויות החמורות שתוארו בפוסט המפורסם של כתבת 'וואלה' רחלי רוטנר, מתברר שהן אינן עולות לכדי עבירה פלילית גם אם היא תבחר להגיש תלונה, וכרגע נראה שאין לה כוונה כזאת. רוטנר עצמה לא מאשימה אותו במפורש בהטרדה מינית, וגם כותבת שהייתה עוברת לסדר היום אלמלא שמעה שהייתה פגיעה בנשים נוספות.
עובדת אחרת של 'וואלה' תיארה התבטאויות ומעשים חמורים יותר. התיאורים שלה, שצריך לציין שמגל לא הודה בנכונותם, עלולים לכאורה להביא להגשת כתב אישום. אבל כדי שזה יקרה היא צריכה להגיש תלונה ולהסכים להעיד נגדו – מה שבינתיים לא קרה. ייתכן כמובן שיהיו תלונות נוספות.
את המישור הפלילי נשאיר למשטרה ולפרקליטות. שליח ציבור חייב דין וחשבון לבוחריו גם במישור המוסרי והנורמטיבי. וכשמדובר במפלגה כמו הבית היהודי, הצד המוסרי צריך להיבחן גם באמות מידה יהודיות.
ההתנהגות עם נשים המיוחסת לח"כ מגל, שהוא לא הכחיש אותה ולמעשה הודה בה, היא בלתי קבילה לחלוטין. וזה לא משנה אם הוא הטריד נשים ופגע בהן, או שהן היו "באותו ראש" ושיתפו איתו פעולה. לא יועיל להאשים אותן ולומר שהן הזמינו את זה, ושבכלל רוטנר וולגארית לא פחות ממנו. טענה כזאת תנקה אותו אולי במישור הפלילי, אבל לא במישור הציבורי - שמחייב ניקיון ברמה הערכית והמוסרית. הפלירטוט הזול, העוגב והוולגארי הזה לא מתאים אפילו לח"כ רווק במפלגה חילונית. בטח לא לח"כ נשוי, שמתנהג כך עם אישה נשואה. ודאי וודאי שלא לח"כ בבית היהודי, שמחויב לערכי המפלגה גם אם הובא אליה כנציג של תומכיה החילונים.
לאחרונה יצא לי לשבת ביחד עם ינון מגל בפאנל בכנס העיתונאים באילת, כשמולנו שישה נבחרי ציבור ואנשי תקשורת מהמגזר הערבי. מגל נטול הכיפה עשה שם עבודה מצוינת, עקף אותי מימין בטיעוניו, ובתרגיל מבריק הצליח גם לקבל כותרות כשנטש את הבמה רגע לפני סיום הדיון, במחאה על כך שעיתונאית ערבית סירבה לגנות רצח מתנחלים. הופעותיו התקשורתיות המצוינות הן תשובה מצוינת לשאלה מדוע בחר יו"ר המפלגה נפתלי בנט לשריין לו מקום בטוח ברשימה. לינון מגל זכויות רבות, גם משירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל וגם מעמידתו האמיצה כעיתונאי לאומי מול הזרם העכור של העיתונות השמאלנית. אבל כשהתנהגותו עם בנות 'וואלה' מצטרפת לסיפור הסמים שהוא צורך לעתים על פי הודאתו, מתברר שמישהו כאן התרשל בבדיקה, או גרוע מכך – בדק היטב אבל בחר להתעלם. מתברר שהסמכות שניתנה לבנט לשריין מועמדים כראות עיניו, בלי צורך באישור המינוי בגוף כלשהו, הייתה גורפת מדי.
התפטרותו של מגל מתפקיד יו"ר הסיעה בכנסת היא בלתי נמנעת. להתנהגות פסולה יש מחיר ציבורי, ואלמלא התפטר הוא היה מודח. לזכותו ייאמר שהוא הודה במעשיו, הכיר בכך שמדובר בהתנהלות בלתי ראויה גם לאדם פרטי ובוודאי לאיש ציבור, התנצל בפני הנפגעים והודיע שהוא נחוש לתקן את התנהלותו. אפשר לטעון שנמצאים כאן כל מרכיבי התשובה – הודאה, בקשת סליחה וקבלה לעתיד. כמובן שרק העתיד יוכיח עד כמה מדובר בתשובה כנה מעומק הלב וההכרה, או בהצהרה מילולית שנודעה להציל את מה שנותר ממעמדו הפוליטי.
לינון מגל יהיה הרבה יותר קשה עכשיו להמשיך בהופעותיו הציבוריות והתקשורתיות המוצלחות. הסיפורים שהתפרסמו אודותיו ירבצו מעל לראשו כעננה. יריביו האישיים, הפוליטיים והאידיאולוגיים ישמחו להשתמש בהם כדי ללעוג לו בכל הזדמנות. ספק אם הוא יוכל להיות הנכס הפוליטי שבנט קיווה שיהיה.
בכל מקרה, בבחירות הבאות קשה להאמין שהוא שוב ישוריין. כדי להיות גם בכנסת הבאה הוא ייאלץ לעבור את מבחן בוחרי הפריימריז של הבית היהודי, שאותם יצטרך לשכנע, במעשים ולא רק בדיבורים, שיש להתייחס אליו כבעל תשובה שחטאו התמרק.
לתגובות: eshilo777@gmail.com