נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

הריאיון של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתכנית 'המקור' טלטל רבים מהסיבות הכי לא מעניינות – שוב דיברו על כמה הוא מושחת עד שהוא מרשה לעצמו לסחור בירושלים, שגילינו עד כמה שהוא בעצם היה שמאלני, או על זה שגילינו שבעצם אין לנו פרטנר.

נו באמת. היו כאלה שהתעקשו להתמקד בעד כמה הם לא מאמינים לו שהרגע שבו ויתר על ירושלים היה הרגע הקשה בחייו.אחרי אולמרט אין באמת דרך לשבת למשא ומתן בלי שכל מה שהוצע לאבו מאזן יונח על השולחן. זאת אומרת ויתור על הריבונות הישראלית על העיר העתיקה. כולל הר הבית. כולל הכותל. על כל אלה דיברו בשולחן המשא ומתן בממשלה הקודמת. נתניהו נמצא במקום הזה

כל אלה, במחילה מכולם, מדלגים על הדרמה הכי גדולה שהייתה בחשיפה הזו של נכונות ראש ממשלה ישראלי לוותר על ריבונות של עם ישראל בירושלים, כי הדרמה האמתית בריאיון הזה עברה בדיוק כפי שרצו שהיא תעבור – בתחכום, בחסות הזעזוע מאולמרט. כך קיבלנו לתודעתנו הנבנית בשחרור אטי ומבוקר, את נקודת המוצא החדשה של המשא ומתן עם הערבים בארץ ישראל – שלאף אחד כבר לא יהיה ספק - היא מתחילה מאותה נקודה שבה אולמרט נפרד מאבו מאזן. בדיוק כמו שאולמרט עצמו התחיל מהנקודה שברק הכין לו.

הייתה עוד מישהי שעבדה עם אולמרט באותם ימים – ציפי לבני. כן, זו שהייתה ראש צוות המשא ומתן עם הפלשתינים בממשלת נתניהו הקודמת.

למי שהסיפור האמתי עוד לא ברור לו, נסביר: אחרי אולמרט אין באמת דרך לשבת למשא ומתן בלי שכל מה שהוצע לאבו מאזן יונח על השולחן. זאת אומרת ויתור על הריבונות הישראלית על העיר העתיקה. כולל הר הבית. כולל הכותל. על כל אלה דיברו בשולחן המשא ומתן בממשלה הקודמת. נתניהו נמצא במקום הזה.

אבל הדבר שהכי מדהים בימין הישראלי המפורק של היום הוא שכשהוא קורא משפט כל כך מזעזע שמיוחס לנתניהו, זה לא נמצא ביכולות הנפשיות שלו. והוא מיד עובר להתכחשות – הרי נתניהו הוא מנהיג הימין היחיד שיש לנו בעולם, אז גם אם הוא מצהיר שוב ושוב ושוב שהוא בונה מדינה ערבית בארץ ישראל, נמשיך ונסביר לעצמנו שהוא בסך הכול טקטיקן גאון שהצהרתית אומר כן ובפועל לא מאמין שזה אכן יקרה. ירושלים? נתניהו יוותר על ירושלים? איפה אתם חיים?

אז הנה, נכתוב שוב ושכל מי שרוצה יטמון את הראש הכי עמוק בחול: נתניהו כבר ויתר על ירושלים. כן, ביום הדין הוא יסביר לכולם שזה בעצם לא באמת ויתור אלא שיהיו שם הסדרים בינלאומיים ושהוא הקפיד לעמוד על כך שכולם מכירים בזיקה היהודית החד-משמעית של היהודים למקום הזה, ושזה בעצם מתאים לחזון הנביאים שכל הגויים מגיעים לבית המקדש. והכי מדהים יהיה לגלות איך הימנים הדתיים, כן, ראשי המועצות ביש"ע – יוסי דגן משומרון, אבי רואה מבנימין, שי אלון, דוידי פרל, ימשיכו גם אז לתמוך בו ולהביא לו מצביעים – כי כדי להנהיג חייבים את הליכוד. ה' ירחם על עמו ישראל.

כאן בונים בפועל מדינה ערבית – נא לא להפריעאנחנו בשלב מתקדם מאוד של מבצע הכיבוש הזה של האיחוד האירופי. מלפני שנה אפשר כבר לקרוא על זה במסמכים של האיחוד: "האיחוד האירופי והרשות הפלשתינית מקדמים באופן אקטיבי תכנון ובנייה של שטח C, שאם יצליח עתיד לסלול את הדרך לפיתוח והרחבת השליטה של הרשות הפלשתינית על שטח C"

כל מכחישי המדינה הפלשתינית בימין העקר מוזמנים לסיור הלא נתפס שעורכת עמותת 'רגבים' ביהודה ושומרון לכל מי שמוכן לראות ולשמוע. המדינה הפלשתינית כבר בעיצומה של בנייה. יש הקפאה אתם אומרים? בואו תראו איך השיטה עובדת. הפעם זו לא השיטה של הפלשתינים, מדובר בשיטת האיחוד האירופי. כן, זה שמוחה נגד בניות בלתי חוקיות על אדמות שלא שייכות לבעליהן ומחרים תוצרים ישראליים משם.

את השיטה אפשר לתאר בערך כך: ששת ימים ויינפש וביום השביעי תעשה כל מלאכה. במהלך השבוע, כשיש פיקוח של המדינה, הכול רגוע ושקט, והנה בבוקר יום ראשון צצים להם משום מקום מבני הפאנל המבודד האפורים כשעליהם מתנוססות בגאווה המדבקות הכחולות של האיחוד האירופי.

המדבקה מעוצבת וממוקמת באופן בולט מספיק כדי שלא לעייף את הפקחים או את הצבא לרדת מהכביש ולכלות את זמנם על מבנה - שאותו לא הורסים אפילו עם בג"ץ. באופן הזה הוקמו רק במרחב אדומים כאלף מבנים בארבע שנים האחרונות.

ההסבר הדיפלומטי של האיחוד האירופי להתערבות הזו של בנייה בלתי חוקית על אדמות מדינת ישראל, הוא סיוע הומניטרי. אבל ראו זה פלא – אין ולו מבנה אחד כזה בשטחי A, ולא בשטחי B. ריכוז המאמץ ההומניטרי מופנה כולו לשטחי C שבשליטה הישראלית. אבל אנחנו בשלב מתקדם מאוד של מבצע הכיבוש הזה של האיחוד האירופי – בשלבים הקודמים אנשי 'רגבים' תיעדו ומיפו וזעקו על המבנים האלה וחשפו את הכוונה ע"י העובדות ההולכות ונקבעות בשטח.

מלפני שנה אפשר כבר לקרוא על זה במסמכים של האיחוד. כך נכתב במסמך המעקב שלהם מ-2014: "יש לעודד את הרשות הפלשתינית להמשיך ולהרחיב באופן משמעותי את הפעלת הסיוע לאנשיה בשטחי C... האיחוד האירופי והרשות הפלשתינית מקדמים באופן אקטיבי תכנון ובנייה של שטח C, שאם יצליח עתיד לסלול את הדרך לפיתוח והרחבת השליטה של הרשות הפלשתינית על שטח C".

המבנים האלה לא מונחתים משום מקום. ביחד עם מדינת ישראל של רבין וביילין, נוסחה למדינה הפלשתינית ההולכת וקמה תכנית מסודרת ומודרנית. בשנת 2009 היא אף ראתה אור תחת השם 'תכנית פיאד' על שם ראש הרשות דאז סלאם פיאד. זו הכותרת שמתנוססת על המסמך הזה: "מדינה ערבית עצמאית עם ריבונות מלאה, על כל שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה בגבולות 1967 עם ירושלים כבירתה". בתכנית הזו מוסבר היטב איך מקימים מדינה עם סדרים שלטוניים, מבני ציבור, שיקום וביסוס המערכת הביטחונית, בניית תשתית כלכלית - החל מבנקים ועד תשתיות ביוב. הכול בפנים, כולל נקודות התיישבות.

במפה המצורפת אפשר לראות היטב את ההיצמדות לתכנית שמחברת את רצועת עזה אל גב ההר ועד לשומרון.

בחסות הזעזועהאם המכה שקיבל בבחירות קברה אותו בתוך משרד החינוך, או שהוא יקום ויחזור לנסח דברים פשוטים ולא דיפלומטיים כמו אלה שאמר לפני הבחירות הראשונות שלא יהיה מסוגל לבצע פקודה של גירוש. ודווקא אז נתנו לו קרדיט כי ראו כאן לראשונה מישהו שחוץ מלדבר אנגלית רהוטה והייטק וכלכלה, יש לו גם אומץ לדבר גם מהבטן

ועכשיו נותר לנו, אלה שנושאים בתפקיד "המזועזעים", להתאכזב קשות בכל פעם מחדש כיצד ממשלת ישראל מתעקשת להקפיד קלה כבחמורה על כל אלמנט לא חוקי של יהודים, ולא מבינים למה המדינה לא מציעה הסדרים כפי שמקובל בכל סכסוך אזרחי ומעדיפה להרוס מבנים ישראליים. אנחנו גם מקפידים להזדעזע בכל פעם שאנחנו מגלים כיצד אף אחד לא מחריב את אינסוף המבנים הלא חוקיים שמוקמים אצל הערבים.

ואחר כך אנחנו מקפידים לשנוא את בית המשפט. מקפידים להגיד לעצמנו כמה נורא 'שלטון הפקידים' שקובע כאן מדיניות. חברי הליכוד 'הטובים' באמת ובתמים לא מבינים איך יכול להיות שלא מאמצים את דו"ח אדמונד לוי. הם גם משתתפים בכל מיני עצרות למען ארץ ישראל באמונה אמתית שאולי סוף סוף מישהו יתפכח.

וכל זה חלמאות אחת מדהימה וגדולה, רק כדי לא להכיר בכך שמדינת ישראל כבר מזמן מזמן נטועה עמוק - הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים - במדינה הערבית שהולכת וקמה. המדיניות כולה מוכוונת למקום הזה, עם משא ומתן או בלעדיו. עם רצון ותכנון או בלעדיהם. כל השאר זה משחקים של מונחים ודיוקים וכיפופי ידיים מול בג"ץ וכל מיני שטויות כאלה. המדיניות הרשמית של מדינת ישראל היום היא הקמת מדינה פלשתינית. וחשוב להבין שמדובר במהלך שהוא בפועל חד-צדדי.

ואז מגיע הבלגן התורן מרצועת עזה אחת לכמה שנים, ואנחנו באמת לא מצליחים להבין למה המדינה מקפידה שלא למוטט את השלטון הרע שיש שם. ואז גם לא מבינים למה אנחנו לא מצליחים להכריע אותם.

חשוב מאוד להדגיש – לא מדובר בקונספירציה אלא בדינמיקה פוליטית פשוטה שמתחילה בהצהרתיות, ממשיכה בחלחול 'רוח המפקד' למרחב המשפטי והפוליטי, וממילא לעובדות בשטח. כך נבנית המדינה הפלשתינית ממש ברגעים אלה. שבת היום, זוכרים?

ולפני כל בחירות ראש הממשלה יכנס את כל אנשי התקשורת הדתיים, ואת כל ראשי ההתיישבות ויזכיר לכולם שבלעדיו הכול יכול להיות רק יותר גרוע אז שדיר בלק לא יצביעו לו... והמדינה הפלשתינית? היא הולכת ונבנית.

ואז מגיע הקטע החזק: אולמרט עולה לשידור ומצנן בעוד כמה מעלות את האמבטיה הרותחת של ירושלים בירת ישראל. כולנו מקפידים להזדעזע ביחד ולומר שמזל שהקב"ה מציל אותנו מעצמנו. נאנחים לרווחה. ולא מפנימים לתוך התת מודע מה זה אומר כשזורקים לנו בחדשות ידיעה על 'חידוש המשא ומתן עם הפלשתינים'. לא, אבל נתניהו הוא ימני אז בעצם אין מה לדאוג. ומקסימום הבית היהודי יושב בקבינט והם כבר לפחות ייצגו אותנו ויראו איך מנצחים את הטרור ונוהגים בו ביד קשה.

והמדינה הפלשתינית? היא הולכת ונבנית.

דרושה חוצפהאם סמוטריץ' ואריאל רחוקים אידיאולוגית מבנט, זו סיבה מצוינת להיפטר מהם, אבל אם כולם יודעים שההפך הוא הנכון ושמדובר בחברי כנסת נדירים גם ביושרם וגם ביכולות הפרלמנטריות שלהם, אז כל הסיפור הוא הכניעה לתדמית שמייצרים סביבם. ואם זה המצב – הניסיון להתרחק מהם הוא לא אחר מאשר כשל מנהיגותי נוסף

בטח שאפשר לעצור את זה. זה אפילו פשוט. זה תהליך נחוש עם ארבע נקודות שיבלמו את מדיניות המדינה הפלשתינית שעומדת ביסוד כל מדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות וייבדלו ממנה.

צעדים שלאחריהם המוטיבציה של הערבים לפגע תצנח באופן שכבר הכרנו וראינו, הבנייה בירושלים וביו"ש תחזור בלי שאף אחד בעולם יתהה למה אנחנו מזגזגים, וגם היחסים הבינלאומיים כולל כל החרמות יאבדו את המוטיבציה שלהם וישובו להתמקד כבעבר באינסוף האינטרסים המשותפים שיש לנו עם עמי אירופה בעסקים ובכלכלה ובמקביל גם באינטרסים הביטחוניים וריסון האסלאם המשתולל:

הכרעה ברורה של מדינת ישראל על הר הבית כמקום בית המקדש של היהודים בעבר, וחופש פולחן יהודי מלא מעתה. בלי הכרעה בסעיף הזה, הערבים עצמם מבטיחים לנו בכל דרך אפשרית שהמוטיבציה שלהם לא תיעצר. שלילה מוחלטת ושיטתית של המדינה הערבית בשטחי ארץ ישראל בכל במה בינלאומית. סיפוח יהודה ושומרון על כל חלקיהם תחת החוק הישראלי. מיטוט חמאס בחבל עזה.

עד כמה שזה פשוט, כרגע הסיפור תקוע.

ברשותכם, עוד שנייה אחת של חזרה לריאיון של אולמרט ולמשהו חשוב לא פחות שגם הוא התפספס לנו בתוך גיז'דורי הזעזוע מחלוקת ירושלים. היה שם בן אדם חצוף, נועז, שעשה משהו שהוא ידע שכל מי שישמע יזדעזע ממנו, כולל שמאלנים רכים. אבל הוא עשה את זה כשהוא יודע בחוצפתו את האמת שרק מנהיגים יודעים. לא משנה כמה רחוק הוא ילך, העם הולך אחרי המנהיג שלו אם הוא מנהיג.

והנה הבאג העצוב מכול של הימין. לימין אין היום מנהיג כזה חצוף. כזה נועז. כל מנהיג ימני מביט לרשימה הפשוטה והמתבקשת שלמעלה והוא לא יכול לשאת את המחשבה שהוא יאמר אותה בגלוי גם אם הוא מסכים אִתה. הוא פשוט לא בנוי מחומר יצוק שיודע לעמוד מול כולם – מול השמאל והימין ולומר אותה בביטחון הדרוש. אין מישהו בימין שבנוי מחומר שמסוגל לראות בחוצפה ובבירור איך העם אומר לו, זה נשמע לא ממש טוב אבל אם אתה אומר אז יאללה.

מה קרה לבנט?

זאת שאלה גדולה. הייתה בו תקווה. היא עוד לא נגוזה לגמרי אבל הציבור זיהה אצלו איזה מצמוץ לא ברור. הציבור ממתין לראות אם הוא יתעשת או יבחר לשכפל את נתניהו. האם המכה שקיבל בבחירות קברה אותו בתוך משרד החינוך, או שהוא יקום ויחזור לנסח דברים פשוטים ולא דיפלומטיים שכל כך אפיינו אותו כשאמר באותנטיות לפני הבחירות הראשונות שלא יהיה מסוגל לבצע פקודה של גירוש. ודווקא אז כולם, גם מי שלא מאמין בתפיסה הזו, נתנו לו קרדיט כי ראו כאן לראשונה מישהו שחוץ מלדבר אנגלית רהוטה והייטק וכלכלה, יש לו גם אומץ לדבר באמת מהבטן.

כשבנט לוקח ברצינות את התפקיד שלו כשר חינוך, אפשר באמת להאמין לו. הוא מדבר על מה שהוא עושה שם בתחושת שליחות אמתית. די ברור שהכוחות של האיש הזה יעשו שם שינויים חשובים. הוא גם יודע לכבד ולהצביע במדויק על תרומתו הייחודית של כל אחד מקודמיו כולל של שי פירון למשרד החינוך.

אבל באמת קשה לענות על השאלה אם מעתה לשם הוא מפנה את עשייתו הפוליטית או שהוא זוכר שהגיע לכאן מתוך תקווה להנהגת מדינת ישראל. את התשובה לשאלה הזו נראה שהוא טרם נתן לעצמו באופן ברור. גם אם הוא מנסח לעצמו תשובה, משהו בחוסר הבהירות שלה כלפי חוץ צריך לגרום לו לבדוק עם עצמו עד כמה הוא באמת שם.

לא במקרה, בבית היהודי מאוד לא ברור מה עתידו של בנט במפלגה. השמועות על חיפושו אחר מקומות אחרים לא מוכחשים בתוקף כבעבר. ההתלבטות בקרב אנשי בנט לא פשוטה. האם צריך להכניס את הראש למקום הסבוך והעתיק של הליכוד כדי להגיע להנהגה? גם שם יודעים היטב שלמפלגות יש גנטיקה – והגנטיקה של הליכוד ברורה היום יותר מתמיד. אפשר לרפד אותה בחברי כנסת מגוונים אבל בסוף זו גנטיקה שמוותרת באופן שיטתי על חלקים מארץ ישראל. היא עושה את זה עם הרבה לאומיות וכלכלה חופשית נהדרת, אבל זו היא.

מאידך גיסא צריך לומר את האמת שגם לבית היהודי יש גנטיקה בעייתית – אידיאולוגית היא במקום יצוק וחדש ואמיץ, אבל בכל הקשור ליכולת להיפתח ולהיות מוכוונים להנהגה - זה כבר לא פשוט. הבחירות האחרונות חידדו את זה באופן כואב.

גם על האפשרות של להקים מפלגה חדשה יש שם מי שרוצה להמר. אבל גם זה, יודעים בקרבתו של בנט היטב, יהיה מסובך. אפילו עוד יותר. היכולת של מפלגות חדשות בפוליטיקה הישראלית לא הוכחה אף פעם מעבר להצלחה מטאורית זמנית. במקרה הטוב.

סמוטריץ' ואורי אריאל ויוגב לא הולכים טוב עם הפאסון המיינסטרימי שמנסים לייצר שם כדי להגיע להנהגה. אבל כל האנרגיות שמושקעות בכיוונים של לנסות לבודד אותם, לא ישרתו שום דבר שיצליח לפרוץ קדימה עם בשורה חדשה שתהיה מבודלת מהליכוד.

אם סמוטריץ' ואריאל רחוקים אידיאולוגית מבנט, זו סיבה מצוינת להיפטר מהם, אבל אם כולם יודעים שההפך הוא הנכון ושמדובר בחברי כנסת נדירים גם ביושרם וגם ביכולות הפרלמנטריות שלהם, אז כל הסיפור הוא הכניעה לתדמית שמייצרים סביבם. ואם זה המצב – הניסיון להתרחק מהם הוא לא אחר מאשר כשל מנהיגותי נוסף שמעיד שוב על חוסר יכולת אמתית לייצר אלטרנטיבה.

התקווה הריאלית היחידה היא לתת תוסף אחד חשוב לתקרת הבטון הבלתי חדירה של הציבור הדתי-לאומי שלא מצליח להפנים את ההבנה שהוא חייב להנהיג ושהוא ראוי לכך. כזה שמבין שבתקומה ובבית היהודי, ברעננה ובשומרון, נמצאים חומרים ציוניים משובחים גם אידיאולוגית וגם פרלמנטרית, שחייבים איזה מנהיג שגם ייתן להם ביטחון בזהות שלהם וגם ישבור מעליהם בנחישות את תקרת הבטון האליטיסטית.

לניפוץ התקרה הזו דרוש מנהיג אמתי. שילך עד הסוף. לפעמים בכוחנות, לפעמים בגמלוניות, אבל עם נחישות ואמונה גדולה בצדקת הדרך ומבט אמתי ומלא ענווה כלפי הקב"ה.

מה אתה אומר?

מאמר המערכת מגיליון 'וישלח' של עולם קטן

 הצטרפו עכשיו למנויי"מקום בעולם",  

מגזין הנוער של עולם קטןלדפדוף בגליון לדוגמאלחצו כאן