גילה גמליאל
גילה גמליאלצילום: הדס פרוש, פלאש 90

מחר (שני) יתקיים במלחה שבירושלים האירוע המרכזי ביום השנה הראשון לציון גירוש יהודי ערב ואיראן והפרעות שבוצעו בהם במרוצת השנים.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, העומדת מאחורי המיזם על חשיבותו כתיקון עוול היסטורי שנעשה ליהדות המזרח שהושכחה ונשכחה מדפי הציונות.

"לצערנו לא כל הנרטיב הציוני קיבל ביטוי ויוצאי המזרח לא קיבל את הביטוי הראוי", אומרת השרה המזכירה כי ארצות המזרח "נוקו" מנוכחותם של יהודים שנותרו מהם רק שני אחוזים בלבד בארצות הללו. "הסיפור הזה לא נשמע. זה דבר שהוא לא נתפס. הסיפור של יהודי המזרח יקבל את ביטויו בהוד והדר והחשוב הוא שאנחנו נסיק את המסקנות לגבינו, כיצד אנחנו רואים מצב שבו חלק ניכר מהסיפורים הכואבים והמרגשים שיהודים סולקו ומדובר במחצית מהאוכלוסייה בישראל, והסיפור לא סופר מהתחום הממשלתי ממסדי מעולם".

השרה נשאלה אם יתכן וסיפור יהודי המזרח לא סופר לא משום שמישהו רצה להצניעו ולהשכיחו, אלא אולי משום שהטרגדיה באירופה הייתה גדולה עשרות מונים ובעוד בארצות המזרח מדובר על גירוש באירופה מדובר בהשמדה. השרה גמליאל משיבה ומזכירה כי "חלק מההשמדה הזו הוא גם סיפור של יהודי המזרח. הסבא של אימא שלי נרצח בדרכו מהג'אדו לברגן בלזן. זה סיפור שגם הוא לא סופר. אלה הדברים הכואבים".

"כשרואים את התמונה המלאה ורואים מה קרה ליהודים בבגדד, בטהרן, בבירות ואלכסנדריה, סיפור הגטו במרוקו, הפרהוד בעיראק והג'אדו בלוב, הדברים הללו לא נלמדים, לא מסופרים ולא ידועים גם ליוצאי עדות המזרח. נדרש כאן תיקון כדי שהנרטיב הציוני יקבל את ביטויו מכל גווניו של הפסיפס האנושי היפה שנוצר כאן. אני לא שופטת אף אחד למה זה לא נעשה אבל אנחנו באים לתקן עוול היסטורי".

בעקבות דבריה אלה נשאלה גמליאל כיצד היא מתייחסת לאחרים הסבורים שדווקא יש מקום לשפוט ולהאשים את מי שהשכיח במכוון, הדחיק במכוון ועשה זאת כדי להבליט את סיפורה של יהדות אירופה, סיפורה של תנועה אחת וסיפורה של מפלגה אחת. גמליאל משיבה ואומרת כי היא "לא באה לשפוט ולא באה למחות ולא להתלונן. יש כאן עניין של חשיבות לאומית. חשוב להבין ולהכיר את הסיפור של יהדות המזרח. זו הציונות וזה דבר שהוא מאוד חסר. כעת מתוך הממסד ולא רק מתנועות מחאה הדבר מופנם ויתועד אחרי שהייתה הדרה של כל הסיפור המזרחי. מדינת שיראל באה ומתקנת ומהדלת הקדמית.

"צריך להבין מה היה פה. צריך להבין שבפרעות שהיו גם בלוב מאות יהודים נרצחו ונטבחו ואלפים נפצעו וכך גם בעיראק וכו' מאז ובסמוך להקמת המדינה ושום דבר לא מסופר. זה לא נתפס. כשמסתכלים בראיה כללית רואים שהיהודים היו חלק מהשואה ומהניסיון הנאצי לרצוח את כל יהודי העולם. הדברים האלה צריכים להיות ידועים".

מוסיפה השרה גמליאל ומציינת כי לשינוי תודעתי שכזה יש צורך לפעול גם ובעיקר בזירת מערכת החינוך ולשם כך היא קוראת לחבירת כוחות גם לשר החינוך, נפתלי בנט. "יש חובה שמערכת החינוך תפנים גם הא את מה שכבר הממשלה קיבלה בהחלטה לציון היום הזה, ולוודא ולדאוג שכשמציגים את ההיסטוריה של מדינת ישראל התמונה תבוא במלואה, מה שלא קורה היום".

"לאורך כל שנות המדינה מה לימדו אותנו? שלט הסיפור של יהודי אירופה באופן בלעדי כאילו זה הנרטיב היחידי לתולדות היהודים. היה דילוג היסטורי מאז החורבן לפרעות קישינב לעלייתה ודעיכתה של גרמניה והפלמ"ח, ושום דבר ממשי לגבי מה שהיה ליהודי המזרחי לספר על עצמו איפה ההיסטוריה הזו באה לידי ביטוי. דיברו על הגטו והמלאח של יהודי מרוקו לא קיבל ביטוי וכך גם הג'אדו, המחנה בלוב, גם הוא לא קיבל את ביטויו וכך הפרהוד בעיראק. כל אלה לא קיבלו ביטוי במערכת החינוך. צריך להראות תמונה מלאה לא כדי לחולל השוואות, אלא כדי להראות את מדינת ישראל על כל רבדיה והפסיפס האנושי שסביבו קיבל הנרטיב הציוני את ביטויו כאן. זה דבר שהוא לטעמי פספוס עצום בראייה הכוללת של זכותנו על הארץ".

"מדברים על הפליטים הפלשתינאים ויש כאן עשרים אחוז ממדינת ישראל", אומרת גמליאל בהתייחס לאזרחי המדינה שגורשו ונמלטו כפליטים ממדינות ערב ללא זכויות וללא פיצוי כלשהו. "הדברים האלה צריכים להיות אינטרס שלנו כמדינה, להציג את התמונה המלאה בשיח, בוודאי בשיח המדיני בינלאומי".

גמליאל משבחת בדבריה את עבודת הקודש שעשה חבר הכנסת לשעבר, ד"ר שמעון אוחיון, בכהנו בקדנציה הקודמת כחבר כנסת וכראש השדולה שהובילה לקביעת היום המיוחד. עוד היא מציינת גם את פעילותו של השר סילבן שלום שהוביל את האו"ם להכיר ביום המיוחד. "השבוע אנאם באו"ם בזכות העבודה שלו כשדאג לקביעת היום הזה באו"ם. גם בקונגרס האמריקאי חוקקו חוקים בעניין. קלינטון דיבר על הקמת קרן לפיצוי הפליטים היהודים. יש שיח בינלאומי שלא קיבל את מעמדו כאן בארץ".

באשר לקרן הפיצוי לפליטים היהודים, קרן שדובר בה כתנאי להסכמי שלום עתידיים, אומרת השרה גמליאל כי לטעמה יש להפריד בין השניים ולא להתנות בין הפיצוי שיש לתת לבין הסכמים מדיניים כאלה ואחרים. "אלו דברים שצריך לתת ליהודים מבלי לכרוך יחד עם הסכם. עם זאת צריך להגדיר שאם יהיה הסכם טרם הפיצויים אז יש לכרוך את זה".