בוועדת החוץ והביטחון אמר שר הביטחון כי ההקלות על האוכלוסייה הערבית ברש\"פ נועדו להוריד את רמת המוטיבציה לתכנון ולביצוע פיגועים. לדבריו, לחציו של צה\"ל על האוכלוסייה מגבירים את המוטיבציה. הוא ציין כי אין רעב ברש\"פ. בן אליעזר אמר כי מערכת הביטחון החליטה להתיר ל 12 אלף פועלים מהרש\"פ לעבוד בישראל, ובקרוב יקבלו עוד עשרת אלפים פועלים רשות לכך. לדבריו, הבעיה היא שהמעסיקים הישראלים אינם מעוניינים להעסיק את הפועלים הערבים. הם מעדיפים להעסיק עובדים זרים. תכנית הממשלה לגרש 50 אלף פועלים זרים יכולה להקל בהעסקת הערבים.
בן אליעזר הוסיף כי האינטרס המדיני של ישראל הוא להפסיק את הטרור וליצור תנאים למו\"מ. \"אנחנו צריכים להיות היוזמים של מהלכים, כולל מהלכים כלכליים\", אמר.
לעומת דברים אלה בדו\"ח שפורסם ביומון הבריטי \"גרדיאן\" קובעים חוקרי המחלקה למחקר כלכלי בקיימברידג\' כי ההפך הוא הנכון. על פי הדו\"ח, שכותרתו היא \"חינוך, עוני, אלימות פוליטית וטרור - האם יש קשר כלשהו ביניהם\", קשר מועט נמצא בין התגברות הטרור לבין התגברותן של בעיות כלכליות. את המחקר ערכו אלן קרוגר מאוניברסיטת פרינסטון, ואיטקה מלקובה מאוניברסיטת צ\'ארלס בפראג. הם בחנו מקומות תעסוקה, רמת חינוך ותנאים משפחתיים של 129 מחבלי חיזבאללה שנהרגו בפעולות נגד ישראל ב 20 השנים האחרונות.
כמו כן נבחנו במחקר רמות ההכנסה והחינוך של המתאבדים הערבים, ונקבע כי \"כל קשר בין עוני, חינוך וטרור, הוא עקיף, וללא ספק בלתי משמעותי\".
מוצאם של מחבלי החיזבאללה, על פי המחקר, אינו ממשפחות עניות, וברוב המקרים הם אף סיימו את לימודיהם בבתי ספר תיכוניים. תבנית דומה הוכחה כקיימת בהתייחסות למתאבדים ערבים מהרש\"פ. נוסף על כך ניסו עורכי המחקר לבחון את תזמון ההתפרצויות האלימות במזרח התיכון, ולקבוע את היחס ביניהן למחזוריות הצמיחה הכלכלית.
לא נמצאה כל זיקה בין השתתפות בפעולות אלימות לבין שפל כלכלי. האלימות, על פי המחקר, נראית כגוברת דווקא כאשר התנאים הכלכליים המקומיים משתפרים.
האינתיפאדה האחרונה פרצה בשעה שהאופטימיות הכלכלית בקרב ערביי הרש\"פ גאתה, ולאחר תקופה שבמהלכה רמת הלימודים של הערבים עלתה גם היא עלייה ניכרת. משום כך קבעו עורכי המחקר כי גל האלימות האחרון אינו תלוי בהידרדרות התנאים הכלכליים. עורכי המחקר, שהתבססו על סקרים שערך המרכז הפלשתיני למחקר ולמדיניות ברמאללה, ציינו כי התמיכה בפעולות אלימות נגד ישראל, כולל פיגועי התאבדות, אינה משתנה בהרבה בהתאמה לרקע חברתי. ערבים משכילים ובעלי השפעה עשויים לתמוך בפעילויות בדיוק כמו המובטלים והעניים. \"לו היה העוני מקור התמיכה בטרור או באלימות שמניעיה פוליטיים, היה אפשר לצפות שהמובטלים יתמכו בפיגועים יותר מאשר הסוחרים ובעלי המקצועות האחרים, ולא פחות\", נאמר במחקר.
בן אליעזר הוסיף כי האינטרס המדיני של ישראל הוא להפסיק את הטרור וליצור תנאים למו\"מ. \"אנחנו צריכים להיות היוזמים של מהלכים, כולל מהלכים כלכליים\", אמר.
לעומת דברים אלה בדו\"ח שפורסם ביומון הבריטי \"גרדיאן\" קובעים חוקרי המחלקה למחקר כלכלי בקיימברידג\' כי ההפך הוא הנכון. על פי הדו\"ח, שכותרתו היא \"חינוך, עוני, אלימות פוליטית וטרור - האם יש קשר כלשהו ביניהם\", קשר מועט נמצא בין התגברות הטרור לבין התגברותן של בעיות כלכליות. את המחקר ערכו אלן קרוגר מאוניברסיטת פרינסטון, ואיטקה מלקובה מאוניברסיטת צ\'ארלס בפראג. הם בחנו מקומות תעסוקה, רמת חינוך ותנאים משפחתיים של 129 מחבלי חיזבאללה שנהרגו בפעולות נגד ישראל ב 20 השנים האחרונות.
כמו כן נבחנו במחקר רמות ההכנסה והחינוך של המתאבדים הערבים, ונקבע כי \"כל קשר בין עוני, חינוך וטרור, הוא עקיף, וללא ספק בלתי משמעותי\".
מוצאם של מחבלי החיזבאללה, על פי המחקר, אינו ממשפחות עניות, וברוב המקרים הם אף סיימו את לימודיהם בבתי ספר תיכוניים. תבנית דומה הוכחה כקיימת בהתייחסות למתאבדים ערבים מהרש\"פ. נוסף על כך ניסו עורכי המחקר לבחון את תזמון ההתפרצויות האלימות במזרח התיכון, ולקבוע את היחס ביניהן למחזוריות הצמיחה הכלכלית.
לא נמצאה כל זיקה בין השתתפות בפעולות אלימות לבין שפל כלכלי. האלימות, על פי המחקר, נראית כגוברת דווקא כאשר התנאים הכלכליים המקומיים משתפרים.
האינתיפאדה האחרונה פרצה בשעה שהאופטימיות הכלכלית בקרב ערביי הרש\"פ גאתה, ולאחר תקופה שבמהלכה רמת הלימודים של הערבים עלתה גם היא עלייה ניכרת. משום כך קבעו עורכי המחקר כי גל האלימות האחרון אינו תלוי בהידרדרות התנאים הכלכליים. עורכי המחקר, שהתבססו על סקרים שערך המרכז הפלשתיני למחקר ולמדיניות ברמאללה, ציינו כי התמיכה בפעולות אלימות נגד ישראל, כולל פיגועי התאבדות, אינה משתנה בהרבה בהתאמה לרקע חברתי. ערבים משכילים ובעלי השפעה עשויים לתמוך בפעילויות בדיוק כמו המובטלים והעניים. \"לו היה העוני מקור התמיכה בטרור או באלימות שמניעיה פוליטיים, היה אפשר לצפות שהמובטלים יתמכו בפיגועים יותר מאשר הסוחרים ובעלי המקצועות האחרים, ולא פחות\", נאמר במחקר.