תחת הקריאה "יחד נאיר את תל אביב", התכנס השבוע קהל גדול לבית הכנסת הגדול בתל אביב, להדלקת הנרות המסורתית הנערכת מדי שנה במקום.
האירוע התרחש בליל נר שני של חנוכה, ונכחו בו גם אישים כמו הרב לאו רב העיר תל אביב, שר המדע והחלל אופיר אקוניס וחבר הכנסת אבי דיכטר. הנעימו את הערב זמר הנשמה קובי אפללו וחזן בית הכנסת צבי גרינהם.
בתחילה נשא דברים חבר הכנסת אבי דיכטר, ששימש בעבר כראש השב"כ, ובהרצאה מאלפת שפך אור בדבריו על המצב הפוליטי-מדיני במזרח התיכון. "לפני חמש שנים, מה שהיה על הפרק הוא הסכסוך הישראלי-פלשתיני; כל השאר היה נראה די יציב: מצרים, סוריה ולוב". הוא שיבח את ההתמודדות הישראלית שהייתה אז, שהשכילה להתגבר אז על האינתיפאדה. "מספיק להוציא מסה קריטית של ראשי המחבלים, ולנצח את הטרור הזה", אמר ראש השב"כ לשעבר.
"את מה שקרה לפני חמש אף מודיעין לא הצליח לנחש – לא ישראלי ולא אמריקאי", אמר דיכטר ומכאן עבר לסקור את המדינות השונות, בהן מצרים שבה שולטים "האחים המוסלמים", והזהיר כי היא "תנועה יותר קיצונית ואכזרית בתפיסותיה מהתפיסות של דעא"ש". על תימן סיפר ששולט בה כיום גוף טרור שכבש את תימן כולה, ונגד זה יצאו מצרים וערב הסעודית שם למלחמה וכבשו חצי מתימן.
רק לאחר הסקירה התפנה דיכטר לסקור את הנעשה בארצנו, "גל הטרור הזה הוא בראש ובראשונה תוצאה של תסכול פלסטיני מהעובדה ש"לא סופרים אותם" ב-22 מדינות ערב, "בסוריה יש רבע מליון הרוגים, ומחצית מאוכלוסייתה פליטה בארצות אחרות. ובתוך כל הסיפור הזה נמצא דעא"ש, המורכב מחיילים עיראקיים מצבאו של סדאם חוסיין. אך אני חושב שאין לנו עוד פרספקטיבה להבין איך דעא"ש הוקם, ולאיזו מטרה, ואיך היא השתבשה בדרך".
"עדיין, הרצון לחיות כאן הוא כל כך חזק, ששום גורם אחר – לא פלשתיני, לא איראני ולא חיזבאללה – יניא אותנו מרצון זה. לשם כך. עלינו להבין היטב מה תפקידנו כישראלים, כל אחד בתחום בו הוא מתמחה. לפעמים זה איש פרטי שיכול להביא את הישועה ולהציל נפש אחת מישראל, השקולה להצלת עולם מלא", חתם דיכטר.
אחריו נשא דברים הרב ישראל מאיר לאו, רב העיר תל אביב ובעבר הרב הראשי לישראל.
הרב לאו סיפר בתחילה סיפור מרגש על יהודי מארה"ב בשם ג'ק שפגש בליל סדר שערך פעם ליותר מ-800 איש. הרב סיפר שאותו יהודי סיפר לו אז, בליל הסדר, שהוא חוגג דווקא את חנוכה. "למה דווקא חנוכה"?, שאל הרב. היהודי הסתכל עליו בתימהון.
"מה השאלה?", הוא ענה לרב. "יהודה המכבי ואני ניצבים שנינו בקו-החזית ולוחמים בהתבוללות. הרי למה נלחם יהודה המכבי? בשביל טריטוריה? תהילה? שלל?", שאל היהודי. "הוא הלך להילחם בשביל זהות יהודית!", הוא זעק. "זו אותה המלחמה שלי בקליפורניה. אני רוצה שלילדים שלי יהיה קשר עם סבא שלי, יענקל'ה רובינשטיין, מִוורשה".
"חנוכה היה לפני 2,174 שנים. מה לא עברנו מאז?", שאל הרב והחל לדבר על הגלות ועל המצב מאז שחזרנו לארץ. "אין כמעט יום שלא מנסים להורגנו. אבל המסורת הזו של החנוכיה – נשארת למרות ועל אף הכל".