אפליה היא הבחנה בלתי צודקת בין קבוצות שונות. אפליה כזו בוודאי שכבר אינה קיימת בדור הצעיר של הציונות הדתית, שמחנכיו משתדלים לשים לנגד עיניהם דמויות מופת מכל העדות (למשל הרב קאפח ורעייתו לשנת הלימודים הנוכחית), ומגדלים אותו על ברכי לימוד ההלכה המביא מנהגים שונים על שולחנו, עובדות שלא היו קיימות בדור הקודם.
רצון גדול לקירוב לבבות קיים בבסיסה של הציונות הדתית, הרואה בכלל ישראל ערך שאין דומה לו. אך עדיין חסרה ההבנה שכל עדה הביאה עמה לא רק מנהגים שונים אלא השקפה שונה בתכלית על המציאות. הדרך לאהבת ה' וליראתו, צורת הלימוד, ההסתכלות על הכלל והפרט, כל אלה שונים הם בין העדות. אך ההכרה של המחנכים וראשי הציבור בהבחנות השונות עדיין שטחית, ולכן תוכניות הלימוד והחינוך אינן מותאמות בהכרח לכל סוגי התלמידים ולרקע שהם מגיעים ממנו.
דמות הבוגר של הציונות הדתית יכולה להיות עם כל סוגי שמות המשפחה, אך עדיין הדמות הקלאסית שרואים מחנכיו לנגד עיניהם היא זו ששרה ניגוני אדמו"רים לצד סיפורי מעשיותיהם מליטא, ולא שירי בקשות וסיפורי נפלאות מהמלאח במרוקו; דורשת על פרשיות השבוע מ'העמק דבר', ולא בהכרח יודעת על קיומו של 'צרור המור'. ואלה רק דוגמאות בלבד.
ב"ה זיכנו הקב"ה לדור של קיבוץ גלויות, שמתוך ההכרח יוצר לו פנים חדשות משלו. על כן יש להכיר לדור כמה שיותר השקפות עולם, מנהגים ומסורות, דמויות וסיפורים. ודווקא מתוך המגוון העצום, יצמח לנו דור חדש שיפרוץ את התבניות הברורות והמצופות של הדור הקודם, ויעצב לו דרך והשקפת עולם שמתאימה לדור של גאולה.
רוחמה חזות
ראשת אולפנת בני עקיבא סגולה