הרבצ"ר ושר הביטחון,
הרבצ"ר ושר הביטחון,צילוום: אריאל חרמוני

כשהנסיך הקטן הגיע במסעו לכדור הארץ, וגילה שיש בו אלפי שושנים הדומות לשושנה שהשאיר בכוכבו, הוא פרץ בבכי מר. מפגש עם שועל חכם גרם לו להבין מדוע השושנה שלו היא בכל זאת מיוחדת. הוא חזר לגן השושנים ואמר להן: "אתן יפות, אבל ריקות מתוכן. אף אחד לא ימות בעדכן".במהלך שנות קיומו של צה"ל ניסו לערער על המנדט הזה לא פעם, אך הוא עוגן שוב ושוב בפקודות הארגון ובהחלטות הצה"ליות. גם לשאילתא בנושא שהועלתה לפני כעשרים שנה, ענתה הפרקליטות הצבאית ואמרה שהפקודה נותנת סמכות לרבנות על ההסברה הצה"לית ממקורות היהדות

תחום תודעה יהודית ברבנות הצבאית מתעקש שהוא לא מחדש כלום: רק מעניק פס-קול לסרט האילם. הוא חושף לחיילים את המציאות שבה הם חיים, כדי להבין מדוע השושנה הישראלית כה מיוחדת, מדוע שווה לשמור עליה גם כשקפוא וגשום בחוץ, מדוע חשוב לצאת ולהכרית את החוחים הסובבים את השושנה העליונה. אולם נראה שיש מי שחושבים שהסרט הצה"לי יכול להסתדר גם בלי אותו פס-קול המכונה "תודעה יהודית".

גורמים שונים מנסים לייחס את המחשבה הזו לתכנית הרב-שנתית "גדעון", שהרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל גדי אייזנקוט, מיישם עכשיו בצה"ל. במסגרת תכנית זו, שזוכה לשבחים רבים בצה"ל, עושה הרמטכ"ל חריש עמוק בצבא, מקצץ בתקציבים של מערכים שאינם ב"ליבה" ומוריד את מספר הקצינים הבכירים. לתוך קלחת השינויים הזו מנסים אותם גורמים למזוג גם נושא ישן-נושן שלא נולד בעקבות התכנית הרב-שנתית אלא הרבה לפניו: הבקשה מהרמטכ"ל לקבל את המלצת ראש אכ"א לסגירת תחום תודעה יהודית ויצירת מדור דומה בין שלל מדוריו של חיל החינוך.

הרבנות הצבאית, שעליה נטען שהיא מערך שאינו בליבה, צריכה להתמודד קודם כול עם הקיצוץ החד בתקציבים. בנוסף עליה להתמודד עם קיצוץ בתקני סגני האלופים, קיצוץ שעלול לגרום לכך שרב הפיקוד לא יהיה חלק מדרג ההחלטות וממילא השיקול התורני לא יילקח בחשבון בהחלטות פיקודיות – פשוט כי לא יהיה מי שישמיע אותו. אם זה לא מספיק, הרבנות נאלצת להיאבק באיום חיצוני לתכנית המרחף כל העת מעל לתחום תודעה יהודית, הדובדבן שבקצפת של הרבנות הצבאית.

מי מבצע מחטף?

הניסיון לייחס את הרצון לסגור את תחום התודעה היהודית אל הקיצוצים הרחבים המתרחשים עכשיו בצה"ל הוא במקרה הטוב היתממות, ובמקרה הפחות טוב – מניפולציה. בתחום תודעה יהודית משרתים קצינים בודדים בלבד, והם שאחראים לכל הפעילות הענפה והברוכה של התחום. האיום בסגירת התחום לא נולד בעקבות תר"ש "גדעון"; הוא רק קרב אחד וקובע במערכה כוללת.

הטענה המרכזית כלפי תחום תודעה יהודית היא גזלת המנדט על החינוך בצה"ל. לפי הנרטיב הזה, לפני כשמונה שנים צץ התחום כמאחז בלתי חוקי על ראש גבעה, וכיום כבר אי אפשר לראות את הנוף הצה"לי בלי היישוב המשגשג שהצליח התחום להקים: ימי עיון והרצאות, ספרים וחוברות, מערכי עזר לרב הצבאי ולמש"קי היהדות, רבנים-לוחמים שנוסעים לכל המוצבים הנידחים ומחזקים את רוחם של החיילים, וגולת הכותרת - חיזוק רוח הלחימה של חיילי צה"ל רגע לפני שהם יוצאים אל הקרב, כאשר רבני היחידות והמילואים נמצאים בשטחי הכינוס, בעוד שקציני החינוך מתבוננים במשקפת מרחוק על ה'מחטף' שמתרחש למול עיניהם.המיעוט הזה רוצה שתודעה יהודית יהיה מדור קטנטן תחת רמ"חית חינוך, הגברת יעל הס, רעייתו של עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל – היא ארגון-הגג של קהילות היהדות הקונסרבטיבית

הכול נכון, אבל רק כמעט: היישוב באמת משגשג, אך הוא בוודאי לא מאחז בלתי חוקי. כבר בשנת תש"ח ניתן לרבנות המנדט לעסוק ברוח הלחימה ובהווי הרוחני של החיילים, והיא עוסקת ברוח הלחימה כבר כמעט שבעים שנה בצורות שונות. השם אמנם התחלף עם השנים – "הווי דת", "ענף ערכי תורה ללחימה" או "תחום תודעה יהודית", אבל התינוק הוא אותו תינוק: חיזוק רוחה של השושנה הצה"לית דרך יניקתה מהשורשים העמוקים של עם ישראל.

במהלך שנות קיומו של צה"ל ניסו לערער על המנדט הזה לא פעם, אך הוא עוגן שוב ושוב בפקודות הארגון ובהחלטות הצה"ליות. גם לשאילתא בנושא שהועלתה לפני כעשרים שנה, ענתה הפרקליטות הצבאית ואמרה שהפקודה נותנת סמכות לרבנות על ההסברה הצה"לית ממקורות היהדות. הסמכות הזו ניתנה מימי ראשית צה"ל, בד בבד עם סמכותו של חיל חינוך על ציונות וידיעת הארץ. בעולם אידיאלי, שבו הערכים הללו לא מתנגשים, היו החילות מנעימים זה לזה, כמו שמתרחש בפועל בשטח. אך בראש הפירמידה הרוחות סוערות, וזה רחוק מלהיות אידיאלי.

עוקפים את מסמך ההסדרה

כמו כל נרטיב, גם הסיפור הזה לא צומח סתם. לפני כשמונה שנים אכן התרחשה נקודת מפנה, כאשר הרב רונצקי נתמנה לתפקיד הרב הצבאי הראשי. הרב רונצקי עבר בין המפקדים, שעוד נשאו בלבם את צלקות מלחמת לבנון השנייה והמשבר התודעתי החריף, ובעקבות השיחות אִתם הוא החליט לשים את הדגש על חיזוק רוח הלחימה מתוך תורת ישראל, כדי לתת מענה ליחידות בשטח. הרב רונצקי מינה לגדודים רבנים-לוחמים, חיזק את מעמדו של תחום תודעה יהודית והחל להעביר את העיסוק בחיזוק הלוחמים לקדמת הבימה. התחום הגביר את השפעתו בכמות ובאיכות, והחיילים והמפקדים המרוצים החלו לבקש את תכניו ולראות בו כתובת לפעילות ערכית שמעצבת את רוח היחידה.

ככל שהתהליך הזה התרחב, כך הרגיש חיל החינוך יותר ויותר מאוים ורצה לגדוע את העץ שנתן פירותיו בעין יפה. תוך זמן לא ארוך מצאו את עצמם חיל הרבנות הצבאית וחיל החינוך עומדים זה מול זה כאותן שתי נשים במשפט שלמה, ממתינות לראש אכ"א שיכריע של מי התינוק.

ראש אכ"א דאז, האלוף אבי זמיר, התבקש בידי הרמטכ"ל ליצור "מסמך הסדרה" בין שני התחומים, כדי להבהיר איזו מן הסמכויות חוסה תחת איזה חיל. מבקר צה"ל קבע שמסמך ההסדרה הזה הוא טוב ושבשטח אין כל בעיה, ומשום כך גם רמטכ"לי צה"ל בשנים האחרונות אימצו את המסמך וביקשו מהגופים לעבוד על פיו. בקשה זו לא כובדה על ידי חיל החינוך, והלחץ שמופעל על הרמטכ"ל לביטול התחום והרוח שהוא מביא לצבא רק הולך ומעצים.

אל נא נתבלבל: הוויכוח אינו ויכוח על תקנים, שהרי מספר הקצינים המשרתים בתחום זעום. הוא אפילו לא ויכוח על כפל סמכויות, מכיוון שיש להם סמכויות שונות המוסדרות במסמך ההסדרה. הוויכוח הוא על מקומה של היהדות בעיצוב החזון והרוח הצה"לית.

הכוחות שפועלים מאחור

רוב מוחץ של המפקדים והחיילים שתשאלו רוצים לקבל את המשמעות, את החיבור לשרשרת הדורות, את היניקה ממקורות היהדות, ועיניהם נוצצות אחרי כל סיור בעיר העתיקה או הרצאה מאלפת על צבא דוד המלך. רוב מוחץ אוהב את פעילותה הענפה של תודעה יהודית, ורוצה בהמשכה.

מנגד, יש מיעוט קולני שרוצה למשוך את הצבא רק לכיוון שלו, ולהוביל את העדר השותק למחוזות אחרים, לא בהכרח טובים להצלחת צה"ל במשימותיו. בשטחי הכינוס, רגע לפני שחיילינו נכנסים לחרף את נפשם בעבורנו, הם באים אליהם ומשכנעים אותם להתייחס בכבוד ל'צד האחר' – כינוי מכובס לאויב – ולשמור על אורח החיים התקין שלו. אין זה מקרי שארגון כמו 'שוברים שתיקה' ועיתון 'הארץ' תוקפים באופן עקבי כל דף וכל הרצאה של המדור שגורלו כעת נמצא על שולחן הרמטכ"ל.

המיעוט הזה רוצה שתודעה יהודית יהיה מדור קטנטן תחת רמ"חית חינוך, הגברת יעל הס, רעייתו של עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל – היא ארגון-הגג של קהילות היהדות הקונסרבטיבית. לא בכדי הס קוראת לחשוף את התפיסות הקונסרבטיביות והרפורמיות לחיילים. על פי הפרסומים, חיל החינוך חושף את החיילים לשבתות בתמיכת קרן פיוז'ן שרוצה לראות ביהדות תרבות ולא לאום או אמונה, וחלק מהמרצים בהן הביעו זלזול בדברי חז"ל ובגישה האורתודוקסית. אתם יכולים להבין לבד לאיזה כיוון של המפה הפוליטית ולאילו ערכים מחנכים את החיילים. אתם יכולים לשאול את החיילים שסביבכם – אם הם קצת ביקורתיים, הם הבחינו בזה בפעילות האחרונה שהייתה להם.

אם יחליט הרמטכ"ל שהוא רוצה לסגור את תחום תודעה יהודית ולפתוח מדור חלופי תחת הגברת הס, תהיה זו נקיטת צד של צבא העם עבור מיעוט קולני ובריוני שבמסווה של פלורליזם רוצה לזרוק את היהדות מעבר לגדר הצה"לית. רבבות מאזרחי המדינה נהנים מפירותיו של העץ הנפלא הזה, ומשום מה שותקים כאשר רוצים לעקור אותו מן השורש.

כל כך מתבקש בימים אלה לדמות את זה לחנוכה, אבל ברוך ה' זה לא דומה. אין פה מלחמה של יוונים מול יהודים, ואנחנו מדברים על צבא ישראלי שמלא ברוח לחימה ובאהבת המולדת, אך ממש כמו מדינת ישראל עצמה – נמצא בשנים האחרונות בצומת דרכים קריטי לגבי האופי הרוחני שהוא רוצה לעצמו. עם זאת, חנוכה יכול להזכיר לנו שהרוח מכריעה את המערכה, ומשום כך החרב שמונפת על תחום התודעה היהודית היא חרב שמאיימת על כולנו.

 הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",  

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן