חנוכה הסתיים לו כבר בתחילת השבוע, אבל ביום רביעי היה ניתן לראות במשרד החוץ כמה נציגים יווניים, שבאו הפעם, בניגוד לימים ההיסטוריים ההם, בהזמנה ישראלית רשמית, כדי להעמיק את הברית בין המדינות.
יוון, חשוב לציין, הופכת לבת ברית אסטרטגית חשובה של ישראל בשנים האחרונות, ולמרות שמבחינה כלכלית היא אינה נמצאת בשיאה, בירושלים מעוניינים לחבר אותה לברית משולשת חדשה יחד עם קפריסין, שגם אתה מתהדקים היחסים.
יוון, חשוב לציין, הופכת לבת ברית אסטרטגית חשובה של ישראל בשנים האחרונות, ולמרות שמבחינה כלכלית היא אינה נמצאת בשיאה, בירושלים מעוניינים לחבר אותה לברית משולשת חדשה יחד עם קפריסין, שגם אתה מתהדקים היחסים
מדובר בנקודה מעניינת מבחינה דיפלומטית, שכן זו אחת המדינות האירופיות האחרונות ששלחה שגריר לישראל אי שם בשנות ה-90', ועד לפני חמש שנים נחשבה אחת המבקרות הגדולות של מדיניות ישראל, בעיקר בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
רק לפני שנתיים נועדו לראשונה ראשי הממשלות, אבל היחסים מאז רק הלכו והתחממו בשל שותפות באינטרסים רבים, שעם התגברות הטרור העולמי ובמיוחד התחזקות דאע"ש, הפכו חזקים יותר.
לפני חודשים ספורים, לציון 25 שנים לתחילת השלב הנוכחי ביחסי המדינות, פרסמה ישראל הודעה אוהדת ומחבקת ליוונים שהבהירה עוד יותר שיש כאן רצון חשוב לראות את יוון פועלת יחד עם הממשלה בירושלים.
בהקשר הזה אמר השבוע ל'מגזין ערוץ 7', סגן ראש המועצה לביטחון לאומי עד לאחרונה, ד"ר ערן לרמן כי "פריצת הדרך ביחסים עם יוון וקפריסין בשנים האחרונות, הופכת את ישראל מעוד מדינה מזרח תיכונית, למדינה חשובה בים התיכון".
מדובר בעניין משמעותי ואסטרטגי שבמשרד החוץ ובמערכת הדיפלומטית משקיעים בו הרבה זמן ומרץ.
מאחורי הקלעים ישנו עניין נוסף. קפריסין ויוון הן יריבות מרות של טורקיה, והשבוע, רגע אחרי שהודיע ארדואן על הצורך בנירמול היחסים עם ישראל, נקבעו מפגשים בין הממשלות של ישראל, יוון וקפריסין וכאמור גם נקבעה ועידת פסגה משולשת בהשתתפות ראשי המדינות בסוף חודש ינואר.
השבוע התכנס לראשונה הפורום הבכיר ביותר של שלוש המדינות לדיון בירושלים על שיתוף הפעולה, כהכנה לאותה ועידת חשוב רק לזכור שלכל חברות יש גם מחיר: לקפריסין יש יוזמה לחידוש תהליך השלום שלא דורשת מישראל שום צעד משמעותי – לפחות בהתחלה, וגם היוונים היו רוצים להטביע חותם על חידוש המגעים עם הפלסטיניםפסגה. אחת היוזמות שעולות בין הצדדים היא הקמת צינור גז משותף, שיאפשר גם ייצוא גז למדינות אלה. יש גם דיבורים על שיתופי פעולה כלכליים רחבים, אבל עדיין אין הסכמות.
חשוב רק לזכור שלכל חברות יש גם מחיר: לקפריסין יש יוזמה לחידוש תהליך השלום שלא דורשת מישראל שום צעד משמעותי – לפחות בהתחלה, וגם היוונים היו רוצים להטביע חותם על חידוש המגעים עם הפלסטינים.
לא מדובר בלחצים כפי שמורגשים מדי פעם מצד אירופה או ארה"ב, אבל גם הנושא הזה עולה לשיחה כשראשי המדינות או נציגים רשמיים נועדים זה עם זה.
עוד נתון שצריך לקחת בחשבון הוא ששתי המדינות מנהלים יחסים דומים עם מצרים בעת האחרונה, ושם כבר נערכו מפגשי פסגה ויש שיתופי פעולה פעילים. ישראל מן הסתם הייתה מעוניינת לראות את מצרים מצטרפת לפורום מרובע, אבל כרגע הנושא לא על סדר היום.
הרווח הנקי, נכון לעכשיו, הוא אמירה אזורית. ישראל יוזמת, ישראל מקדמת שיתופי פעולה אזוריים, והדומיננטיות שלה מורגשת. וכך, אם בימים ההם היוונים היו השליטים שגורשו, בזמן הזה ישראל היא המכוונת, בעלת הבית, וגם זו שמובילה את הצעדים האסטרטגיים מתוך ראייה כוללת אזורית, אבל גם תוך דאגה חשובה לבית הלאומי היהודי.
---
מתוך מגזין ערוץ 7