יום עשרה בטבת הוא יום בו מציין עם ישראל את תחילת המצור על ירושלים על ידי מלך בבל כחלק מארבעת הצומות על 
התורה מספרת לנו שממכירת יוסף ועד לירידת האחים למצרים לשבור אוכל להם ולאביהם, חי יעקב באבל וללא שמחת חיים. כאילו נגמר עניינו בעולם. ומתוך החושך העצום הזה התברר למפרע שהכול היה לטובה ולמען צמיחתו של עם ישראל
חורבן הבית. אחרי קום המדינה הוסיפה הרבנות הראשית נדבך נוסף ליום זה – ציון יום הקדיש הכללי לקורבנות השואה שמועד פטירתם המדויק לא ידוע.
כמו בכל יום של צום אנו צריכים להתעלות אל מעל לצום הפיזי האישי ולנסות להתבונן במהות היום. לנסות להבין איך גם בתוך הקשיים שעובר עם ישראל, בתוך החושך הגדול, עומד דבר ה'.
נדמה לי שאין פרשיות מתאימות יותר להבנת העומק הזה מהפרשיות שבהן אנו אוחזים כעת, הפרשיות שמדברות על מכירת יוסף והשתלשלות ירידת ישראל למצרים. השתלשלות שהחלה בסיפור מחריד על שנאת אחים, הגיעה כמעט לרצח של שבט מישראל והמשיכה עם ירידתו למצרים, ירידת יהודה מגדולתו והתגלגלה עד לירידת כל ישראל למצרים.
התורה מספרת לנו שממכירת יוסף ועד לירידת האחים למצרים לשבור אוכל להם ולאביהם, חי יעקב באבל וללא שמחת חיים. כאילו נגמר עניינו בעולם. ומתוך החושך העצום הזה התברר למפרע שהכול היה לטובה ולמען צמיחתו של עם ישראל.
יש מדרש מופלא שמקפל בתוכו את כל הרעיון הגדול הזה, בבראשית רבה - 'וילנא' פרשת וישב, פ"ה: "שמואל בר נחמן פתח כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה בחרתי לצרף שיר חדש שהקב"ה זיכה אותי להוציא, 'מוסר אביך', וזכיתי לבצעו יחד עם אחי היקר עמיר. השיר מדבר על החיוב להמשיך בכל מחיר ועם כל הנפילות והקשיים בדרך האחת והיחידה שמובילה לחיי עולםעסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק לקח לו אישה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח". "ויהי בעת ההיא וירד יהודה - בטרם התחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון. ויהי בעת ההיא - מה כתיב למעלה מן העניין? והמדנים מכרו אותו אל מצרים".
כאשר אנו באים להתאבל על החורבן הגדול חייבים אנו לזכור שתפקידנו להמשיך בדרך ולא לעצור, להמשיך להתקדם לעבר המטרה הגדולה של צמיחת עם ישראל עד "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" אבל חייבים אנחנו גם לזכור תמיד שגם בנפילות הקשות ביותר שלנו נמצא ריבונו של עולם ואיתן ומתוכן בורא את אורו של המשיח.
בחרתי לצרף שיר חדש שהקב"ה זיכה אותי להוציא, 'מוסר אביך', וזכיתי לבצעו יחד עם אחי היקר עמיר. השיר מדבר על החיוב להמשיך בכל מחיר ועם כל הנפילות והקשיים בדרך האחת והיחידה שמובילה לחיי עולם.
אני מאחל לנו, יהי רצון שנמשיך לראות איך החושך הגדול הולך ומתבהר וחוזר להאיר כאור שבעת הימים, אור שגנזו השם יתברך לצדיקים לעתיד לבוא.
אבי.
---
מתוך מגזין ערוץ 7