אולי מבלי משים מציבה אמירתו של ח"כ סמוטריץ' ("תג מחיר זה לא טרור. נקודה") אתגר, בראש ובראשונה בפני הציבור המתנחלים שממנו הוא מגיע.
טענתו, בתמצית, היא פשוטה: עצם הצבת המשוואה בין טרור ערבי רצחני לטרור יהודי רצחני היא פסולה, מאחר שטרור הוא אך ורק אלימות שמפעיל האויב במסגרת המאבק נגדנו. לפיכך, ייחשב בצדק מוחלט הרצח המזוויע של שלושת הנערים כמעשה טרור מתועב. בה בעת יש להתייחס לשריפת מוחמד אבו ח'דר כמעשה פלילי חמור. לכך יש גם צד מעשי. אם שריפת ערבים אינה טרור, אין כל הצדקה לחרוג מסדרי הדין הקיימים, להפנות משאבים לסיכול ולמודיעין או להעמיד כלים נוספים בפני רשויות החוק.
טענה זו אינה יותר מניסיון מביך להסתיר עמדה נורמטיבית חמורה ובעייתית מאחורי נימוקים טכניים של הפקולטה למשפטים. אין הנחות. הוויכוח הוא ערכי ולא משפטי ומסתכם בשאלה האם עצם ערביותה של משפחה פלשתינית, שנשרפה על ביתה בעודה בחיים, פוטרת את המבצע מלהיקרא טרוריסט? האם הכיפה או הדגל של הרוצח מעניקים פטור מלהיחשב טרוריסט רק מאחר שמדובר בערבי? בדבר אחד אני מסכים עם סמוטריץ' - עליכם לבחור מי כאן שוגה בכשל ערכי.
המחלוקת הפוליטית בינינו ידועה. אין לי כל כוונה לטשטשה או להכשירה, אך לא משום כך ביקשתי לפנות אל קוראי 'בשבע'. עשיתי זאת בגלל שגם לנוכח עמדתכם הפוליטית השונה - בחירתכם עומדת עתה למבחן, בשל ניסיונו של מייצגכם בכנסת לגרור אתכם לתמיכה מכתימה באותה ההבחנה.
פשעי שנאה אינם צומחים בחלל ריק, אלא מונעים מתוך שנאה יוקדת ודמוניזציה של האחר, פשוט כי הוא האחר. התפתחותם תלויה במידת הלגיטימציה וההסכמה השקטה כלפי אותה אידיאולוגיה שהם צומחים תחת חסותה. במקרה של פורעי 'תג מחיר', כבר מזמן לא מדובר בכמה פרחחים פוחזים על הגבעות שמשחיתים רכוש או מקשקשים גרפיטי. פלוגות הסער האלה זורעות פחד ומשליטות אימה כמעט באין מפריע: מציתות מסגדים ומטנפות מנזרים, יוצאים לציד של עוברים ושבים ועתה משליכות בקבוקי תבערה על אנשים חיים.
אין ויכוח כי המפגעים הם עשבים שוטים ואלימים בקצה המחנה; יש ויכוח על גודלה ועל התפשטותה של הערוגה הזאת. לסלחנות ולהשתקה הציבורית יש מחיר. כך גם לרפיון הממשלה. ההתעלמות או ההמעטה בחומרתם של אותם מעשים היא שנותנת בעיני כמה מטורפים לגיטימציה או הרשאה לבצע את פשעי שנאה בשם איזושהי גאולה. עתה, איני מבקש שתתפסו את בקבוק התבערה. אין זה מתפקידכם או מאחריותכם, אלא שתוקיעו את התרבות שמוכנה להמעיט בערכה של הפגיעה בערבים רק מתוקף היותם ערבים. מבחן הדם של התאמת רמת הפשע לסוג הדם של הרוצח הוא צבוע ומקומם.
ההחלטה להצדיק יחס שונה על בסיס אתני היא גזענית ומסוכנת, מאחר שהיא ממעיטה ברצח חפים מפשע ועלולה להתיר את דמם. אין ויכוח על כך שיש יותר, הרבה יותר, טרוריסטים פלשתינים, אך אין בכך כדי לבטל כליל את האפשרות שאצל יהודים, גם אם בקרב מיעוט קיצוני ואלים, יבוצעו מעשי טרור רצחניים ושפלים. למרות ניסיונו של סמוטריץ' לדבר בהכללות ("כל הערבים"), פוטנציאל התמיכה אינו עובר בתורשה אצל ערבים ונתקל בחסינות אצל יהודים. טרור הוא טרור, ויש להיאבק בו גם כשהוא מגיע מתוכנו ולא לבטלו מטעמים של נוחות פוליטית.
כן, הלב נחמץ והנפש מיטלטלת לנוכח האפשרות הנוראה שיתברר כי יהודים ביצעו מעשה טרור נפשע. יהדותם אינם יהדותי, לאומיותם אינה לאומיותי ומעשיהם עלולים להמיט אסון מוסרי וקיומי על כולנו. אבל דווקא כדי לשמור על ערכי הציונות והיהדות (שלא לדבר על הדמוקרטיה), יש להיאבק באלימות ובמקורותיה. לכן, יש להעניק כלים נוספים להתמודדות עם הגזענות וההסתה, להעניק גיבוי וכלים נוספים למערכת הביטחון, החינוך והמשפטים וליישם מדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת מול הטרוריסטים היהודים.
הכותב הוא חבר כנסת (המחנה הציוני) ויו"ר השדולה נגד 'תג מחיר' בכנסת