בנים אתם | אלבום | ברוך לוין
תנו לילד שבלונת ארמון, קחו אותו לפס החול הרטוב בחוף הנפרד ותראו איך שבע שנות השכלה בתחומי העיצוב והאדריכלות מתנדפות להן אל מול הכישרון הטבעי הכל כך צעיר הזה. נכון?
כללו של דבר – יצירות הפאר נכתבו על ידי גאונים והוכפלו, שוכפלו ושובלנו על ידי מרובעים. יבואו האחרונים ויאמרו "ומה לנו שנחליף סוס מנצח"? ואנו נענה כי "סוסים מנצחים של פעם, הם סוסים מפסידים של היום"
לא. המומחה הוא מי שעיצב והנדס את הפלסטיק הצבעוני על פי השראות וטכניקות ששאב במהלך שנים, לא מי שמילא אותו בקציצות חול מהודקות והפך אותו על פיו.
כללו של דבר – יצירות הפאר נכתבו על ידי גאונים והוכפלו, שוכפלו ושובלנו על ידי מרובעים. יבואו האחרונים ויאמרו "ומה לנו שנחליף סוס מנצח"? ואנו נענה כי "סוסים מנצחים של פעם, הם סוסים מפסידים של היום".
ולנמשל.
לפני כמה שנים מורה ומחנך יהודי-אמריקאי בשם 'ברוך לוין' חיבר מנגינה והקליט את תפילת 'וזכני לגדל'. השיר היה ללהיט, הלחן הפך למלודיה קדושה ולוין הוכתר על כרחו כמלך המלחינים החדש של ממלכת המוזיקה החסידית. מאז, ההצלחה המטאורית לא שוחזרה, אבל חמישה אלבומים הלכו וגאו מעל חבריהם ביופיים ובבוהק המוזיקלי שלהם.
האחרון שבהם, 'בנים אתם', יצא כעת וחשף עשרה ארמונות מרשימים, קסמיים, בעלי אסתטיקת עיבוד וביצוע קפדניים והנאה שלא דועכת, אף לא לרגע.
אלא מה? הקסם של לוין ידוע מראש. הוא מהלך בבטחה בדרך מנצחת בין שבילים מוזיקליים על פי מפה דהויה ועקשנית, מנעים בקולו ובלחניו אך מקפיד לטייל רק בתוך המסגרת. מביא לריגושי שיא אך מחסיר גורמי הפתעה, מסלק שוונצים לא
הטקסטים מחופפים: עוד פסוק תנכ"י, אמרה חזל"ית ומשפט מהמקורות, כי צריך לשיר משהו על גבי המנגינות האלה. אין שום הבעה לירית במוזיקה היפהפייה. קונצרט קלאסי בעד עשר מילים נדושות מהמקורות בכל יצירהמקובלים מהמסלול.
הטקסטים מחופפים: עוד פסוק תנכ"י, אמרה חזל"ית ומשפט מהמקורות, כי צריך לשיר משהו על גבי המנגינות האלה. אין שום הבעה לירית במוזיקה היפהפייה. קונצרט קלאסי בעד עשר מילים נדושות מהמקורות בכל יצירה.
אך אם נגרד את ה'בעיה' הלירית ונעצום עיניים מהשבלונה המלודית נגלה תכשיט זוהר. תכשיט המנצנץ ביופיו ב'קום והתהלך בארץ' - דואט ממכר עם יונתן רזאל, קורץ לסגנון החדש ב'יום זה' המדהים – אולי השיר היחיד שנלקח מז'אנר הרכבי הבנים החו"ליים ולא מהמוכר, וכל כולו פאר, הדר ותפאורה מלכותית.
קטנות
שלשלאות של עיצבון
אסירי תקוה | חדשיר | איל כהן
איל כהן שוב מתארח במדור. הפעם עם החדשיר 'אסירי תקוה', המתלבש כמו מעיל פרווה לגוף צנום - לאישיותו
קולו של איל מוציא דמעות יש מאין. גם כשהוא שר על ה'תקוה' הוא שר על ה'אסיר'. כמו חיתוך בצל, אני בוכה בלי סיבההמופנמת ולנשמתו הקורנת של איל.
המיתרים שברקע כמו מושכים את הרגש האילי אלינו באמנות מוזיקלית נטולת יומרות, כזו שאפשר להאמין לה. קולו של איל מוציא דמעות יש מאין, גם כשהוא שר על ה'תקוה' הוא שר על ה'אסיר'. כמו חיתוך בצל, אני בוכה בלי סיבה.
וב'סי פארט', כשהוא לא דופק חשבון לעצבות ומבקיע בעצמה לשערי הלב, אפשר להתמוטט.
לבעלי לב חלש. כמוני.
מעלה באוב
לסיום,
יום הקדיש הכללי כאן ואני נזכר בפרויקט המקסים 'אחכה לו' – אסופה של שירי אמונה, געגועים ופיוטים אחרים שהולחנו במהלך תופת השואה. אני מצרף את הסיפור שמאחורי הקטע הספציפי שהבאתי, בביצועו של ישי ריבו יחד עם להקת 'הלב והמעיין':
בשעה ששר את "קומי צאי מתוך ההפיכה" לא את חסידי הרבי מברוקלין ראה נפתלי לנגד עיניו, אלא את החלכאים והנדכאים שישבו על האדמה הלחה והקרה בצריף שבצ'נסטוחובה בליל-שבת אחד של שלהי נובמבר 1944מספר הרב מאיר לאו: "בלילה הראשון שלנו במחנה העבודה בצ'נסטוחובה, שמעתי לראשונה את שירת "לכה דודי" מפיו של יוסל מנדלבאום. היה זה ליל-שבת. נפתלי שכב לצדי, מנסה לחמם אותי מקרירותה של האדמה הטחובה, כשלפתע שמע צליל של נעימות חסידיות שהכיר מקרקוב, עיר הולדתו. נרגש כולו מניחוח הילדות שפשט לפתע סביבו, זכר לימים כה אחרים וכה רחוקים... נפתלי זחל על אדמת הצריף לכיוון הקול השר. השיר והניגון היו מוכרים לו. היה זה יוסל מנדלבאום חסיד בובוב, חזן בקרקוב ומגדולי החזנים בעולם".
"שנים אחר כך היה אחי נפתלי בביקור בברוקלין אצל הרבי מבובוב באותה תקופה, רבי שלמה הלברשטאם זצ"ל. במהלך הערב שוחח האדמו"ר עם אחי, ובין השאר סיפר לו נפתלי על יוסל מנדלבאום ששר את "מקדש מלך" בליל-שבת במחנה העבודה בצ'נסטוחובה, ובכך תרם, בלי דעת, תרומה גדולה לחיותנו הרוחנית. הוא החזיר אותנו לחיק המשפחה גם בתנאים הקודרים שבהם היינו שרויים אז, "חבל שעקבותיו אבדו בבוכנוואלד", חזר נפתלי וביכה אותו".
"הרבי לחש לאחד הגבאים משהו באוזנו, וזה הופיע כעבור דקות אחדות, כשהוא אוחז בזרועו של יהודי נמוך-קומה בעל זקן לבן, מרשים. "הנה יוסל מנדלבאום!" אמר הרבי, וביקש מן הזקן שלפניו, שהיה אז בן יותר מ-80 שנה, לשיר את "מקדש מלך". למרות ארבעים השנה שחלפו והקומה ששחה לא נשתנה קולו של יוסל מנדלבאום ונותר צלול וחזק כשהיה, ובשעה ששר את "קומי צאי מתוך ההפיכה" לא את חסידי הרבי מברוקלין ראה נפתלי לנגד עיניו, אלא את החלכאים והנדכאים שישבו על האדמה הלחה והקרה בצריף שבצ'נסטוחובה בליל-שבת אחד של שלהי נובמבר 1944".
מדהים.
---
מתוך מגזין ערוץ 7