שוב אירוע אנטישמי. שכונת בורו פארק בברוקלין
שוב אירוע אנטישמי. שכונת בורו פארק בברוקלין צילום: פלאש 90

במעמד מיוחד בהשתתפות רבנים, אישי ציבור ובני משפחה נקראה שדרה בבורו פארק על שמו של מציל היהודים הנודע הרב חיים מיכאל בער וייסמנדל זצ"ל.

המעמד התקיים ברחוב 50 בין שדרת ה־10 וה־20 סמוך לבית הכנסת של תלמידי ישיבת נייטרא בה שימש רבי מיכאל בער זצ"ל כראש ישיבה.

חבר עיריית ניו יורק דוד גרינפלד אמר בנאומו כי "קריאת השם זהו מעט שבמעט שניתן לעשות כדי להנציח את זכרו של מי שהיה גדול בתורה וגדול בהצלת נפשות תוך כדי מסירות נפש ממש".

כמו כן נשא דברים אלי קליינמן, מייסד ונשיא המרכז לחינוך השואה שהעלה על נס את פעילותו הרבה למען הצלת כלל ישראל בזמן מלחמת העולם השניה תוך כדי מסירות נפש ממשית וסיכון עצמי גבוה. בהמשך נשמעו נאומים ע"י בני משפחה ותלמידים.

כידוע הרב ויסמנדל היה הרוח החיה של 'קבוצת העבודה' – ארגון שמטרתו להביא להפסקת ההשמדה של שארית ישראל תמורת מתן שוחד, שפעלו בכמה מישורים עיקריים: תמורת מתן שוחד של חמישים אלף דולר הסכים ויסליצני, הנציג הגרמני בסלובקיה, להפסיק את הגירושים מסלובקיה בסוף קיץ תש"ב. במשך כשנתיים לא נגעו לרעה ביהודים בסלובקיה.

בשנת תש"ג ניהלו הרב ויסמנדל ואנשי קבוצת העבודה משא ומתן עם ויסליצני על הפסקת ההשמדה בכל מדינות אירופה. הגרמנים דרשו לשם כך תשלום של שני מיליון דולר. מאחורי המשא ומתן היה הצורר הימלר בעצמו שחיפש דרך לצאת בשלום מן המלחמה.

הרב ויסמנדל ושותפיו סיכנו את עצמם במתן הבטחות שווא לגרמנים בעוד שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם. הם קיוו כי המוסדות היהודיים בחוץ לארץ יעמידו לרשותם את הכספים שהיו נחוצים למטרה זו.

משלא נתקבלו הכספים היה עליהם להמציא שקרים בדיוניים ולשכך את חמתו של ויסליצני. בסופו של דבר, תכנית זו שנקראה 'תכנית אירופה' נכשלה כיון שהכסף לא היה בהישג ידם של קבוצת העבודה.

בעת גירושם של יהודי הונגריה בשנת תש"ד הוא שלח עשרות מכתבים ומברקים מפורטים לחוץ לארץ על הגירושים המתבצעים יום יום. הוא שלח ציורים של מחנה ההשמדה אושוויץ וכן תיאורים על דרכי התחבורה המובילות לשם.

הוא ביקש מצד אחד שישלחו כספים לצורך המשא ומתן שהתנהל בהונגריה בין היהודים לבין הגרמנים, ומצד שני הוא ביקש שבעלות הברית יפציצו את אושוויץ ואת תחנות הרכבת ומסילות הברזל שמובילות לשם. הוא ציפה שיהודי ארצות הברית יפעילו את מלוא השפעתם על הממשל האמריקאי בענין זה.

בשנת תש"ד נעצרו אנשי קבוצת העבודה. חלקם הובלו ברכבות לאושוויץ וחלקם הצליחו להימלט. הוא הצליח לנסר חלק מהקרון ולקפוץ תוך כדי נסיעה מן הרכבת שהובילה אותו לאושוויץ. לאחר בריחה זו הוא מצא מקלט באחד הבונקרים בפרשבורג־ברטיסלבה.

לאחר המלחמה הוא יצא בטענות קשות נגד המוסדות היהודיים בעולם: הג'וינט, הקונגרס היהודי העולמי והסוכנות הציונית שלא עשו מספיק מאמצים להציל את יהדות אירופה.