הקלות בה מאפשרת ישראל לכלי תקשורת ולגורמים נוספים לדווח מתוכה על הסכסוך הישראלי פלשתיני גוררת אחריה תחושה בינלאומית לפיה ישראל היא מוקד הקונפליקטים בעולם, כך מעריך העיתונאי והחוקר בן דרור ימיני.
את הדברים אומר ימיני בראיון ליומן ערוץ 7 בעקבות כנס אקדמי מקצועי שהתקיים היום (ראשון) באוניברסיטת בר אילן ועניינו הסיקור התקשורתית בישראל, במערב ובעולם הערבי של גל הטרור הנוכחי.
לדברי ימיני התמונה העולה מהסיקור המערבי אודות המתרחש בישראל היא מאוד לא טובה, כלשונו, "לא בגלל שכל דיווח הוא דיווח שקרי. ממש לא, אלא בגלל הטיה מוגזמת וסיקור עודף".
"כשמדובר במצלמות עיתונאים ומקרופונים אנחנו במקום הראשון בעולם, ואז לרבים וטובים נדמה שזה מוקד הקונפליקטים הבינלאומיים בעולם. כל כך הרבה מצלמות מיקרופונים ועיוותים. לא מסקרים את ניגריה וסומליה. בשמך שנים היה ג'נוסייד בדרפור, אבל מישהו סיקר אותו? מישהו זוכר צילומים על הכנופיות שחיסלו שם את המקומיים? אני לא משווה כמובן. ישראל לא מחסלת ולא מבצעת ג'נוסייד, אבל זו התחושה", אומר ימיני.
לדבריו בחינה של סקרים בינלאומיים מגלה שמקור התחושה שהעולם אינו מקום טוב לחיות בו, בעיני רבים, היא המציאות בישראל, כאילו ישראל היא המקור לסכסוך העולמי, כפי שתיארה זאת שרה בבריטניה. "לנו הישראלים זה נשמע כבדיחה אבל זו לא בדיחה. רבים מאוד מאמינים בכך".
כאמור, לטעמו של ימיני הסיבה לכך היא אותו סיקור מוגזם שישראל מאפשרת. "ישראל הדמוקרטית מאפשרת גישה לכל מיקרופון ומצלמה גם כשמדובר בגורמים עוינים לחלוטין שמדווחים לעולם. לא תמיד מדובר בעיתונאים אלא גם במי שמכנים את עצמם כארגוני זכויות אדם. הם לא עוסקים בזכויות אדם אלא בהטיית דעת הקהל נגד ישראל ולטובת הצד הפלשתינית, וזה כולל אגב את 'שוברים שתיקה' שמסתובבים בחברון ומספרים סיפורי אלף לילה ולילה איך חיילים ישראליים מרססים עם מכונות ירייה כמעשה של שגרה את הפלשתינים המסכנים. עד לרגע זה הם לא פרסמו שום התנצלות על העלילה הזו".
ימיני נשאל אם ישראל אינה נמצאת בבמצב בעייתי, שכן אם תאסור כניסת מדווחים ותאסור על דיווחים יטענו נגדה שהיא סותמת פיות, ולדבריו אכן זו המציאות.
כשנשאל מה נכון לטעמו לעשות השיב שהוא אינו יודע מה לייעץ למדינה אלא רק לתאר את המציאות ולנסות להפריך את השקרים בפרסומים שונים בארץ ובעולם. "אני יודע להציג את המצב ולהפריך את השקרים אבל אני לא מומחה לתקשורת ויחסי ציבור. לא אתן תשובות בתחומים שאני לא בקי בהם. אני עושה את מה שאני יודע לעשות – פרסום מאמרים והרצאות. מה שחשוב הוא דע מה שתשיב".
לדבריו, "יש קהל גדול בעולם שרוצה להקשיב ומוכן להקשיב. לא כולם אנטישמיים. זו אמנם לא משימה קלה, אבל עיקר העבודה היא לא עם האויבים. האויבים הם חסרי משמעות. עיקר העבודה היא עם קהל תומכי ישראל שהם עצמם הרבה פעמים לא יודעים. הם עצמם לא יודעים את האמת והם חשופים לתקשורת שבזדון או לא מאוד עוינת, ולא יודעים מה לענות. אני מנסה לומר להם אלו הטענות ואלו התשובות. הקהל השני הוא הקהל שבאמצע שאינו יודע והוא סקרן, וכשהקהל הזה מוזן רק באינפורמציה שלילית הוא לא יודע שהתמונה שונה לחלוטין ובכוחותיי הדלים אני מנסה לצייר תמונה יותר הוגנת".
ימיני מציין כי אינו פועל לבד, אלא פעולות נעשות, גם אם לא מספיק. "יש פעילות פרו ישראלית של גופים שונים בקמפוסים, וטוב שהם פועלים. זה לא מספיק. הארגונים העוינים מזמינים הרבה מאוד עיתונאים ששמחים לספר בגנותה של ישראל ועד כמה היא מפלצת. יש להם הרבה מקורות מימון והם פעילים בקמפוסים ואנחנו הרבה יותר חלשים, האנשים שרוצים להציג את האמת".
בדבריו מדגיש ימיני, דווקא משום שהוא מדבר בערוץ 7, כי "אין כאן עניין של ימין ושמאל. חלק מהנאבקים בתעשיית השקרים הם מה שלפעמים עלול להיחשב כשמאלנים. אפשר לבקר את ישראל כחלק מהויכוח הלגיטימי ולהיות סנגור לישראל. זה עניין של הגינות בסיסית שאני מצפה שהשמאל הציוני יהיה חלק ממני ולצערי אני לא תמיד רואה את זה".
לטעמו של ימיני לאמירה הגונה בעולם מצידו של איש שמאל מוצהר יש כוח רב יותר מזו של איש ימין וזו בדיוק הסיבה שהוא מלין על אנשי השמאל בישראל ומטיח בהם ביקורת.
"הביקורת הגדולה שלי היא על השמאל הציוני שמתחבק כל הזמן עם השמאל האנטי ציוני. ראה את סיפור 'שוברים שתיקה'. חלק ניכר מהשמאל וזה כולל את מפלגת העבודה דיבר על חופש הביטוי. מה הקשר לחופש הביטוי, לעזאזל? כשיש את ארגון להב"ה לא מדברים על חופש הביטוי אלא מגנים אותם כולם, ובצדק לדעתי, אבל כשמדובר על 'שוברים שתיקה' כולם קופצים כולל ציפי לבני והרצוג עם חופש הביטוי. זה העניין? מותר להפריך את השקרים שלהם וזה מה שאני מצפה מהשמאל הציוני ואני לא כל כך רואה את זה לצערי הרב", מסכם ימיני.