לפני פחות מארבע שנים שרת המשפטים של היום עוד הייתה עסוקה בהתלבטות אם להמיר את האזרחות שלה לתוך מפלגה פוליטית.
הנמרצות והרצון לשנות כאן מדינה הייתה גם אז, אבל הם נותבו לפעילויות עם ניחוח אוונגרדי משהו במקומות כמו 'ישראל שלי'. אלא שאז, בערך תוך כמה רגעים, מצאה איילת שקד את עצמה חביבת הדוסים בפריימריז הראשונים של הבית היהודי, משם בדילוג מהיר הפכה ליושבת ראש סיעת המשופמים, ולאחת מחברות הכנסת המשמעותיות בכנסת הקודמת שבאמנות שקשה עד היום לניתוח הצליחה להעביר את חוק הגיוס כמעט ללא אויבים אישיים.
גם החרדים שהקפידו לצעוק געוואלד מעל כל במה, המשיכו לחייך אליה במסדרונות. אבל אפילו אחרי הספרינט הזה, גם היא לא הצליחה לדמיין את הקפיצה המטאורית האחרונה היישר אל אחד מהכיסאות המשמעותיים של הנהגת המדינה.
"צריך להבין שבגלל חומרת האירוע בדומא ובגלל הנזק שהוא עשה למדינת ישראל ברמה הבינלאומית, המדינה מתייחסת לאירוע הזה בשיא הרצינות ומשקיעה מאמצים בפיצוחו על מנת להעמיד את המבצעים לדין. אני לא מרגישה נוח עם מה שקורה שם, אבל אני כן יודעת וסומכת על היועץ שאם הוא עוקב, אז מה שנעשה נעשה בוודאי בהתאם לחוק; אם כי במקרה הזה, להבנתי, כן הולכים לקצה של הספקטרום"
סיפורי הסינדרלה מהסוג הזה מעוררים לא מעט חששות שהקסם אולי יפוג. האם השרה הנמרצת בעלת האידיאולוגיה הלא מתנצלת תיעלם במקומות שמשם רואים פחות טוב את מה שרואים כל כך אחרת מכאן? היא נושמת רגע לפני שהיא עונה, כדי לוודא שהיא לא משחזרת תשובות שלא אהבה לשמוע בימים של 'ישראל שלי', ולבסוף עונה בזהירות: "אני חושבת שעשיתי את המעבר חלק ואני לא מתפשרת על שום דבר מאמונותיי או מהאידיאולוגיה שלי.
נכון שלהיות שרה זה לא להיות חברת כנסת. ברור שאני כבר לא יכולה לערוך דיון ציבורי בכל נושא כי התנהלות של שרה היא ממלכתית יוצר משל ח"כ. אבל את האידיאולוגיה מקדמים כאן יותר מכל מקום אחר".
במבחן השינויים במשרד המשפטים, בהתחשב בזיהויו כאחד המשרדים הכי קשים לפיצוח ממסדי, השרה שקד עומדת בו לא רע בכלל. מתוך 900 השופטים הקיימים במדינה, מעל חמישים נוספו עד עכשיו כמינויים שהיא יזמה. אנשים בתוך המערכת מדברים על כך שבחודשים הקרובים המספר יגדל ל-80 שופטים חדשים שהיא הביאה לקידומם.
את הקביעה הבאה שמענו בנימה שמחה מימין ובנימה מודאגת מהצד שמנגד: "אם שקד נשארת שנתיים במשרד המשפטים יהיה שם שינוי מהותי בכוח האדם". שקד עצמה מעדיפה שלא להתייחס לנושא, אבל לא מסתירה את החשיבות של מהלכים מהסוג הזה בעיניה. "המינויים מעצבים את המשרד גם אחרי ששר עוזב אותו, ולכן הם משמעותיים מאוד".
כך קרה, בהשפעתה הישירה או שלא, שבזמן האחרון אוישו מחדש תפקידי ראש הסיוע המשפטי, ראש הטאבו, ראש ההוצאה לפועל וכנראה עוד כמה שלא תמיד מעניינים את השיח התקשורתי אבל מהווים חלק מהותי מאותו "שלטון פקידים" שאוהבים כל כך לקבול עליו.
"אולטימטום – לא אפקטיבי"
מפלגת הבית היהודי יושבת בקואליציה שבה הבנייה מוקפאת, כולל בירושלים, המדיניות הרשמית של הממשלה היא שתי מדינות לשני עמים, וזה בא לידי ביטוי באופן הלחימה בטרור ובנכונות להכריע את הפלסטינים.
"אתם שואלים את זה על הקואליציה הזו?" היא תמהה, "הרי ביחס לקודמת זו טובה פי כמה. כאן לפחות אין מחלוקות בעניינים של דת ומדינה. אפילו במישור המדיני יש פחות מחלוקות למרות הפערים בתפיסות העולם. בסוף, הבית היהודי קיבלה שמונה מנדטים ועם זה אי אפשר לעמוד בראשות הממשלה. בסופו של דבר גם הציבור הדתי-לאומי הכריע ברגע האמת וחלק גדול ממנו בחר בליכוד או ב'יחד'. לא אנחנו יצרנו את הקואליציה הנוכחית ואת קווי היסוד שלה אלא ציבור הבוחרים. והפעם אולי יותר מתמיד הציבור הדתי-לאומי שותף משמעותי בעיצובה. בשורה התחתונה אני חושבת שהקואליציה הקיימת היא מצוינת, חזקה מאוד, הומוגנית מאוד, יחסית הכי ימנית שאפשר, חוץ מהעניין המהותי שראש הממשלה תומך בשתי מדינות ואנו מתנגדים לכך.
אבל במציאות שנוצרה היום כולם יודעים שכרגע הנושא הזה לא נמצא על הפרק, ומה שאנו מצליחים לעשות בתוך הקואליציה הזו אלה דברים אסטרטגיים והיתרונות שלה עולים בהרבה על החסרונות. בעניין ההקפאה – צריך לדייק כי אין באמת הקפאה במובן שלא בונים בכלל אלא שיש מעט מאוד תכנון ומעט מאוד בנייה חדשה ממשלתית. בנייה כפרית קיימת. בסופו של דבר הנושא הזה נמצא בידיו של ראש הממשלה. הוא יודע מה עמדתנו ואנחנו מצליחים גם בקונסטלציה הקיימת לקדם פרויקטים בתוך ההתיישבות, וצריך לדעת לחיות עם האילוצים האלה. זה לא אומר שאנו מפסיקים להילחם.
"פעולה של גרפיטי בהחלט אינה מעשה טרור, זה אפילו לעשות זילות לטרור. פעולה של רצח משפחה חפה משפע על רקע לאומני זה מעשה טרור"
"העבודה שאנחנו עושים בשמונת המנדטים שלנו בממשלה הזו היא ענקית – לא רק בתפקידים גם ביומיום. הדברים שאני עושה במשפטים, שנפתלי עושה במשרד החינוך, הדברים שאנחנו עושים יחד כל המפלגה למען ההתיישבות. חוק השקיפות שמטרתו לעודד שקיפות רבה יותר ביחס לכספים המועברים לעמותות בישראל ממדינות זרות חוק החטיבה להתיישבות שמעגן את עבודתה ומאפשר לה לתפקד כראוי, ועוד רבים, כל אלה חוקים שלא היינו מעבירים אם לא היינו בראשות ועדת השרים לחקיקה ובטח אם היינו באופוזיציה".
אחרי הבחירה לראות את הצד החיובי, אתם לוקחים בחשבון גם את המשמעות העקרונית שיש לישיבה בממשלה שמקפיאה בנייה בירושלים וביו"ש? יש לכך משמעות אסטרטגית מהותית לעתיד. הרי נתניהו יודע שאין ממשלה בלעדיכם. אלו לא נושאים מהותיים מספיק?
"אני אגיד משהו עקרוני שבגללו כנראה הגענו לאן שהגענו – המדיניות של מדינת ישראל נקבעת ע"י המנדט של הציבור. מי כמונו יודע ומנסה להסביר עד כמה הקפאת הבנייה היא עניין אסטרטגי ולא טקטי ולכן היא באמת חמורה מאוד. אבל בסופו של דבר, כשראש ממשלה מקבל 30 מנדטים זה אומר שהציבור מגבה את האסטרטגיה שלו. אז נכון שעלינו מוטלת המשימה למקסם את הכוח הפוליטי שקיבלנו כדי להתגבר על הכוח הגדול פי כמה וכמה שלו; אבל יש משהו מוזר מאוד בכך שהציבור שאפילו לא נמנה על שמונת המנדטים שלנו פתאום מבקר אותנו על איך אנחנו יושבים עם נתניהו שמקפיא בנייה ולא ממגר את הטרור כפי שהם מאמינים שצריך. אנחנו נמצאים בתוך קואליציה שראש הממשלה בה הוא לא נפתלי בנט אלא בנימין נתניהו. ראש הממשלה, שהוא אחראי לנושא הזה, החליט לצמצם משמעותית את הבנייה ביו"ש - אבל הציבור נתן לו מנדט לזה.
"ואחרי כל זה אני מדגישה שוב שבגלל העבודה שלנו אין הקפאה מוחלטת, יש בנייה כפרית, יש בנייה ממשלתית מועטת ויש אישור תב"עות (תכניות לבניין עיר). אנחנו חושבים שצמצום הבנייה אינו נכון, ואנחנו במאבק מתמשך שיש בו הצלחות מסוימות לאורך הזמן. אנו לא רואים כרגע ממשלה שיכולה להיות טובה יותר למדינת ישראל, ולכן האולטימטום שאתה מציע הוא לא אפקטיבי. מה שכן אפקטיבי הוא ניצול הזדמנויות פוליטיות לקידום ההתיישבות ואת זה אנו עושים כל הזמן עושים".
"יש משהו מוזר מאוד בכך שהציבור שאפילו לא נמנה על שמונת המנדטים שלנו פתאום מבקר אותנו על איך אנחנו יושבים עם נתניהו שמקפיא בנייה ולא ממגר את הטרור כפי שהם מאמינים שצריך. אנחנו נמצאים בתוך קואליציה שראש הממשלה בה הוא לא נפתלי בנט אלא בנימין נתניהו"
סומכת על היועץ
גם בנושא המעצרים המנהליים והסיפורים הקיצוניים על שלילת זכויות יסוד בחסות חקירת פרשיית דומא, שקד מהלכת בזהירות בין הטיפות ומקפידה להישאר לויאלית למדיניות הממשלה. עם זאת, הנימה המסויגת מבליחה לה בין השורות.
"שרים בממשלה לא מתעסקים בחקירות ובמעצרים ולא חשופים לזה. ובכל זאת כשרת משפטים בהחלט מחובתי לדאוג שלא מפרים זכויות אדם של נחקרים. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ולראש השב"כ, על מנת לוודא שלא נחצים קווים אדומים. נכון שהצעדים יחסית קיצוניים אבל הכול בהתאם לחוק. צריך להבין שבגלל חומרת האירוע בדומא ובגלל הנזק שהוא עשה למדינת ישראל ברמה הבינלאומית, המדינה מתייחסת לאירוע הזה בשיא הרצינות ומשקיעה מאמצים בפיצוחו על מנת להעמיד את המבצעים לדין".
ואת שקטה עם הפיקוח הזה ועם מה שקורה שם?
"אני לא מרגישה נוח עם מה שקורה שם, אבל אני כן יודעת וסומכת על היועץ שאם הוא עוקב, אז מה שנעשה נעשה בוודאי בהתאם לחוק; אם כי במקרה הזה, להבנתי, כן הולכים לקצה של הספקטרום".
האם את רואה בזה טרור כמו כל טרור, או שיש הבחנה בין טרור של אויבים לטרור של פושעים, רשעים ככל שיהיו?
"אני חושבת שפשע חמור כזה של פגיעה במשפחה חפה מפשע שנעשה על רקע לאומני זה טרור".
האם גם פעולת תג מחיר נכנסת תחת הגדרה של טרור?
"אין כאן היקש שווה".
"צריך לומר שכל מי שמוכן ללכת לשתי מדינות, אז ירושלים היא חלק מזה"
"צריך לומר שכל מי שמוכן ללכת לשתי מדינות, אז ירושלים היא חלק מזה"
אנחנו נשארים בבית
מי יהיה היועץ המשפטי הבא של מדינת ישראל? לשקד יש בנושא השפעה מכרעת, אבל גם נתניהו נמצא עמוק בפנים; במקרה הזה, ההערכות על תמיכת ראש הממשלה במינוי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד, מתאימות למדי לפרופיל שגם בבית היהודי מחפשים. לא שאין מועמדים בעלי אוריינטציה לאומית יותר ברשימה, אבל לא יהיה מפתיע להעריך כעת שבסוגיה הזו קיימים אינטרסים משותפים עם ראש הממשלה.
"אני אבחר את המועמד המתאים ביותר. זה אירוע שהוא אסטרטגי מבחינתי", אומרת שקד ומסרבת לחשוף את המלצתה.
אנחנו נופתע?
"אני לא מתייחסת לגופם של מועמדים בשלב הזה".
מדוע בהר הבית לא נשמעת עמדה סדורה ומבודלת מזו של הסטטוס קוו הליכודניקי הממוחזר?
"העמדה המחדשת שלנו היא שאנחנו בהחלט אומרים בפה מלא שהיום יש אפליה נגד יהודים בהר הבית, והמצב הזה שיהודים לא יכולים להתפלל שם הוא מצב חמור ומפלה שפוגע בזכות הפולחן. יחד עם זאת אנו חלק מהממשלה הזו, ועל כן אנו מקבלים כרגע את שמירת הסטטוס קוו".
ננסה לשים את האצבע על ההבדלים העקרוניים היום בין הבית היהודי לליכוד.
"הייתי אומרת שהבית היהודי במצבו הנוכחי הוא עמוד השדרה האידיאולוגי של הליכוד. גם בנושאים מדיניים. באופן מוצהר ומובהק אנחנו מתנגדים לכל קונספט שתי המדינות, ונפתלי ואני אומרים את זה גם כאן וגם בחו"ל ולכל המנהיגים שבאים לארץ. נקודה נוספת היא שבכל הקשור לענייני דת ומדינה הבית היהודי מפלגה דתית וכאן מדובר בשוני גדול מהליכוד. יש הרבה יזמות שהבית היהודי מקדם בעניינים האלה שפחות מעניינות את הליכוד".
לפני כמה חודשים הייתה תכנית אסטרטגית להגברת המשילות אל מול המחסומים המשפטיים. יש עדיין תכנית סדורה כזו או שפועלים בנושא לפי יעדים מזדמנים?
"בוודאי. יש צעדים מאוד משמעותיים שייעשו בשנה-שנתיים הבאות. חלקם קשורים למשרדי, חלקם קשורים למערכת היחסים בין הרשות המבצעת והשופטת לבין הרשות המחוקקת, חלקם קשורים לעודף הכוח שהמשפטנים והפקידים לקחו לעצמם עם השנים, או שנתנו להם על חשבון הפוליטיקאי. אתם תראו במהלך השנה-שנתיים הקרובות שינויים חשובים. בנוסף אני חברה בצוות בראשות השר יריב לוין והוא אמור לדון בדברים לחיזוק המשילות ברמה הקואליציונית".
אחד הדברים שעלו מהריאיון עם ראש הממשלה לשעבר אולמרט בערוץ 10, שבו סיפר על ויתורו המוחלט על ירושלים כולל הכותל, הוא שאין סיכוי שמישהו ישב עם אבו-מאזן על פחות מההצעות שהוא כבר קיבל. האם אפשר לומר לפי זה שנתניהו כבר דיבר בפועל על ירושלים במשא ומתן שערך בממשלתו הקודמת בעזרת ציפי לבני?
"למיטב הבנתי הם לא הגיעו לשלב הזה, אבל ודאי שצריך לומר שכל מי שמוכן ללכת לשתי מדינות, אז ירושלים היא חלק מזה".
האם הבית היהודי ינהיג יום אחד את המדינה?
"אנחנו רואים מהבחירות האחרונות שזה דבר מורכב ולא פשוט אבל בחזוני אני בוודאי רואה את זה".
את ובנט תישארו בבית היהודי?
"אני מכירה את כל התהיות האלה – והתשובה היא כן בוודאי. אין לי שום מחשבות על מקומות אחרים, אני עובדת ומשקיעה בבית היהודי ולא רואה את עצמי בשום מפלגה אחרת".
הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",
מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן