חרף חומרת האירועים הביטחוניים והחלטת הקבינט הביטחוני ליישם את תוכנית מרחב התפר. בדו\"ח מיוחד שהכין מבקר המדינה השופט בדימוס אליעזר גולדברג על מרחב התפר הוא קובע כי לא גובשה ולא יושמה תוכנית שלמה ואחידה, לא הוקצבו המשאבים הדרושים לביצועה ומרכיבים עיקריים בתוכנית בוצעו רק באופן חלקי.
המבקר בדק את פעילות הגופים המעורבים בהקמת מרחב התפר ו\"עוטף ירושלים\", את אופן קבלת ההחלטות ויישומן. בבדיקתו מצא המבקר ליקויים בתיאום בין כוחות צה\"ל לבין המשטרה, חוסר יעילות בפעולת המחסומים שאינם מונעים כניסת מחבלים ואמצעי לחימה, עיכובים בבניית המכשול הפיזי וחוסר חמור באמצעים ובכוח אדם.
מרכיביה העיקריים של תוכנית מרחב התפר הם: הקמת מפקדה משימתית, הקצאת כוח אדם לפעילות הביטחונית, תיאום מבצעי בין צה\"ל ומשטרת ישראל, הקמת מכשולים ומעברים, הכרזה על שטח צבאי סגור, וטיפול בבעיית הערבים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל (שב\"חים) ובמסייעים להם.
לדעת גופי הביטחון, יש ליישם את כל מרכיבי התוכנית כמיקשה אחת, ביצוע חלקי פוגע ביעילות התוכנית כולה. בביקורת עולה כי מרבית מרכיב התוכנית יושמו באופן חלקי בלבד ומרכיבים נוספים בוטלו. בנסיבות אלה לא ניתן היה להשיג את מטרות התוכנית ולחולל שינוי משמעותי ביכולת להתמודד עם האיומים במרחב התפר.
נמצא ששיתוף הפעולה והתיאום בין צה\"ל לבין המשטרה היה לקוי באופן משמעותי בשל מחסור באמצעים ובגלל הבדל בדפוסי הפעולה של הכוחות. צה\"ל הכריז על אזור אחד בלבד שטח צבאי סגור, אולם בביקורת נמצא כי הכוחות, שפעלו במרחב התפר, לא אכפו את הצו.
על פי התוכנית, המערך הביטחוני אמור היה להתבסס על כוחות ייעודיים של צה\"ל ממזרח לקו הירוק ושל משטרת ישראל באמצעות משמר הגבול ממערב לו. בפועל לא הוקם המערך הביטחוני. גובשה תפיסה מבצעית, שעל פיה עיקר הכוחות הפועלים במרחב התפר הופנו למשימות בעומק שטחי יהודה ושומרון, ולא נותרו האמצעים לפעילות במרחב התפר.
המבקר אליעזר גולדברג מצא ליקויים בתיאום בין צה\"ל לבין המשטרה הן בפעילות החמ\"לים, העדר מערכת קשר משותפת, העדר פקודות משותפות המסדירות הפעלה משותפת של הכוחות במרחב התפר וכן ליקויים בשיתוף הפעולה בתחום המודיעין. ליקויים נמצאו גם בפעילות יחידת התצפיות של מג\"ב שצוידה באמצעים שאינם טובים דים למילוי משימותיה.
כמו כן נמצא בביקורת, כי לא יושמה החלטת הקבינט מיולי 2001 להקמת מכשול פיזי נגד רכב לכל אורך מרחב התפר, ונגד בני אדם- בקטעים נבחרים ממנו על פי האיום, ואף לא הוקצבו המשאבים הדרושים לכך.
כך למשל, להקמת המכשול נגד רכב בגזרת מי עמי-לטרון הוקצב סך של 15- מיליון ש\"ח, שהם 7.5% בלבד מהסכום הדרוש לכך על פי הערכת המועצה לביטחון לאומי, כ200- מיליון ש\"ח. במספר מקומות הקימו צה\"ל ומג\"ב קטעי מכשול מקבילים תוך בזבוז של משאבים.
בחודש מאי השנה, באיחור של עשרה חודשים, הוקמה מנהלת קו התפר המשותפת למשרד הביטחון, למשרד לביטחון פנים ולצה\"ל. בהתאם לתוכנית, אורכו של המכשול הוא 110 ק\"מ בלבד, המהווה שליש מתוואי המכשול הדרוש. אולם גם לכך לא הוקצה התקציב הדרוש וטרם התקבלו החלטות בנושא תגבור סדר הכוחות, התוכנית המבצעית וסוגיית הפיקוד והשליטה הנגזרות מהחלטת הקבינט.
פרק נוסף בדו\"ח עוסק ב-32 מחסומים ומעברים שהוקמו לאורך קו התפר. נמצא כי הם אינם יעילים במניעת מעבר מחבלים ואמצעי לחימה לריכוזי הערים. ממסמך של משטרת ישראל עולה כי מרבית הפיגועים בחומי הקו הירוק בוצעו מאז נובמבר 2000 באמצעות כלי רכב גנובים שעברו דרך המחסומים, וכי בפיגועים שבהם נעשה שימוש ברכב בעל לוחיות זיהוי ישראליות, הניחו המחבלים, כי לא ייבדקו במחסום, ולא חששו לעבור דרכו גם בשעות היום. המחסומים לא צוידו בציוד מתאים לבידוק בטחוני של כלי רכב, בני אדם וסחורות, החיילים שמאיישים אותם מתחלפים לעתים קרובות ולכן לא מיומנים בבדיקות מה עוד שהפקודות בחלק מהמחסומים נמצאו ישנות ובלתי תקפות.
ליקויים חמורים נמצאו גם בטיפול בשב\"חים והמסייעים להם. רק שב\"חים בודדים שנתפסו גם נשפטו וכמעט ולא הוגשו אישומים נגד המסייעים לאיכסון השב\"חים והעסקתם. מצוקת מקומות הכליאה בבתי הסוהר אינה מאפשרת את כליאתם. מבקר המדינה סבור כי צריך להשקיע משאבים גדולים יותר לנושא חקירה וכליאה של שב\"חים ולהתמקד באכיפת החוק נגד מסייעים, מעסיקים ומלינים.
בדיווחו מוסיף כתב עתי\"ם, כי פרק נוסף בדו\"ח עוסק בתוכנית \"עוטף ירושלים\" וגם היא סובלת מליקויים דומים: אין תיאום מבצעי בין הכוחות הפעלים במרחב, לא הוקם מכשול ולא הוקמו מעברים המצוידים באמצעים טכנולוגיים לבידוק בטחוני של העוברים דרכם. עקב עומס עבודה נאלצים השוטרים לשחרר מעסיקים של שב\"חים שנתפסו על ידי כוחות מג\"ב, מאות כלי רכב מסיעים שב\"חים אל תוך העיר ולמרכז הארץ ומאות תושבי שטחים נשארים ללון בשכונות ערביות ובאתרי הבניה.
בתשובתה למבקר סיפרה משטרת ישראל כי בימים אלה מגובש נוהל חדש לפעילות משותפת של המשטרה וצה\"ל באזור ירושלים, הוכנסו לשימוש מכשירי קשר מתקדמים, מוקמות פלוגות מג\"ב חדשות שיפעלו לאיתור פרצות במכשול וכן יתוגבר מערך החקירות של השב\"חים.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג ממליץ להקים גוף אחד בעל סמכויות שירכז בידיו את כל הטיפול במרחב התפר. הפעילות המשולבת בנושא זה צריכה לבוא לידי ביטוי הן בשלבי התכנון והן בשלבי הביצוע. ראוי, כתב המבקר, שקידום מרכיבים שונים של התוכנית ייעשה על פי תוכנית מפורטת, העוסקת במכלול ההיבטים של הנושא ובשקלולם.
מבקר המדינה הוסיף, כי כל זמן שהאחריות והסמכות הביטחונית במרחב מפוצלות בין צה\"ל לבין המשטרה, יש לדאוג, כי גוף התיאום והקישור, המתוכנן לקום במפקדת מג\"ב במרחב התפר, יחל בפעילותו לאלתר, ויהיה בעל מעמד שיאפשר לו לחולל שיפור מהותי בנושא.
אתמול נחשף גם כי מארגני העצומה \"מליון ישראלים לא טועים\" הקוראת להקמת גדר הפרדה, הודו כי נכשלו בקמפיין שלהם והשיגו רק 30,000 חתימות. מארגני העצומה התגייסו להשיג מליון חתימות. כך דיווחה כתבתנו חני לוז. בתגובה מוסרת מפלגת תקומה כי \"מתברר שחמישה מליון ישראלים לא טועים והם מבינים שגדר ההפרדה היא אשליה , אחיזת עיניים ומקסם שווא\".
עוד אומרת התנועה כי מדובר בקמפיין של \"גנרלים מתוסכלים שהמציאות מסרבת להתיישר לפי דעותיהם השמאלניות\", וכי החשיפה התקשורתית האוהדת לה זכתה הקמפיין מוכיח כי \"התקשורת \"מתמסרת לשמאל הקיצוני ומנותקת מרצון העם ומרחשי לב הציבור\".
המבקר בדק את פעילות הגופים המעורבים בהקמת מרחב התפר ו\"עוטף ירושלים\", את אופן קבלת ההחלטות ויישומן. בבדיקתו מצא המבקר ליקויים בתיאום בין כוחות צה\"ל לבין המשטרה, חוסר יעילות בפעולת המחסומים שאינם מונעים כניסת מחבלים ואמצעי לחימה, עיכובים בבניית המכשול הפיזי וחוסר חמור באמצעים ובכוח אדם.
מרכיביה העיקריים של תוכנית מרחב התפר הם: הקמת מפקדה משימתית, הקצאת כוח אדם לפעילות הביטחונית, תיאום מבצעי בין צה\"ל ומשטרת ישראל, הקמת מכשולים ומעברים, הכרזה על שטח צבאי סגור, וטיפול בבעיית הערבים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל (שב\"חים) ובמסייעים להם.
לדעת גופי הביטחון, יש ליישם את כל מרכיבי התוכנית כמיקשה אחת, ביצוע חלקי פוגע ביעילות התוכנית כולה. בביקורת עולה כי מרבית מרכיב התוכנית יושמו באופן חלקי בלבד ומרכיבים נוספים בוטלו. בנסיבות אלה לא ניתן היה להשיג את מטרות התוכנית ולחולל שינוי משמעותי ביכולת להתמודד עם האיומים במרחב התפר.
נמצא ששיתוף הפעולה והתיאום בין צה\"ל לבין המשטרה היה לקוי באופן משמעותי בשל מחסור באמצעים ובגלל הבדל בדפוסי הפעולה של הכוחות. צה\"ל הכריז על אזור אחד בלבד שטח צבאי סגור, אולם בביקורת נמצא כי הכוחות, שפעלו במרחב התפר, לא אכפו את הצו.
על פי התוכנית, המערך הביטחוני אמור היה להתבסס על כוחות ייעודיים של צה\"ל ממזרח לקו הירוק ושל משטרת ישראל באמצעות משמר הגבול ממערב לו. בפועל לא הוקם המערך הביטחוני. גובשה תפיסה מבצעית, שעל פיה עיקר הכוחות הפועלים במרחב התפר הופנו למשימות בעומק שטחי יהודה ושומרון, ולא נותרו האמצעים לפעילות במרחב התפר.
המבקר אליעזר גולדברג מצא ליקויים בתיאום בין צה\"ל לבין המשטרה הן בפעילות החמ\"לים, העדר מערכת קשר משותפת, העדר פקודות משותפות המסדירות הפעלה משותפת של הכוחות במרחב התפר וכן ליקויים בשיתוף הפעולה בתחום המודיעין. ליקויים נמצאו גם בפעילות יחידת התצפיות של מג\"ב שצוידה באמצעים שאינם טובים דים למילוי משימותיה.
כמו כן נמצא בביקורת, כי לא יושמה החלטת הקבינט מיולי 2001 להקמת מכשול פיזי נגד רכב לכל אורך מרחב התפר, ונגד בני אדם- בקטעים נבחרים ממנו על פי האיום, ואף לא הוקצבו המשאבים הדרושים לכך.
כך למשל, להקמת המכשול נגד רכב בגזרת מי עמי-לטרון הוקצב סך של 15- מיליון ש\"ח, שהם 7.5% בלבד מהסכום הדרוש לכך על פי הערכת המועצה לביטחון לאומי, כ200- מיליון ש\"ח. במספר מקומות הקימו צה\"ל ומג\"ב קטעי מכשול מקבילים תוך בזבוז של משאבים.
בחודש מאי השנה, באיחור של עשרה חודשים, הוקמה מנהלת קו התפר המשותפת למשרד הביטחון, למשרד לביטחון פנים ולצה\"ל. בהתאם לתוכנית, אורכו של המכשול הוא 110 ק\"מ בלבד, המהווה שליש מתוואי המכשול הדרוש. אולם גם לכך לא הוקצה התקציב הדרוש וטרם התקבלו החלטות בנושא תגבור סדר הכוחות, התוכנית המבצעית וסוגיית הפיקוד והשליטה הנגזרות מהחלטת הקבינט.
פרק נוסף בדו\"ח עוסק ב-32 מחסומים ומעברים שהוקמו לאורך קו התפר. נמצא כי הם אינם יעילים במניעת מעבר מחבלים ואמצעי לחימה לריכוזי הערים. ממסמך של משטרת ישראל עולה כי מרבית הפיגועים בחומי הקו הירוק בוצעו מאז נובמבר 2000 באמצעות כלי רכב גנובים שעברו דרך המחסומים, וכי בפיגועים שבהם נעשה שימוש ברכב בעל לוחיות זיהוי ישראליות, הניחו המחבלים, כי לא ייבדקו במחסום, ולא חששו לעבור דרכו גם בשעות היום. המחסומים לא צוידו בציוד מתאים לבידוק בטחוני של כלי רכב, בני אדם וסחורות, החיילים שמאיישים אותם מתחלפים לעתים קרובות ולכן לא מיומנים בבדיקות מה עוד שהפקודות בחלק מהמחסומים נמצאו ישנות ובלתי תקפות.
ליקויים חמורים נמצאו גם בטיפול בשב\"חים והמסייעים להם. רק שב\"חים בודדים שנתפסו גם נשפטו וכמעט ולא הוגשו אישומים נגד המסייעים לאיכסון השב\"חים והעסקתם. מצוקת מקומות הכליאה בבתי הסוהר אינה מאפשרת את כליאתם. מבקר המדינה סבור כי צריך להשקיע משאבים גדולים יותר לנושא חקירה וכליאה של שב\"חים ולהתמקד באכיפת החוק נגד מסייעים, מעסיקים ומלינים.
בדיווחו מוסיף כתב עתי\"ם, כי פרק נוסף בדו\"ח עוסק בתוכנית \"עוטף ירושלים\" וגם היא סובלת מליקויים דומים: אין תיאום מבצעי בין הכוחות הפעלים במרחב, לא הוקם מכשול ולא הוקמו מעברים המצוידים באמצעים טכנולוגיים לבידוק בטחוני של העוברים דרכם. עקב עומס עבודה נאלצים השוטרים לשחרר מעסיקים של שב\"חים שנתפסו על ידי כוחות מג\"ב, מאות כלי רכב מסיעים שב\"חים אל תוך העיר ולמרכז הארץ ומאות תושבי שטחים נשארים ללון בשכונות ערביות ובאתרי הבניה.
בתשובתה למבקר סיפרה משטרת ישראל כי בימים אלה מגובש נוהל חדש לפעילות משותפת של המשטרה וצה\"ל באזור ירושלים, הוכנסו לשימוש מכשירי קשר מתקדמים, מוקמות פלוגות מג\"ב חדשות שיפעלו לאיתור פרצות במכשול וכן יתוגבר מערך החקירות של השב\"חים.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג ממליץ להקים גוף אחד בעל סמכויות שירכז בידיו את כל הטיפול במרחב התפר. הפעילות המשולבת בנושא זה צריכה לבוא לידי ביטוי הן בשלבי התכנון והן בשלבי הביצוע. ראוי, כתב המבקר, שקידום מרכיבים שונים של התוכנית ייעשה על פי תוכנית מפורטת, העוסקת במכלול ההיבטים של הנושא ובשקלולם.
מבקר המדינה הוסיף, כי כל זמן שהאחריות והסמכות הביטחונית במרחב מפוצלות בין צה\"ל לבין המשטרה, יש לדאוג, כי גוף התיאום והקישור, המתוכנן לקום במפקדת מג\"ב במרחב התפר, יחל בפעילותו לאלתר, ויהיה בעל מעמד שיאפשר לו לחולל שיפור מהותי בנושא.
אתמול נחשף גם כי מארגני העצומה \"מליון ישראלים לא טועים\" הקוראת להקמת גדר הפרדה, הודו כי נכשלו בקמפיין שלהם והשיגו רק 30,000 חתימות. מארגני העצומה התגייסו להשיג מליון חתימות. כך דיווחה כתבתנו חני לוז. בתגובה מוסרת מפלגת תקומה כי \"מתברר שחמישה מליון ישראלים לא טועים והם מבינים שגדר ההפרדה היא אשליה , אחיזת עיניים ומקסם שווא\".
עוד אומרת התנועה כי מדובר בקמפיין של \"גנרלים מתוסכלים שהמציאות מסרבת להתיישר לפי דעותיהם השמאלניות\", וכי החשיפה התקשורתית האוהדת לה זכתה הקמפיין מוכיח כי \"התקשורת \"מתמסרת לשמאל הקיצוני ומנותקת מרצון העם ומרחשי לב הציבור\".