כמעט אלפיים שנה אחרי שהחריב את יהודה עד ליסוד ושינה את שמה ל"פלשתינה" – הקיסר הדריאנוס שב לבקר בירושלים. הפעם בערב עשרה בטבת, רק בתוך תערוכה.
הדריאנוס היה הקיסר שזכה לכמות הגדולה ביותר של פסלים בדמותו, אך רק 3 דיוקנאות ברונזה שלו שרדו עד ימינו והם מוצגים דרך קבע בפריז, בלונדון ובירושלים.
כיאה לקיסר ששלט על אימפריה מאנגליה ועד נהר הפרת, פניו של הדריאנוס היו המוכרים ביותר בין קיסרי רומא. כמות הפסלים משיש ומברונזה בדמותו הייתה חסרת תקדים, אך עם השנים הותכו מרבית פסלי הברונזה לשם שימוש חוזר במתכת.
רק 3 פסלי ברונזה שרדו בכל העולם והם מוצגים במוזיאון הלובר בפאריז, במוזיאון הבריטי בלונדון ובמוזיאון ישראל בירושלים. כעת, לראשונה יוצגו שלושת הפסלים בגלריה אחת בירושלים – בעיר שהדריאנוס שינה את שמה ל"אליה קפיטולינה" ורצה להקים בה מקדש פגאני על הר הבית.
ההיסטוריה המודרנית מעריצה את הדריאנוס - אחד הדברים הראשונים שעשה בכהונתו היה לסגת ממסופוטמיה (עיראק של היום), ולהתרכז בחיזוקה של האימפריה. בבריטניה הדריאנוס נחשב לגיבור, שהקים את חומת הדריאנוס המפורסמת בצפון אנגליה שהפרידה בין האימפריה הרומית לברברים. ראשו של הפסל מבריטניה נמצא בקרקעית נהר התמזה בלונדון כבר ב 1835. הוא היה חלק מפסל גדול שניצב במקור על גבי גשר או ברחבה סמוכה. סביר להניח שהוצב לקראת ביקורו של הדריאנוס שם בשנת 122 לספירה.
מקורו של ראש הדריאנוס מהלובר אינו ידוע. ב-1985 נרכש הפסל ע"י המוזיאון ולא ברור האם הגיע ממצרים או מאסיה הקטנה.
בתל שלם ליד בית שאן התגלה פסל ברונזה גדול מימדים קבור באדמה של מה שהיה מחנה הלגיון הרומי השישי. פסל זה מוצג כדרך קבע במוזיאון ישראל ונחשב לפסל הברונזה השלם ביותר של הדריאנוס הקיים היום בעולם. הפסל מתל שלם מתאר אותו כמפקד הצבא.
בניגוד למקובל בעולם, בזיכרון היהודי הדריאנוס נחקק כאחד השליטים האכזריים ביותר, שהוציא להורג כחצי מיליון מתושבי יהודה והחריב בה כאלף ישובים במהלך דיכוי מרד בר כוכבא. בתום דיכוי המרד, שינה הדריאנוס את שמה של הפרובינציה מ"יהודה" ל"סוריה-פלשתינה". אגרות מקוריות שנכתבו על ידי מנהיג המרד, שמעון בר כוכבא, ומעידות על אופיו הקשוח והכריזמתי של אויבו של הדריאנוס, יוצגו גם הן בתערוכה. בנוסף, יוצגו מפתחות שהמורדים לקחו איתם למערות המפלט במדבר יהודה בתקווה שישובו לבתיהם לאחר סיום המרד, שבדיעבד התבררה כתקוות שווא.
באמצעות אנימציה מוסברת בתערוכה הדרך בה נוצרו בימי הרומאים פסלי ברונזה בטכניקת "השעווה האבודה". אף שכל פסל נוצר במקום אחר באימפריה, הדימיון ביניהם מדהים ומגיע גם לפרטים הקטנים ביותר. כך, למשל, בכל הפסלים ניתן להבחין בפגם קטן באוזנו של הקיסר. פגם זה נחשב לאחד הסימנים של מפרצת העורקים, שיש הטוענים שלבסוף הכריעה את הקיסר הגדול.
התערוכה תתייחס גם למה שהפסלים אינם מספרים: מסעותיו של הדריאנוס ברחבי האימפריה, את היותו קיסר קשוח לצד עיסוקו בתרבות יוונית, ארכיטקטורה ובכתיבת שירה, ואת היותו אחד המנהיגים ששינו את פני העולם שחי עם מאהב צעיר באופן גלוי.
לצד האיחוד המשולש, בתערוכה יוצגו לראשונה שני חלקיה של כתובת אבן גדולת מימדים (2 טון) המנציחה את ביקורו של הדריאנוס ביהודה בשנת 130 לספירה, שנתיים בלבד לפני פרוץ מרד בר כוכבא.
לפני כשנה נחשף בחפירות שבוצעו על ידי רשות העתיקות חלקה השני של הכתובת שטרם הוצג לציבור. לאחר עבודות שיחזור של מספר חודשים במעבדות מוזיאון ישראל, ניתן לחזות לראשונה בכתובת השלמה שהתנוססה בראשו של שער ניצחון או על בסיס של פסל הקיסר. הכתובת הוקמה ע"י הליגיון הרומי העשירי לכבודו של הדריאנוס והיא נושאת את כל תאריו.
החל ממחר (שלישי) יפגשו שלושת הפיסולים בתערוכה מיוחדת שתציג את פניו הרבות של הקיסר ששינה את העולם.