מתווכחים. מוכר לכם? לא בצעקות, לא בטונים גבוהים, לא בהתלהמות. רק ויכוח כשמאחוריו אין הסכמה.
הספר "הדרך אל האפשר" נעצר בדיוק על הרגע הזה .של חוסר ההסכמה, של הוויכוח המוביל לעימות, לעיתים על דברים של מה בכך... גיבוריו הם אימא, אבא וילד, המייצגים מערכת אנושית אוניברסלית, בתוכה יכולים להתקיים שיח, דיאלוג, שכנוע, גישור, פשרה, השלמה וגם ויתור.
וכך זה מוצג בספר: "אז אמרתי להם שהריב מיותר, וצריך למצוא פתרון לאלתר, ואף שזה לא תפקידי המוגדר, כי אני רק הילד ולא המבוגר,הצעתי להם רעיון נהדר..."
מי שמוביל את הסיפור "הדרך אל האפשר" הוא הילד, ולא במקרה בחר בו המחבר, דודי גרין כמי שמקדם את העלילה לכיוון של פתרון בדרך הרמונית. בבחירה הזו, יש משום הבעת אמון בחשיבתו העצמאית של הילד ובבינת לבו - תוך הפנמת השיח וההקשבה ככלי מעצים, בדרך להידברות ולהסכמה.
הספר מגשר על הפער הקיים, לכאורה, בין השקפת העולם של הילד לבין זו של המבוגר ושם דווקא בידי הילד את המפתחות לפתרון - לחלוק, להתפשר ואף לוותר "אם אתה תוותר אז אמא תשמח ומחר לוותר גם לך לא תשכח".
הספר מעורר למחשבה נוספת את כולנו - הורים וילדים. הוא מלווה בציוריה מלאי ההשראה של אסנת פייטלסון. אלה מחזקים בצבעוניות מקורית ובאפיון מובהק של רוח הדמויות את החוויה הוויזואלית-רגשית בעת קריאת הספר. המחבר, דוד (דודי) גרין, יליד תל אביב, הוא סופר, עורך ועיתונאי וזהו ספרו הרביעי.
כתוב היטב, מאוייר יפה ונותן תחושה של חשיבה אחרי כל ויכוח. בסוף הכל אפשרי.