בחור לא צעיר שהתעכב במציאת אבדתו פנה לרב אבינר בבקשת עצה. מתברר שהעלם פשוט מחפש את האישה היפה ביותר על פני תבל. האם הרב יוכל לעזור לו בכך? הרב משיב בספונטניות: "אני מצטער לאכזב אותך, בני היקר, אבל היא כבר תפוסה... היא אשתי".
חז"ל לא זלזלו ביופי. ההפך הוא הנכון - כל אמותינו היו יפות במיוחד. אבל מהו יופי? הרי הוא תלוי בעיני המתבונן. הייתה לי חברה שפזלה באופן בולט. בתחילת היכרותנו זה קצת הפריע לי, אבל עם הזמן - לא רק שלא שמתי לב לכך, אלא שהיא נראתה בעיניי יפת תואר ממש. והנה, מצאתי לכך תימוכין בספרות: מתברר שהגדרת פזילה היא סמי-סובייקטיבית. מדובר בחולשת שרירי העין, שמתחילה כבר בילדות, והיא מתפתחת לעתים לתופעה המכונה "עין עצלה". אולם בדרך כלל מדובר באי-סימטריה של שתי העיניים, ברמות שונות. יש שפונים לניתוח לתיקון הפזילה, כדי לשפר את הדימוי העצמי ולהשתלב ביתר קלות בחברה ובעבודה. אבל אולי זה מיותר, כי יש אנשים שלא יזהו את הפזילה כלל. ואכן, מחקר מדעי מצא כי תפיסת הפזילה לעתים קרובות תלויה בעיני המתבונן, תרתי משמע, ושהיא משתנה גם לפי מוצא אתני ותווי פנים.
החוקרים צילמו 12 מתנדבים בעלי שונות אתנית ברורה של תווי הפנים (שחורים, לבנים ואסיאתיים) תוך שהם מישירים מבט אל המצלמה. התמונות עברו עריכה דיגיטלית שבמהלכה העיניים הוזזו למנח פזילה. השאלה שהופנתה לנחקרים הייתה האם הם מזהים פזילה בתמונות המוצגות לפניהם. והנה, מתברר שבקרב נבדקים ממוצא אסיאתי הכול היה הפוך – הם לא הגדירו מה שאצלנו נקרא פזילה כפזילה, ולעתים סימנו כמראה לא תקין עיניים סימטריות לחלוטין.
ובינתיים: בסין
אכן, המזרח הרחוק הוא ישות אחרת. בואו נדבר על סין, הענק הצהוב המתעורר. מזה עשרות שנים קיים שם חוק האוסר על לידה של יותר מילד אחד, כדי לעצור את גידול האוכלוסין. קנסות כבדים הוטלו על זוג שילד ילד נוסף, ורק חריגים בודדים הותרו. לא נדיר בסין לראות משפחה מטיילת ובה שני סבים ושני סבתות וזוג הורים סביב ילד קטן אחד, יורש העצר היחיד. אך בפועל, גידול האוכלוסייה לא נעצר כמתוכנן, כי במקביל תוחלת החיים עלתה מאוד, כך שנמצא שהאוכלוסייה מזדקנת באופן מהיר.
במקביל לכך בוצעו בשטח מאות מיליון הפסקות היריון ועיקורים, כאשר העדפת הרוב הייתה ללידת בן זכר, בעיקר באיזורים הכפריים שבהם בן הוא כוח עבודה משמעותי ואילו הבת נחשבת נטל. כך היחס הכמותי בין הגברים לנשים הפך ללא מאוזן, ומיעוט הנשים יחסית לגברים החל להוות בעיה של ממש. כך שאני מניחה שהרווק הסיני יסתפק גם באישה שאיננה מלכת יופי. ועם כל זה, על אף שהחוק שונה, מתברר שהסיני הממוצע לא מתכוון להחליף דיסקט. הוא חי בתודעה שמשפחה כוללת ילד אחד, וגידול שני ילדים מצטייר בעיניו כמשימה כמעט בלתי אפשרית.
ואכן, יש ירידה בפריון בכל העולם. 15 אחוזים מהאמריקאיות לא יולדות ילדים, רובן הגדול מבחירה. הן נשארות רווקות כל חייהן או שהם מעדיפות שלא ללדת. זהו זרם חדש - הסוליסטים. ואילו בארץ - ישנה עלייה בפריון היהודי, ותוחלת חיי האיש הישראלי הגיעה למקום השני בעולם. האם יש לכך קשר כלשהו? כן, ילדים הם גורם חשוב בבריאות ההורים. אנשים בריאים נוטים ללדת יותר, וגם הפוך - אחוזי התמותה נמוכים יותר בזוגות עם ילדים.
האהבה מנצחת
לא רק הצאצאים מאריכים את ימי אבותיהם. במחקר נמצא שיש מקום נכבד לרעיה. לאחרונה התפרסמה עבודה גדולה בעיתון רפואי מכובד - JAMA, שבדק 1,500 אנשים שעברו ניתוח לב בין השנים 2004‑2010. נמצא שבשנתיים הראשונות לאחר הניתוח הייתה ההחלמה ב‑40 אחוזים טובה יותר אצל אנשים נשואים לעומת גרושים, פרודים, רווקים או אלמנים. החוקרים ציינו שבאסטרטגיות שיקום חשוב להתייחס למצב הזוגי של המטופל. כבר שלמה המלך ידע ש"מצא אישה מצא טוב", שהרי "היא חברתך ואשת בריתך".
ואם כבר דיברנו על מציאת בן זוג ועל החלמה מהירה יותר של האיש הנשוי, מן המפורסמות הוא שנשים מכילות חולי ונכות של בן הזוג הרבה יותר מאשר גברים. נדיר יותר למצוא בחורה נכה שמתחתנת עם בחור ללא נכות מאשר ההפך, צאו וראו. האם יש כאן השפעה הורמונלית? האינטליגנציה הרגשית היא נחלת בנות המין היפה, על כך אין עוררין, וכן יכולות חברתיות ותקשורתיות משופרות. האם זה קשור לרמות האוקסיטוצין הגבוהות יותר אצלן?
טיפול באוקסיטוצין (ההורמון שמשחק תפקיד מרכזי בתהליך הלידה) נחשב כמשפיע על מרכזי המוח האחראים על התנהגות חברתית ותקשורת בין-אישית. אולי מכאן הכינוי שניתן לו - "הורמון האהבה". מתוך כך, חוקרים אוסטרליים ביקשו לבדוק את התועלת של תרסיס נוזלי של אוקסיטוצין בטיפול בילדים הלוקים באוטיזם. נבדקו פרמטרים של תקשורת ושל ויסות רגשי. והנה, אכן נמצא כי אוקסיטוצין הביא לשיפור מובהק בתגובתיות ובמודעות חברתית, בעיבוד מידע חברתי ובכישורי תקשורת אצל ילדים על הרצף האוטיסטי, עם מיעוט של תופעות לוואי. אז במקום ההתנפלות ההמונית על תרסיס גז הפלפל, אולי נכון יותר לצייד את אנשי הדרג המדיני הגבוה בתרסיס אוקסיטוצין (פיטוצין), כדי שיתחילו להבין איפה הם נמצאים...
אמותינו היו יפות, אך חוכמתן היא שבנתה את בית ישראל. הדוגמה המובהקת לכך בולטת במעשה לידת לוי. לאה אמנו הבינה שהולדת הבן השלישי "תסנדל" את יעקב אבינו, ותקשור אותו אליה בחבלי אהבה, יותר מיופייה של רחל. יעקב אבינו היה רועה את צאן לבן, ובלילה היה יושב ולומד תורה. כשנולד ראובן, שואלת לאה את יעקב אבינו: תוכל לעזור לי? משיב לה יעקב: קחי אותו על ידייך. כשנולד שמעון, היא שוב פונה אל האיש: בוא ותעזור לי. אומר לה יעקב: ומה עם ידך השנייה? אבל כשנולד לוי, לאה מכריזה "עתה יילווה אישי אליי", שהרי יש לי אך שתי ידיים וילדתי לו שלושה בנים... היא הבינה מה הן אבני היסוד של בניין בית ישראל. בניין עדי עד המושתת על הקשר שנשזר באמצעות הבנים ועל מחויבות הדדית. כן, מחויבות. מילה כל כך זרה בנוף של דור המשיח...
לתגובות: drchana2@gmail.com