ספרי הלכה, כאלו המותאמים לסוגיות חיינו וימינו תמיד מביאים ברכה בצידם.
"דיני ברכות ארוכים ועמוקים, וכל אחד צריך להזהר בהם.. וצריך כל אחד ללמוד" כותב ה"פרי מגדים" בהקדמה להלכות ברכות.
ואכן. שתי קביעות מרכזיות וחשובות קובע הפרי מגדים במשפט קצר וקולע זה: דיני הברכות מסובכים: מה לברך למשל על קרמבו? מאכל החורף הלאומי שלנו.. או מה עושים שבעל השמחה מציע לנו ברנדי בבוקרו של יום היורצייט? ומתי יודעים להבדיל בין ברכות "המוציא" ל"ברכת מזונות"?
הקביעה השניה , כפי שהראנו, מדובר הרי בהלכות יומיומיות שכל אחד נתקל בהם כל שעה.
על כל אלו בצורה בהירה, חדה ושפטנית מנסה הרב חיים נבון, בספרו העשירי עם ברכת הדרך של שני הרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף לענות.
חכמים הקפידו שאדם יברך על כל מאכל את הברכה הראויה לו. "הפוטר עצמו בכל דבר בברכת שהכול," כתבו הפוסקים, "הרי זה בּוּר." ברכי נפשי מיועד לכל אלו שאינם בורים, אך גם אינם בקיאים בכל המרחב הגדול של דיני ברכות הנהנין.
הספר, מוביל את הקורא והלומד בבטחה ובמיומנות בשבילים המרכזיים של הלכות ברכות: החל מסוגיות התלמוד, דרך דיוני הראשונים והאחרונים, ועד להכרעה המעשית בימינו.
ברכי נפשי (שם יפה ומעניין), מציג את היסודות הבסיסיים של כל נושא, משתדל להכריע בספקות, מכבד את המנהגים הרווחים בעדות ישראל וחותר להכרעה הלכתית פשוטה ובהירה.
ויש גם בספר פרק שלם על עיקר וטפל. יש כאלו ביננו שהעיקר הופך לטפל והטפל לעיקר. ילמד כל אחד את ההלכה ממסכת ברכות ויוסיף דעת.