בפתח דבריה התייחסה השרה לדברי ההסתה שנשמעים בשבועות האחרונים מימין ומשמאל, שלא פסחו גם על שקד עצמה. "אני קוראת מכאן לכולם, לשמאל ולימין, להוריד את גובה הלהבות.
"ככאלו שגדלו בערוגה הכלל ישראלית הזו אני מבקשת מכולנו לחזור לערך הבסיסי שלנו - ערך הערבות ההדדית. כולנו כאן על ספינה אחת וכולנו מבקשים להביא אותה, כל אחד על פי דרכו והשקפתו, לחוף מבטחים. אסור שהוויכוחים בינינו על הזוית המדויקת שבה צריכים להיות ההגאים יגרמו לנו לקדוח חור בסיפון", אמרה שקד.
השרה התייחסה לצורך בהתרה רגולטורית, כלשונה, וסיפרה כי תיזום מהלך שיחזיר את הליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה לשיטה שהיתה בעבר, ולפיה זהות המועמד נקבעת על ידי שר המשפטים והוא זה שמביא אותו לאישור הממשלה.
''מבט מפוכח במערכת המשפט ובפרט בפלונטר הרגולטורי שבו מתמקד מושב זה, מגלה כי המערכת סובלת לא פעם מסרבולים רגולטוריים ובירוקרטיים שניתן למתן אותם", הדגישה שקד. ''אני מבקשת לדון כאן ברגולציה פנים-ממשלתית שכזו ולבחון אותה באמצעות המודל של ועדות האיתור למינויים בכירים בשירות המדינה, ובייחוד מתוך התבוננות בהליכי ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה, שזה עתה סיימה את תפקידה''.
שקד הודתה לחברי הוועדה ולעבודתם המסורה, "חברי הועדה פעלו במקצועיות רבה מתוך יסודיות, מתוך שליחות ציבורית לטובת המדינה ואני מבקשת להודות להם על עבודתם ועל תרומתם. הוועדה אף המליצה על מועמד ראוי ביותר, האלוף (במיל') ד"ר אביחי מנדלבליט, שאני שמחה להביאו ביום ראשון הקרוב לאישור במליאת הממשלה.
''יחד עם זאת, וללא קשר להתאמתו לתפקיד של המועמד עליו המליצה הוועדה, אין אנו פטורים מלבחון האם הדרך הנוכחית והשיטה של ועדת איתור, אכן מצדיקות את עצמן", ציינה שרת המשפטים. ''נורמת הבסיס הקבועה גם בחוקים שונים ביחס למינויי בכירים בשירות המדינה היא שהשר הרלוונטי מציע מועמד והממשלה בוחרת אם למנותו.
''בדרך זו מתמנים מזה שנים רבות וגם בימינו אלה - רמטכ"לים, מפכ"לים, ראשי שב"כ ועוד נושאי תפקידים קריטיים בשירות המדינה", סיפרה. ''בדרך זו מונו בעבר גם היועצים המשפטיים לממשלה אהרן ברק, מאיר שמגר יצחק זמיר ויועצים מוצלחים רבים נוספים''.
במבחן ההיסטוריה, הדגישה שקד, ''מתברר כי תהליך הרמוני המתבצע כולו בממשלה, אשר נושאת באחריות לתוצאות המינוי, ואשר קיימת בה היכרות מעמיקה עם צרכיה של המערכת, מניב תוצאות ראויות''.
שרת המשפטים סיפרה מדוע הוחלט להעביר את האחריות על מינוי יועמ"ש לוועדת איתור. ''בשנת 2000, בעקבות פרשת בר-און חברון, ובהמשך להמלצות ועדת שמגר בעניין, שונתה שיטת מינוי היועמ"ש. ועדת שמגר ראתה כמובנת מאליה את אחריותה וסמכותה של הממשלה למינויו של יועצה המשפטי, ובצדק, והותירה את מינוי היועמ"ש לסמכות הממשלה לפי המלצת שר המשפטים.
''אך הוועדה הוסיפה מסננת נוספת בדמות ועדת איתור... ועדת שמגר הוסיפה וקבעה כי ועדת האיתור תמליץ רק על מועמדים שלפחות ארבעה מבין חמשת חבריה תומכים בהם, מתוך מטרה להבטיח הסכמה בין החברים המייצגים את נבחרי הציבור לבין החברים המייצגים גופים מקצועיים.
''נימוקיה העיקריים של ועדת שמגר להקמת ועדת האיתור היו הבטחת דיון מקצועי המנותק מהדיון הפוליטי שיבוא לאחר מכן; וכתוצאה מכך הבטחת עצמאותו של היועמ"ש ושיפור האיכויות המקצועיות של המועמדים הסופיים''.
לדבריה, במבחן התוצאה חברי ועדה המעוניינים לקדם מועמדים ראויים בעיניהם נאלצים למצוא את עצמם טרודים בשאלה טקטית - לאילו מבין המועמדים הראויים בעיניהם יש סיכוי להשיג רוב של ארבעה חברים. ''כפועל יוצא בפעם הקודמת אף מועמד לא קיבל ארבעה קולות והפעם הוועדה לא הצליחה להסכים על שלושה מועמדים''.
''יש להזכיר, כי מאז שנחתמו מסקנות ועדת שמגר חלו שינויים מרחיקי לכת בהליכי המינויים בידי הממשלה: הוקמה הוועדה המייעצת לבחינת מינויי בכירים בשירות המדינה ובתי המשפט הגבירו מאוד את הפיקוח על מינוייה של הממשלה. (וההליכים לקראת מינוי המפכ"ל בשנה האחרונה ממחישים זאת היטב).
''לכן דומה, כי גם חששה של ועדת שמגר מתקלות דוגמת פרשת בראון-חברון מקבל כיום מענה אפקטיבי ללא צורך בוועדת איתור מוקדמת.
''מתוך אמונה בצורך להעניק את האחריות בידי מחזיק הסמכות מטעם הרשות המבצעת, בכוונתי לקדם מהלך אשר יחזיר את הליך מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה והמוצלחת של המלצת שר ואישור ממשלה. חזקה על שר הנושא באחריות על משרדו שיבצע התייעצויות מקצועיות ממצות בכדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר למען הציבור''.
שקד הדגישה, ''מטבע הדברים שינוי זה לא יחול ביחס למועמד שכבר אותר בידי ועדת האיתור הנוכחית והוא יהיה צופה פני עתיד''.
"למנגנוני בקרה ופיקוח פנים ממשלתיים חשיבות רבה ביותר בשמירה על מנהל תקין ושלטון החוק. לצד קיומם של בלמים ואיזונים בין רשויות השלטון ופיקוח אפקטיבי של הרשות המחוקקת והרשות השופטת על הרשות המבצעת, יש צורך גם במנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים בתוך הרשות המבצעת. אך כמו בכל תחום, גם בעניין זה חשוב למצוא את 'דרך המלך', כפי שלימד אותנו הרמב"ם, ולהימנע מהפרזה מזיקה''.