התחלה: נולד לפני 68 שנים בגרמניה להורים אודים מוצלים מאש. בן יחיד.
ההורים: האב הרב משה הלוי שטיינברג ז"ל, צאצא למשפחת רבנים מוכרת בגליציה. האם גיטל ז"ל. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נסו לסיביר. הם נפגשו בבוכרה ומיד לאחר המלחמה נישאו. ההורים נדדו למחנה העקורים בגרמניה, שם נולד אברהם.
ארצה: בגיל שנה וחצי עלה עם הוריו לישראל. האב קיבל את משרת רב קריית ים ואב"ד. המשפחה גרה בדירת שני חדרים. "בחדר אחד גרנו כולנו, ובחדר השני אבא עבד, קיבל אנשים ושימש מעין מועצה דתית. גדלתי בבית ציבורי". למרות התנאים הפיזיים הלא פשוטים, "הייתה לי ילדות נפלאה".
בן יחיד: בבית הספר היסודי למד בממ"ד בקריית ים. פורמלית היה תלמיד בית הספר, אך למעשה שקד עם אביו על לימודי קודש. "את כל לימודיי התורניים רכשתי ישירות מאבא. העובדה שהייתי בן יחיד גרמה לאבא להשקיע בי המון, וזו זכות גדולה בשבילי".
רשום בתיכון: בוגר התיכון הדתי יבנה בחיפה. לא ישכח כיצד המנהל הביע את פליאתו כשבן הרב הגיע ללימודים אצלו בתיכון הרגיל. "עשינו בינינו הסכם שאני ממשיך ללמוד עם אבא ואחראי להשלים את החומר לבגרויות לבד". את לימודי התיכון השלים בשלוש שנים בלבד.
מרכז: בגיל 17, עם השלמת לימודי התיכון, פנה לישיבת מרכז הרב. כשנתיים חבש את ספסלי הישיבה. "נכנסתי למרכז בבניין הישן וזכיתי לספוג מהאווירה המיוחדת של בית הרב". בהמשך עברו לבניין החדש בקריית משה. "בזמנו הרב צבי יהודה היה ראש הישיבה ולימדו הרב אברום שפירא, הרב רענן זצ"ל ועוד. חוויה מיוחדת במינה".
החלום: בישיבה העלה את רצונו לפנות ללימודי הרפואה. "חשבתי על מקצוע שהוא לא תורני בהגדרה, אבל הוא עצמו עיסוק במצווה בכל רגע ורגע".
מתגשם: הוא התקבל לעתודה האקדמאית ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית. בחופשים השלים את הטירונות וקורס חובשים. עם תום הלימודים שירת בסדיר במשך שלוש שנים.
רופא צבאי: בשירות הוצב כרופא בחיל האוויר. "הייתי נשוי עם ילדים, ולמזלי הטוב הוצבתי בחצור שליד קיבוץ יבנה. הייתי אחראי על אגף הרפואה בבסיס. היינו המשפחה הדתית היחידה שם".
מלחמה: במהלך השירות פרצה מלחמת יום הכיפורים. במסגרת תפקידו התלווה למפקד הבסיס דאז, האלוף במיל' עמוס לפידות, במשלחות שבישרו למשפחות על נפילת הבנים. "תקופה לא קלה רגשית".
רופא ילדים: עם השחרור משירותו הסדיר בחר להתמחות ברפואת ילדים ופנה לבית החולים שערי צדק הירושלמי, "שהיה בית החולים היחיד שהתנהל על פי ההלכה".
מתייעץ: בסמיכות לבית החולים גר הרב אליעזר יהודה ולדנברג (מחבר שו"ת 'ציץ אליעזר'), שהתפלל בבית הכנסת של בית החולים. כתוצאה מכך, היווה הרב כתובת לקושיות הלכתיות של הסטודנטים לרפואה והרופאים צעירים, "והיה חלוץ הפסיקה בענייני הלכה ורפואה".
הרב אויערבך: בהמשך דרכו המקצועית התקרב לרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, עד שבמשך הזמן הפך לאחד ממקורביו. "אחת הזכויות הגדולות בחיי הייתה להכיר מקרוב את הרב, להתייעץ איתו וללמוד ממנו. הרפואה המודרנית מציבה אינסוף שאלות, ורק רבנים בסדר גודל שלו היו יכולים להתמודד איתן".
בעל מידות: מציין כי הרב אויערבך, שהיה מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, בלט גם במידות ובדרך ארץ. "הרב היה ענו וצנוע. כשהיה מתקשר אליי אמר בפשטות: 'כאן מדבר אויערבך'. היה מתעניין בשלום אשתי והילדים והיה מאוד חם ואישי. תמיד נהג בסבר פנים יפות, עם כולם".
מנהל מכון: כבר בתחילת דרכו כרופא ילדים שימש במקביל כמנהל מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה. "אני לפעמים שואל את עצמי איך היה לי זמן לזה". שם גם ייסד וערך את כתב העת 'אסיא' ובו מאמרים וסקירות בענייני רפואה והלכה. תריסר שנים עמד בראש המכון.
נוירולוגיית ילדים: במהלך התמחותו ברפואת ילדים בשערי צדק בחר בתת ההתמחות נוירולוגיה-ילדים, תחום שכמעט לא היה מוכר אז בארץ. עקב כך נאלץ לעבור עם משפחתו לשלוש שנים להתמחות בבתי החולים איינשטיין ומונטיפיורי בניו-יורק.
לעבודה: כששב ארצה החל לעבוד בבית החולים ביקור חולים במשך שנתיים, ומשם חזרה לכור מחצבתו שערי צדק. מאז ועד לפני שנה, כשפרש לגמלאות, שימש נוירולוג ילדים בבית החולים. כיום ממשיך בתפקידו כרופא "על אש קטנה" בקופת חולים מאוחדת.
רפואה והלכה: הפרויקט שבו הוא משקיע, כבר שנים, כל רגע פנוי הוא כתיבת האנציקלופדיה ההלכתית רפואית, שלראשונה אספה בצורה שיטתית כל ערך שיש לו רלוונטיות לנושאי הלכה ורפואה. בכל נושא מביא הפרופסור את הרקע ההיסטורי-רפואי, המדעי, האתי, המשפטי וההלכתי. בין שלל הנושאים: הפריה חוץ גופית, ניתוחי מתים ועוד ועוד.
שולחן ערוך: האנציקלופדיה יצאה לאור בכמה כרכים וזיכתה אותו בפרס ישראל ובפרסים נוספים. בשנים האחרונות עמל במרץ לסיום הפרויקט, "אני בהחלט רואה את הסוף", ומייחל שחיבורו יהפוך למעין שולחן ערוך לרופאים, לחולים ולבני משפחותיהם. "זו עבודה מאוד גדולה. אני עושה אותה לבדי ומקווה לסיים בשנה-שנתיים הקרובות".
חולה הנוטה למות: כתוצאה מהידע שרכש בהלכה, ברפואה ובאתיקה עמד בראש כמה ועדות ציבוריות, כשהמוכרת שבהן היא הוועדה לענייני החולה הנוטה למות. "עמדתי בראש ועדה של 59 חברים מכל קצוות הקשת הפוליטית. קיימנו דיונים במשך שנתיים, ואפשר לומר שהחוק שונה מכל החוקים המקבילים בעולם והושפע מהגישה ההלכתית".
חקיקה והלכה: "בישראל יש חקיקה נרחבת בתחום הרפואה, ואני משתדל להשפיע שהחקיקה תהיה גם על פי רוח ההלכה והיהדות". כיום משמש יו"ר משותף של המועצה הלאומית לביו-אתיקה וכמומחה רפואי בבתי המשפט.
נרתם למשימה: כאילו לא די בעיסוקיו הרבים, לפני כעשור קיבל פנייה מהאנציקלופדיה התלמודית והתבקש לקחת את המושכות לידיו. "האמת היא שלא רציתי לקחת על עצמי פרויקט כזה גדול", אבל לבסוף נענה לאתגר. בשלב הראשון פעל בניסיון לייעל את המערכת. "הכנסתי שינויים בשיטות העבודה, במחשוב ועוד".
לדורות: מדגיש שמדובר במאגר תורני שאין לו אח ורע. "לאנציקלופדיה התלמודית, שנוסדה על ידי הרב מאיר בר-אילן, אין תחליף ואין לה מקבילה. מדובר במפעל לדורות".
ערכים: את ערכי האנציקלופדיה קבע הרב שלמה יוסף זוין, עורכה הראשון של האנציקלופדיה, "עד היום משתמשים ברשימה הזאת כבסיס". יותר מאלפיים הערכים מחולקים לפי הא"ב. כיום, אגב, נמצאים באות מ'.
עבודת נמלים: "זו עבודה מאוד מורכבת שמצריכה ידע עצום, דיוק, הבנה של מהות הדברים וכתיבה בסגנון מיוחד. המיזם נקרא אנציקלופדיה, אבל אין לזה שום דמיון, כי התוכן בנוי אחרת לגמרי. כל ערך מקיף חומר עצום אודותיו".
התפנית: לפני כשנתיים נכנס לתמונה יהודי נדבן מטורונטו בשם דב פרידברג שתרם סכום נכבד למדי, זאת בתנאי להתחייבות לחתימת האנציקלופדיה תוך עשור. "פתאום נהיה לנו דד ליין". לצורך עמידה בלוח הזמנים הצפוף הוגדלה מצבת כוח האדם. "זאת הייתה דחיפה משמעותית קדימה".
יומולדת: בימים אלו מציינים 70 שנה להיווסדה של האנציקלופדיה התלמודית, והמערכת יצאה בהכרזה חגיגית שהאנציקלופדיה עומדת להיחתם עד שנת 2024.
החצי השני: לין, ילידת ארצות הברית. עוסקת בתיווך דירות. "היא מעשית וזו השלמה חיובית בשבילי. היא מעורבת בעבודה שלי". בימים אלו חוגגים 46 שנים יחד.
הנחת: שלושה. הבכור הרב יצחק שטיינברג, (45) ראש כולל ארץ חמדה ברעננה. הבת לאה (41) אחות מחלקת טיפול נמרץ באיכילוב, ובת הזקונים בת שבע (37) מורה ללקויי למידה.
אם זה לא היה המסלול: הוא מחבר פורה, שכתב מאות מאמרים תורניים ורפואיים, אלפי חוות דעת משפטיות ותחת ידו רשימת כתבים לא מבוטלת, ומודה כי הצליח לשלב בצורה אופטימלית בעשייתו הלכה ורפואה. "אני מרגיש שאני מגשים את שליחותי בעולם ואין לי שום חלום אחר".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב: משכים קום בשש בבוקר, הולך להתפלל, ויאללה לעבודה בבית החולים. בהמשך היום נוסע למשרדי האנציקלופדיה התלמודית השוכנים בבית הכנסת ישורון בבירה. משם ממשיך לעבודה במרפאה, לבתי המשפט ועוד שלל עיסוקים. בשעות הערב מקדיש זמן לכתיבת האנציקלופדיה ההלכתית רפואית. הולך לישון בסביבות אחת עשרה בלילה.
מוזיקה: בילדותו ניגן בכינור, "אבל שנים שאין לי זמן לנגן". נהנה להאזין לחזנות בזמנו החופשי.
שבת: את השבתות משתדל להקדיש "ללימוד פרופר", ונהנה "מעונג השבת האמיתי" של אירוח הילדים והנכדים. "כל כמה שבתות כולם באים אלינו יחד ונהנים משבת תוססת ושמחה".
משאלה: "שהמשפחה תהיה בריאה ומוצלחת". כסב גאה ל‑13 נכדים, מתפלל להצלחתם בכול. "יש לנו נכדים מגיל 4 עד 19, ואני מאחל להם שימצאו את דרכם בחיים ויגשימו את עצמם".
דמות מופת: בוחר בכמה דמויות מופת, שכולן שילבו בחייהן באופן אופטימלי תורה ומדע. "הרמב"ם, דמות מופת ששילב תורה, הלכה ורפואה. הגאון מווילנה, שהקיף ידע עצום בתורה. והדמות העכשווית, ר' זלמן אויערבך, שהיה משכמו ומעלה בפסיקה בעידן המודרני והתאים את ההלכה לטכנולוגיה ולמדע המודרני".
אחזקת בית: מודה באשמה, שאינו עוזר הרבה בבית. "אני מנצל כל דקה שיש לי לעבודה. ברוך ה', יש לי אישה מצוינת שמוכנה לתת לי את הזמן לעבוד". על דבר אחד הוא לא מוכן לוותר: ארוחת ערב משותפת לרעייתו ולו. הארוחה מוקדשת לשיתוף הדדי בחוויות היום. "מומלץ ביותר".
פנאי: במילה אחת: אין. אם בכל זאת מוצא זמן, "שזה נדיר", שמח בקריאת ביוגרפיות. "זו ספרות שאני רואה בה חשיבות מסוימת. אנשים שהשאירו בחייהם חותם כלשהו וניתן ללמוד מהם. היום לצערי, אין לי זמן אפילו לזה".
כשתהיה גדול: כמובן, להמשיך ולעסוק בשני התחומים: רפואה והלכה. "יש לי חלום להעלות את האנציקלופדיה התלמודית לאתר מיוחד ולעדכן ולהרחיב אותה, וככה להפוך אותו נכונה לנצח".
rivki@besheva.co.il