את הטלפון הראשון בסדרה קיבלתי מאחת מתחנות הרדיו. לא ממש הבנתי על מה מדובר ומה פשר השאלה. אני לא צרכן טלוויזיה וגם לא במיוחד מאזין לרדיו, כך שפרשיות שמסעירות את המדינה עוברות לעתים בלי שאשמע אודותיהן.
השדרן הופתע מתגובתי: "איך לא שמעת שהשיר שלך בכותרות? אתה לא חי בארץ?". לפעמים, בשביל לעשות מוזיקה טובה, ואולי אפילו סתם בשביל להישאר שפוי, עדיף קצת להתנתק מלהט האירועים והכותרות. אחרי שטף הטלפונים שקיבלתי באותו יום, דאגתי כמובן להתעדכן, ולו רק כדי שאבין בשל מה המהומה.
מדהים איך טיפשות של כמה אנשים יכולה לגרום נזקים למדינה שלמה. מה יוצא להם מהמעשים חסרי ההיגיון שלהם? הם באמת חושבים שזה יפתור להם או למישהו איזושהי בעיה?
והאם כל זה קשור באמת לשיר "זכרני נא"? האם גם "ובנה ירושלים", "ייבנה המקדש", "בנה ביתך" ו"ותחזינה עינינו" הם שירים בעיתיים? אולי בכלל מי שבירך לחיילי צה"ל יוכרז כהסתה? אולי השירים "א‑ל נקמות השם" או "ייוודע בגויים" או "מעוז צור" או כל שיר שבמילותיו אנו מבקשים את ניצחוננו על אויבינו ייחשב כבעייתי?
או שאולי נגיע למסקנה המתבקשת, שאותם ילדים חסרי מוסר יהודי בסיסי שעושים את המעשים הללו לא מחפשים שיר כזה או אחר. הם הגיעו לאותו אירוע עם סכינים ואקדחים בלי שום קשר לשאלה אילו שירים ינוגנו שם.
הם מסתובבים בינינו ונראים כמונו, ובמעשיהם חסרי האחריות הם מוסיפים שנאה ומלבים את אש המלחמה ומסכנים את כולנו.
ואני לא מדבר על אותו טיפש וחסר אחריות שהלך והפיץ את הסרטון. הוא לא הבין שהוא מזיק גם לעצמו? חיידק ההשמדה העצמי שדבק ללא ספק באנשי הטלוויזיה דבק גם בו? מה הוא חשב? כנראה הוא באמת לא חשב!
גלעד פוטולסקי
זמר ומוזיקאי, תזמורת 'שלהבת'