"הגענו לשפל, הושפלנו בקראווילות ובבתי מלון"

כשלים רבים בהתנהלות מנהלת תנופה שנועדה לסייע לעקורי גוש קטיף עלו היום (שני) על שולחן ועדת השקיפות בראשותה של ח״כ סתיו שפיר (המחנה הציוני).

לוועדה הגיעו נציגי מנהלת תנופה ונציגי העקורים שסיפקו תמונת מצב עגומה. ח"כ שפיר דרשה מהמנהלת להעביר בהקדם את כל החומר הרלוונטי בדבר ההתנהלות התקציבית של הכספים שהוקדשו לטיפול במפונים.

"עבר עשור מאז יישום תכנית ההתנתקות, ונכון להיום יותר מ-400 משפחות עדיין לא עברו למגורי קבע", סיפרה שפיר. "באתרים הזמניים יש בעיות תשתית וקושי לקיים אורח חיים תקין, ו-180 תיקים בנושא פיצויים למשפחות מפונות עדיין תקועים בבית משפט".

לדבריה, ההשקעה המצטברת במנהלת תנופה הגיעה לכ-13 מיליארד שקלים, תקצוב כולל של כ-7.5 מיליון שקלים למשפחה, אולם בשטח התוצאות אחרות.

"יש פה התנהלות מבישה של הממשלה כבר עשור", תקפה חברת הכנסת מהמחנה הציוני. ''ברגע שהממשלה החליטה לפנות אנשים מביתם, היא לקחה עליה את האחריות לדאוג להם לקורת גג. לא יתכן שאותם אנשים פגשו בחומה אטומה שהסתירה מהם מידע חיוני על הזכויות שלהם, ונאלצו לקבץ תקציבים בפגישות אישיות מול פוליטיקאים ואנשי המנהלת, במקום לקבל מידע מסודר וטיפול מהיר.

"כבר 10 וחצי שנים שהטיפול מתעכב, משפחות ממשיכות להוציא כספים על פתרונות זמניים, והמנהלת עברה גלגולים ותהפוכות אבל כל זה ללא תכנון רציני, בלי יעדים, בלי בדיקה ובלי דין וחשבון. אנחנו רואים את ההתנהלות הזו במגזר הציבורי פעם אחר פעם, אבל כשמדובר בנושא כל כך רגיש, עולה השאלה אם היתה פה יד מכוונת״. 

אבי פרחן, נציג העקורים מקהילת אלי-ים אמר כי "עיקר התקציבים הלכו ליועצים משפטיים ולהקמת אתרים זמניים, היום אנחנו תקועים בנווה ים - ממשלת ישראל שלחה אותנו לפה. פקידים שהיו אמורים ללוות את הקהילה מטעם המנהלת, והם כמעט לא הגיעו לשטח.

"בגין פינה אותנו מחבל ימית, ועם כל הביקורת שלי על התהליך המדיני שם, הוא ידע לשקם את העקורים בהגינות וביושר. כמה שהממשלה הייתה יעילה בעקירה שלנו, שליש מאיתנו עדיין פליטים בארצנו".

אתי גבאי, גם היא נעקרה מגוש קטיף, טענה כי "למנהלת היה את כל הרישום וכל פרט ופרט, כתובות, גודל הבית וכו'- כשהגענו לקבל פיצוי היה עלינו להוכיח שהפרטים שרשומים אצלם נכונים. הם שכרו עורכי דין חיצוניים ואחרי שהיינו בכזה שפל היינו צריכים להוכיח מי אנחנו. לא מספיק שבבתי מלון וקראווילות השפילו אותנו".

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) אמרה בדיון כי "אף אחד לא חשב שעשר שנים אחרי נמשיך לדבר על משפחות בלי בית. גם יו"ר הוועדה וגם אני פוגשות את הנושא בוועדות, ויש תחושה שיש התגייסות גדולה אבל אין פתרונות. כל הדברים הקשים שנאמרו כאן מתייחסים לשנים הראשונות. מעבר ל-13 מיליארד שכבר יצאו שולם פה מחיר נפשי ומשפחתי וקהילתי אדיר".

ישראל מלאכי, נציג מנהלת תנופה, הגיב "אפשר לומר שהממשלה הצליחה, 90% מצאו פתרון. בימית פינו בכפייה 70 משפחות שגרו שם בין 7-8 שנים, בגוש קטיף וצפון השומרון פונו 1,600 משפחות שגרו שם 30 שנים. אחד ממרכיבי המשבר הכלכלי של 1985 היה פיצוי תושבי ימית ויש לממשלה אחריות לאומית על כלכלה לאומית. הממשלה החליטה איך לפנות אבל לא החליטה איך לשקם, בין 2006-209 עיקר הדיונים עסקו בדחוף ובבהול

" יחד עם זאת יש לציין שבניגוד לניסיון קודם לא נרשם מקרה התאבדות אחד, לא נרשמו עליה במקרי הגירושין וכל זה אודות טיפול המנהלת. כל המשפחות כולן קיבלו את מלוא הפיצויים, אבל הכשל הוא שלא הייתה הלימה בזמנים בין כספי הפיצויים וקבלת מבנה הקבע".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו