בדור של מסכים ואינטרנט נוטים לוותר מראש על דפוס איכותי לנוער, אבל יש כמה שבחרו לשבור את הקונספציה הזו. לפני ארבע שנים הגיח לעולם מגזין הנוער 'מקום בעולם' מבית השבועון הפופולרי 'עולם קטן', ויצר עולם תוכן עשיר לנוער של ימינו.
כש'עולם קטן' התחיל את דרכו לפני כעשר שנים, המטרה הייתה לדבר אל בני הנוער של דור ההתנתקות מגוש קטיף. לתת להם במה להביע את רגשותיהם ולנסות להתוות דרך קדימה.
עם השנים, הקוראים התבגרו יחד עם השבועון, אך הוא בחר לא לוותר על האפשרות לדבר עם בני הנוער בגובה העיניים. מתוך כך הודפס הגיליון הראשון של מגזין הנוער של 'עולם קטן', ובהמשך זכה לשם משלו: 'מקום בעולם'.
אלפי מנויים הצטרפו מאז למשפחת הנוער של 'מקום בעולם'. המגזין מעניק לקוראים בכל חודש 84 עמודים צבעוניים ומרהיבים של כל מה שמעניין את כולנו: כתבות מרתקות, ראיונות אישיים, טורים מרגשים וגם כאלה שמטלטלים ומעוררים מחשבה; עדכונים וחדשות, שאלות ותשובות, טיפים, צ'ופרים והרבה מאוד הפתעות בכל גיליון.
עולם תוכן אמתי לנוער
מתן צור, חבר ההרכב הקומי 'אנדרדוס', הוא גם חבר מערכת ותיק של המגזין. "יש לי כמה מדורים במגזין וכל אחד בסגנון אחר", הוא מספר, "אבל מה שמשותף לכולם הוא שכשאני ניגש ומתחיל לכתוב אותם – אני אף פעם לא יודע איך הם ייגמרו. אני מקווה שכמו שהוא משעשע אותי הוא יצחיק גם את הקוראים. ואם לא אז - תעדכנו אותי ואתפטר!" הוא צוחק. "סתם, אל תעדכנו".
מה אתה מוצא טוב ב'מקום בעולם'?
"זה מגזין שבאמת מיועד לבני נוער ועוסק במגוון ענק של נושאים. זה לא רצף של טורים על 'דרכו-של-הנוער-לאן-ומתי-ומה-הבעיה-של-הדור', אלא סקאלה רחבה, שיש בה גם אקטואליה, גם אמונה, טכנולוגיה, סאטירה, ועוד".
על השאלה איך זה להיות מראשוני הכותבים במגזין, הוא עונה: "מרגש כמו להיות בלידה! רק שאתה הדולה ולא היולדת, ובסוף לא יוצא ילד אלא מגזין כרומו לנוער. ועכשיו ברצינות - כתבתי במגזין החל מהגיליון הראשון שלו, ופשוט תענוג לראות איך הוא התפתח בשנים האלה. בזמן הזה הספקתי להחליף מדורים, לכתוב המון כתבות, וממש לראות איך הוא התגבש והפך למוצר שהוא היום".
צופיה לקס היא שחקנית וסטנדאפיסטית מפסגות, וגם אמא לחמישה מתבגרים, קוראי המגזין. "קרבות החתולים סביב העיתון מתמקדים בשלושה ילדים", היא מספרת ומתארת את הפופולריות של המגזין בתוך הבית: "זה הולך בדרך כלל כך: הדואר נאסף בימי שישי כך שזמני הקריאה הם לפני זמן הדלקת נרות, כשחוזרים מבית הכנסת, כשעומדים ליד השולחן לפני הקידוש, כשהסעודה מסתיימת וכשהולכים לישון. מכיוון שמי שהתחיל בקריאה לא יכול להספיק לעבור על הכול בבת אחת, הוא עושה כל מיני פעולת כדי שהמגזין לא יעבור ממנו הלאה.
"לנו אין מחשב אינטרנטי פתוח", מתארת צופיה, "ולכן את עולם התוכן שלהם הילדים מעשירים מאוד באמצעות המגזין. וכמתבגרים דתיים, שבת היא זמן ממש כיפי להקדיש לקריאת העיתון הזה. אז לכאורה אני צריכה שלושה גיליונות לארבעה ילדים בשביל שבת אחת".
האם העלות משתלמת?
"אחרי שנים של קריאה ב'עולם קטן' היה לי ברור שאני רוצה בשביל הילדים משהו שהוא יותר מכמה דפי עיתון שנגמרים אחרי עשרים דקות. אני רוצה העתק של אותו עולם תוכן וערכים בעיתון רציני ועבה. כשראיתי את התוכן במגזין ואת הכותבים, רציתי שהילדים שלי ייהנו מזה. אני לא חושבת שיש מחיר לעיתון הזה".
עד כדי כך?
"כן. אני יכולה לקבל גם כתבות תוכן מעולות, גם ערכים שחשובים לי, מאמרי דעה של אנשים שבעיניי הם חלק מההנהגה של הנוער. באיזה עוד כלי אני יכולה לקבל את זה? איפה יש לך עוד עולם תוכן כתוב?"
מה היתרונות של עולם תוכן מודפס?
"כשהילדים יושבים לקרוא כתבה של חמישה עמודים, הם לא יכולים לקרוא דבר רציף אלא אם זה בהדפסה על דף. אני לא חושבת שאפשר לקרוא חמישה עמודים ממסך. מעבר לזה, זה גם מחזיר אותנו לנורמליזציה.
"קוראים למגזין 'מקום בעולם'", מוסיפה צופיה, "ואני אומרת שגם להפך - הוא פותח להם עולם. פותח צוהר לנושאים, לחוויות ולמקומות שאין להם שום דרך אחרת להיחשף אליהם אם לא ב'מקום בעולם'".
מדבר בגובה עיניים
ומה חושבים הקוראים של המגזין? שירה עולי (17) היא תלמידת אולפנת זבולון שבראש העין, מדריכה בתנועת נוער ומוותיקי קוראי המגזין. "אני בעיקר יכולה להגיד שזה המגזין היחיד לנוער שבאמת יכול להתאים למגזר שלנו".
מה הכוונה?
"כמעט בכל מגזין שקיים היום בשוק, מדברים בעיקר על מפורסמים וכל מיני דברים שפחות מתאימים לנו ופחות מעניין אותנו לקרוא. במגזין הזה יש כתבות עם תוכן עמוק ומעניין שגם מכוון אלינו. זה מורגש בטקסט, בהומור, בניואנסים. אפשר להרגיש גם שהכתבים צעירים, וזה נותן הרגשה שמדברים אתך בגובה העיניים. רואים גם שהכותבים הם אנשים שעוסקים בחינוך - מה שאומר שהם ממש מבינים אותנו בתור נוער".
מבין המדורים הקבועים, שירה עוקבת מדי חודש אחרי מדורי החדשות. "רוב הדברים שמעדכנים במדורים האלו חדשים לי וזה כיף, כי אני מתעדכנת במה שאקטואלי וחשוב לנוער. חוץ מזה, מעניין אותי לקרוא על נוער בגילי ויש הרבה כתבות עם בני נוער כאלה".
בתור מדריכה, האם את מוצאת שימוש במגזין לבניית פעולות?
"אני נעזרת בטורים של הראל חצרוני בפעולה, ובכלל אני מוצאת מסרים בתוכן, ואומרת לעצמי שאני צריכה להעביר פעולה בנושאים שראיתי שם. כנוער דתי אנחנו יכולים לקרוא כתבה ולהרגיש שקיבלנו משהו בסוף הקריאה. המגזין לא כתוב ממקום 'מחנך' אלא יותר ממקום של הדרכה והעלאת נקודות למחשבה".
עם יד על הדופק
"הגיל שאליו המגזין מכוון, גיל הנעורים, הוא התקופה הכי חזקה, מצחיקה, מרוממת ומפנקת שיש בחיים", אומרים במערכת המגזין. "ובאותה נשימה זו גם תקופה שיש בה לא מעט בלבולים ומתחים. אצל בני נוער יש רצון גדול לעשות ולתרום, וזהו שלב שבו מבררים לראשונה מה המקום הקטן שלנו בתוך העולם הגדול והמרתק".
לדבריהם, 'מקום בעולם' הוא מגזין לנוער שאוהב מאוד את החיים, לנוער שמחפש את הקשר שלו עם אלוקים, לנוער שרוצה להיות מעודכן בכל כל מה שקורה מסביבו אבל גם רוצה במקביל להכיר את עצמו באמת. "אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק של המציאות הישראלית וזה בא לידי ביטוי בכתבות, ראיונות אישיים, טורים מרגשים וגם כאלה ש'בועטים בבטן'. לכל גיליון מוקדשים הרבה מאוד קשב ותשומת לב".
לאילו גילאים המגזין מתאים?
"אם אתם בני נוער ובנות נוער, החל מגילי חטיבת ביניים ועד תיכון ושיעור א' בישיבה או במכינה ושירות לאומי – מקומכם אתנו!"
לרכישת מנוי לחצו כאן