לטענת נציגי הארגונים שאמורים לעבור את הקיצוץ המבוקש, מדובר בהחלטה שרירותית שאין בה שום היגיון כלכלי או חברתי. לטענתם בסופו של דבר ההחלטה תפגע בצה"ל עצמו ובחברה כולה.
לדברי מ''מ יו"ר הוועדה, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי, "מאז הקמת צה"ל, קבע ראש הממשלה דוד בן גוריון שצה"ל יהיה צבא העם. כור היתוך שתפקידו הראשון הוא ההגנה והביטחון ומעבר למשימות הביטחון המובהקות יישא צה"ל גם בתפקידים חברתיים, חינוכיים והתיישבותיים.
''בעת האחרונה נקבע כי היעדים הביטחוניים הלאומיים בהם יישאו חיילים, יהיו מצומצמים יותר ורק בתחומים שיש בהם קשר להשגת יעדי צה"ל. האם יש מקום לחיילים וחיילות לשרת במקומות כמו כפרי הנוער, בתי ספר שדה, לסייע לנוער עולה ולחברו לשירות בצה"ל? החקיקה צריכה לשרת את הערכים בהם אנו מאמינים'', אמר יוגב.
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) טען כי הוא מקבל את הרעיון לפיו מה שאינו משרת במישרין את צרכי המערכת הצבאית ניתן לקצץ אותו.
בניגוד לשלח, ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) טענה כי קיימת בדרישה לקצץ תחושה שצה"ל החליט להתנתק מהעם, כלשונה. ''אתם מוציאים את ליבת הערכים של צה"ל מאחר והמהלך ינתק אוכלוסיות רבות מהצבא. בעוד כמה שנים כולנו נבין איזו טעות עשינו ואז זה יחזור אלינו כמו בומרנג''.
בסיכום הדיון החליטו חברי ועדת חוץ וביטחון לדחות את הצעת מערכת הביטחון לצמצם באופן משמעותי את היקף ויעדי המשרתים ביחידות שמחוץ למערך הצבאי, זאת משום שראו בחשיבות המשך היותו של צה"ל צבא העם.
הוועדה ביקשה ממערכת הביטחון וצה"ל להידבר עם הגופים השונים שנהנו משירותם של חיילים וחיילות ולערוך מחדש את הצו, באופן שימשיך לאפשר להעסיק חיילים וחיילות גם במשימות חברתיות, חינוכיות ולאומיות, גם אם בפועל יצומצם היקפם של המשרתים בתחומים אלו, זאת לטובת חיזוק מוטיבציות הנוער ומיצוי כוחות הנוער לשירות משמעותי.