התחלה: לפני 42 שנים. נולד וגדל בצפת, "צפתי בנשמה". הבכור בחבורה של שבעת ילדי משפחת חניא, "בבית ספרדי תורני".
הורים: אבא מישל (63) עלה מתוניס כשהיה תינוק בן חודש וגדל ברחוב הג'רבה בצפת. האב, "מוכשר מאוד בידיו", היה פעיל חברתי. "כילד אני זוכר את אבא תמיד עסוק ציבורית בוועדי הורים ובשיקום שכונות". אמא רבקה (62), "אמא יקרה, המפקדת של כל המשפחה המורחבת", מנהלת מרכז החסד בעיר.
צפת: מחובר בנימי נפשו לעיר הולדתו. "אוהב את האווירה, את האנשים. כאן קבענו את ביתנו. ולצערי, צפת רחוקה מאוד מהפוטנציאל שלה. יש עוד הרבה מה לעשות".
בני עקיבא: סניף כנען. "סניף קטן ומשפחתי". מדריך שרוף כבר מכיתה ח'. בוגר התיכון הדתי בצפת. לאחר התיכון לא תכנן להמשיך לישיבה. "זה לא היה חלק מעולם המושגים שלנו". אבל המחנכים דחפו לכיוון, אז הלך לסמן וי בשבוע ישיבה במעלות, "ופתאום גיליתי עולם מלא וקסום".
ישיבת הסדר: החל את לימודיו בישיבת ההסדר במעלות, "והחיבור היה מיידי. זה היה בשבילי כמו לצאת לעולם הגדול. גיליתי לשמחתי את עולם התורה, את עולם הלימוד ואת היחס לשירות צבאי משמעותי". 11 שנה למד בישיבת מעלות כתלמיד, ובהמשך - כאברך.
דף חלק: זוכר את עצמו נבחן בשבוע הישיבה בגמרא ולא מבין חלק מהשאלות שנשאלו. "ההתחלה הייתה ממש מהיסוד. אפשר לומר שבאתי כמו דף חלק. לא ידעתי הרבה ולכן אולי גם לא היה לי שום אנטי, וקיבלתי את כל מה שלמדתי כפשוטו".
כפשוטו: "לדוגמה, הרב ויצמן סיפר לתלמידים שהרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שכל אדם צריך להקפיד להתקדם בדף גמרא אחד לפחות בכל יום. קיבלתי את זה על עצמי, כפשוטו. מקפיד שלא יעבור יום בלי לימוד דף". לאחרונה ערך בפעם השלישית (!) בחייו סיום הש"ס.
להרחיב מעגלים: מתוך מחשבה שבוגרי תיכונים דתיים לא מגיעים לישיבות הסדר ולעולם התורה, ייסד עמותה בשם 'הרחבת מעגלים' במטרה לקרב את בוגרי התיכונים הדתיים. "השיח על חיבור לכלל היה בישיבה כל הזמן. השאיפה הייתה להגיע לעוד ועוד חבר'ה ולפתוח בפניהם צוהר לעולם הישיבות".
מהפכה: "היום זה נשמע בנאלי, שגוף זר נכנס לבית ספר ומעביר פעילויות, אבל באותה תקופה זה היה מהפכני". עם הקמת העמותה נבנתה מסגרת הפעילות. "בנינו קונספט של הדרכה בכיתה והעברת פעילויות חינוכיות ערכיות. התגובות מהשטח היו מדהימות". שימש כמנהל חינוכי בעמותה במשך חמש שנים וכיו"ר העמותה במשך שלוש שנים נוספות.
נפגש עם הנוער: כמדריך ב'מעגלים' נפגש בעצמו עם בני נוער במושב דתי ליד עפולה. "נתקלתי בפערים תרבותיים עצומים. עולם המושגים שלהם היה רחוק מעולם התורה. אני זוכר שהחבר'ה סיפרו לי בטבעיות שבגיל 12 מקובל שכולם מורידים כיפה". מציין כי גם כיום קיים קושי אמיתי לעולם התורה הציוני-דתי לגעת בציבורים הללו. "לצערי, עדיין לא נמצאה הנוסחה, למרות שהיום יש לה לאין ערוך יותר מחפשים".
ראש כולל: באבני איתן. בן 28 שימש כראש כולל. "ברמת הגולן של אותה תקופה התקשו למשוך משפחות, והמטרה של הכולל הייתה להביא משפחות לגולן". נשאר שם שלוש שנים.
הלם: כמו רבים חווה קושי בעיכול תוכנית ההתנתקות. "הדהים אותי שזה באמת יצא לפועל. שאלתי את עצמי: 'איך למען ה' זה קרה?'. באתי מתנועת 'מעגלים', והייתי בטוח שאנחנו כבר בקשר עם עם ישראל. פתאום הבנתי את עומק הפער בין חלקי העם".
הפתרון: "האינטרנט היה יחסית בחיתוליו וחשבתי שזו הדרך להגיע לאנשים". וממחשבה למעשה, הקים את אתר 'שורש'. במטרה ליצור אתר נקי שיש בו הכול: מיילים, מאמרים, מדור סאטירה, שיעורים, שו"תים ועוד.
שאל את הרב: משיב פעיל כבר מתחילת הפורמט לשאלות שמועלות באתר. "כבר 12 שנה אני עונה לשו"תים". רואה ערך רב בפורמט. לא מאלה שמזלזלים בשו"תים האינטרנטיים, ממש לא. "עד היום עניתי לעשרות אלפי שאלות. זה מאפשר לאנשים לשאול שאלות שכנראה אחרת לא היו שואלים".
שו"ת מצחיק: מדי פעם נתקל גם בשאלות לא שגרתיות, כמו שאלות בשיעורי בית במקצועות קודש שמצפים מהרב שיענה, או בקשה בהולה מהרב להסיר כישוף, "אבל זה זניח והעולם של השו"ת האינטרנטי הוא אדיר וחשוב מאין כמותו".
האינטרנט: דרך העבודה באתר והקשר עם הגולשים התוודע גם לצד האפל של האינטרנט. "גיליתי עולם שלם של רוע מעבר לפינה, מלא עוצמה, ואנחנו לא מספיק ערים לכוח שיש לו. נדמה לי, שאנשים לא מספיק מבינים את האתגרים שהמדיה הזאת מציבה בפנינו".
נפילות: "הציבור לא מתחיל להבין את עומק הנפילות ברשת. ובפלאפון האישי, כל הבעיות הענקיות שגלישה בלתי מסוננת מציבה אפילו יותר גדולות. אפשר כיום לגלוש לכל הזוהמה העולמית בלחיצת כפתור ובחלקיקי שניות. נורא".
מחפש פתרון: פגש את הקושי של האנשים עם הנפילות הבלתי פוסקות, את הסבל ואת הקשיים של המחנכים, והרגיש "שחייבים לעשות עם זה משהו, לפחות להציע סוג של פתרון".
הרצאות: כחלק מההתמודדויות הוא מעביר הרצאות למחנכים, ראשי ישיבות ומורים בכל הארץ. "קודם כול להעלות את המודעות לבעיה. חשוב שידעו מול מה הם מתמודדים. ברגע שאין מודעות, אז לא נמצאים במצב של מאבק והאפשרות לתיקון המציאות קלושה".
חוק ברירת המחדל: בימים אלו פועל יחד עם חברים בניסיון לקדם את חוק ברירת המחדל, שאומר כי "כשאדם מתחבר לאינטרנט הוא ייכנס לאינטרנט מסונן, ואם ירצה פורנוגרפיה יצטרך לבקש במיוחד מהספק". והתגובות? "אי אפשר להאמין איזו רמה של התנגדות החוק הזה יוצר, פשוט לא ייאמן".
שומר מסך: עוד דרך התמודדות עם המצב היא התוכנה שפיתח לפיקוח גלישה. "העיקרון הוא שכל מה שאדם עושה באינטרנט יהיה אדם נוסף (בבחירה) שיראה. מתוך הנחה שכשאדם יודע שאשתו או חבר שלו מסוגלים לראות היכן הוא גולש - זה ימנע ממנו להיכנס למקומות בעייתיים".
עולם קטן: במקביל לשאר עיסוקיו, הוא כותב בעלון השבת 'עולם קטן' מאז הגיליון השני לפני תריסר שנים. "בהתחלה כתבתי טורים ומאמרים אישיים על נושאים בוערים במגזר, וכיום בעיקר על פרשת השבוע". כותב קבוע גם במגזין הנוער הדתי 'מקום בעולם'.
הנוער הדתי: "יש לנו בני נוער מיוחדים ונפלאים עם כוחות עצומים, אבל האתגרים שלהם הם לאין שיעור גדולים יותר מאלה שהדורות הקודמים ואנחנו צריכים להיות שם בשבילם".
החצי השני: אילנית (42), נולדה וגדלה בפתח תקווה. "מאוד מיוחדת, זכיתי". מורה בבית הספר היסודי נועם צפת. "מורה בחסד".
הנחת: שבעה. הבכור הראל (19), עטרה (18), אבישי (16), תמר (15), מלאכי (12), מישאל-שילה (9) והנסיכה הקטנה יעלה, תלמידת כיתה א'.
תכנות: לפרנסתו, אגב, הוא עובד בתכנות מחשבים. מייסד ובעלים של חברת 'שורש' לתכנות, בסיסי נתונים ובניית אתרים. "אנחנו בעיקר פותרים בעיות של חברות גדולות ברשת". מעסיק במשרדו חמישה עובדים, "כולם חרדים שלימדתי והדרכתי מהבסיס".
אם זה לא היה המסלול: היה שקוע רובו ככולו בלימוד. "ברוך ה' אני רואה ברכה בלימוד וכותב המון, אבל עד היום אני מתלבט אם לא עשיתי עוול שלא נשארתי בין כותלי בית המדרש".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב: משכים קום בשש וחצי והולך להתפלל בשטיבלך השכונתי. לאחר התפילה חוזר הביתה ולומד עד עשר בבוקר. אז יורד למשרד ולעבודה. לקראת מנחה הולך לבית הכנסת המשפחתי ללמוד ולהתפלל. "בית הכנסת הוא חלק מהותי בחיים שלי. אני שם שעות בכל יום". האתגר המרכזי מבחינתו הוא למצוא בכל יום מניין. משם חוזר שוב למשרד ולאחר ארוחת הערב נהנה מלימוד סדר ערב בבית.
דיסק ברכב: לא ממש איש של מוזיקה, וכמי שגם מנסה להתנזר מתוכניות אקטואליה נהנה בנסיעות מהאזנה לשיעורים.
השבת שלי: "הרבה סביב בית הכנסת". כל שבת קורא בתורה. בבית משפחת חניא כמעט לא עוברת שבת בלי אורח. "אנחנו מארחים המון. גם ההורים שלי גרים קרוב, אז ברוך ה', נהנים מסעודות שמחות".
אחזקת הבית: "לא מספיק". על תקן עוזר - "עושה כל מה שאשתי אומרת לי לעשות". בנוסף לכך נהנה בבית מהתואר שר האוצר, "כל העניינים הכספיים בבית באחריותי".
אוכל: במטבח הוא שף רציני. "אני יודע לבשל ומתמחה באפייה וגם באכילה". מתענג ממאפים מעשה ידיה של אשתו, "במיוחד מאכלים תוניסאיים, למרות שהיא בכלל תימנייה".
דמות מופת: רבי עקיבא. "אדם שלא גדל במגזר ופתאום כל האחריות של עולם התורה מונחת על הכתפיים שלו, והוא חייב להעביר את זה הלאה. מאמין שכל התורה שבעל פה מושפעת ממנו".
משאלה: מרגיש ש"כל המטען היהודי, אוצרות החוכמה התורנית, לא מספיק באים לידי ביטוי במובן הלאומי, וחבל. הייתי שמח אם היו לפחות מכבדים את זה יותר".
פנאי: אין כל כך, אבל כשסוף סוף יש, נהנה מקריאת ספר טוב. "קראתי את כל הארי פוטר. משתדל לקרוא באנגלית כדי לשמר את השליטה בשפה".
מה תעשה כשתהיה גדול: "פחות או יותר אותם דברים".
rivki@besheva.co.il