'אגדלך',
דור אסרף
האלבום הזה שכב אצלי כמה חודשים על השולחן ולא קיבל שום יחס.
לא באשמתו, חלילה, סתם עניין של חוסר מזל: כשפתחתי אותו הסתכלתי קודם כול על צדו האחורי, ובו רשימת השירים. עד מהרה זיהיתי את המשותף למילים "וזכני", "ישימך", "מוריה", "ענווים" ועוד: שמות של שירים שכבר קיימים, וכבר שמעתי אותם מספיק. עדיין הייתה אפשרות תיאורטית שאלה אחד עשר לחנים חדשים למילים שכבר השתמשו בהם, אבל גם לשמוע שוב מילים משומשות לא היה לי חשק.
מזלו של הדיסק השתפר כשקלטתי שמדובר בדור אסרף, נגן סקסופון מצליח. המשמעות היא שבדיסק הזה אין מילים שכבר הושמעו רבבות פעמים, אלא רק גרסאות אינסטרומנטליות לשירים המוכרים, כלומר שירים בביצוע כלי נגינה בלבד שבמרכזם הסקסופון. עדיין היה בלבי ספק שמא בכל זאת הלהיטים הללו מיצו את עצמם, לא משנה מי מנגן אותם, אלא שתוך כדי שמיעה לקח לי זמן לזהות שמדובר באותם להיטים. די בסקסופוניסט טוב ובעיבוד יצירתי כדי ליצור שינוי מקורי ומהנה.
דור אסרף, חוזר בתשובה, הוא תלמידו של אחד מאשפי הסקסופון בישראל, פטר ורטהיימר, ובשנים האחרונות הוא מופיע עם גדולי הזמר החסידי. באלבומו החדש, מלבד הנגינה, הוא גם האחראי על ההפקה ושותף בצוות המעבדים. להיטים מכל הזמנים, מ"מכניסי רחמים" עד "השבעתי" ואפילו "אני מאמין", עושים אצלו הסבה מקצועית מפתיעה לג'אז, מוזיקת עולם ועוד.
נכון, סקסופונים מוצאים את עצמם לא פעם כמוזיקת רקע, או כליווי לשלב הבורקס והדג בחתונה, והאלבום החדש אינו מתיימר לחרוג מהתפקיד הזה – אבל הוא רקע מעולה ומוצלח לכל מצב. חוויה מוזיקלית מרעננת.