שירות לאומי לכתחילה

כשבוחנים את שאלת גיוס הבנות מכל היבטיה, החוקיים, החינוכיים והתורניים, מגיעים למסקנה כי השירות הלאומי הוא הבחירה הנכונה. דעה

הרב יניב כהן , ד' בשבט תשע"ו

סוגיית השירות הלאומי והצבאי לבנות נמצאת זמן רב על סדר היום, ונוגעת בעצבים רגישים של הציבור בכלל, והציבור הדתי לאומי בפרט.

נתייחס לנושא מההיבט החוקי, החינוכי והתורני.

מההיבט החוקי, החוק פוטר בנות משירות צבאי מסיבות דתיות. אכן, זו המדרגה הנמוכה של החוק. אבל אין כאן פתח להשתמטות, שהרי ההתנדבות בכלל והתרומה למדינה בפרט הם על ראש שמחתנו וחינוכנו, ואחוזי השירות של בוגרותינו עומדים על 100% (בהתפלגות של החמ"ד לשירות לאומי וצבאי). חברה שמחנכת לנתינה ול"מילואים" כל החיים לא תישען על החוק היבש כדי לפטור עצמה בלא כלום. החלק השני הוא החוק במקום היותר גבוה, החוק המכיר בשירות הלאומי כבשירות צבאי לכל דבר ועניין. כך שבעצם אנחנו מגיעים לדיון ממקום נקי ומאפשר, לא מתחכם ולא מתעלם.

ההיבט החינוכי לא עושה לנו חיים קלים. הרי הצבא והשירות בו הם בעינינו קודש קודשים. בת שמעוניינת לשרת בצבא פועלת ממניע טהור ונעלה למען העם והמדינה. אז מה הבעיה בעצם?

לכאן נכנס השיקול התורני. הצבא כמסגרת הוא מקום מורכב, לגברים ונשים כאחד. זו מערכת היררכית, לוחצת, פקודתית, מסביב לשעון שהיא בעלים על הלבוש שלך והזמן שלך, בטווח גילאים מאוד מצומצם ומסוים. אין מערכת אזרחית שמכילה מורכבות שכזו. ואינו דומה מקום מגורים, לימודים, עבודה, התנדבות, למערכת סגורה. המורכבות קיימת בבסיס המערכת, גם כשמדובר על חילותיו של בית דוד. על אחת כמה וכמה כשהמציאות איננה כזאת.

כולנו מכירים אנשים שהשירות הצבאי גרם להם לשחיקה מסוימת מבחינה רוחנית. הדברים נכונים גם למי שלמד שנה או שנתיים במכינה או בישיבת הסדר קודם גיוסו. מצוות "המלחמה" מחייבת לגייס ודוחה שיקולים כאלה ואחרים. והואיל "ודרך האיש לכבוש", ממילא נכון יותר שהוא זה שיהיה שם (גם בתפקידים עורפיים).

כמי שמחנכים למצויינות בכל התחומים, איננו מדלגים על התחום התורני. חובתנו לחנך, חובת התלמידה לבחור. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שאין תלמידי חכמים מהשורה הראשונה שהורו לבנות להתגייס לכתחילה. וגם בשורה השניה והשלישית אין זרם מרכזי שמרים את גיוס הבנות על נס.

גם המדרשות והארגונים שתומכים בגיוס בנות לצה"ל עושים זאת בפינצטה לחילות ותפקידים מאוד מסויימים.

השירות הלאומי מהווה מסגרת יותר מתאימה, מאפשרת ונכונה לכל בת בכלל ולבת הדתית בפרט. כמובן, גם הוא אינו חף מפגמים וממקומות בעייתיים שאין לדרוך שם.

נכון, לצערנו אין לשירות הלאומי את ההילה שיש לשירות הצבאי. כמו כן, הרבה יותר קל להכיל את ה"לא" של הצבא לעומת ה"לא" של עמותות השירות. השירות הלאומי לא יכול גם להציע חלק מהתפקידים שהצבא יכול להציע (וגם להיפך). אכן, יש מחיר לערכים!

כאנשי חינוך אנחנו מלווים כל תלמידה, מייעצים, מכוונים, מאפשרים, מספקים מידע, וכמובן שומרים על קשר עם כל אחת ואחת באשר היא. תהיה החלטתה ובחירתה אשר תהיה.