
שוב ושוב חוזרת המערכת הצבאית להתנהל ולפתור בעיות בכלים הקלים העומדים לרשותה.
אין יצירתיות. אין מעוף. אין רגישות. אין רצינות. כשישנה בעיה, הטפל הופך לעיקר. כשישנן כותרות, הרגישות נדחקת הצידה לטובת הקל והזמין.
אז נכון שהיו תלונות על מקרים נקודתיים ברבנות הראשית. מעולם לא נטען שאין מקום לבחון מחדש את התנהלותו של אגף 'התודעה היהודית' בצה"ל. ביקורת עניינית היא תמיד לגיטימית. אפילו שהיא נאמרת על ידי גורמים אינטרסנטיים. קבל את האמת ממי שאומרה, למדונו רבותינו.
אבל בצה"ל בחרו ללכת על הפיתרון הקל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט החליט להוציא את ענף תודעה יהודית מידי הרבנות הצבאית. אין זו החלטה. זו בריחה מהחלטה.
במטכ"ל לא מבינים על שום מה זעקות המחאה. מבחינתם, כמו שאין הבדל האם גדוד 809 ישמור על מערת המכפלה או גדוד 903, אין שום הבדל מי ינהל את התודעה היהודית בצה"ל, הרבנות הראשית או אכ"א.
ופה בדיוק נעוצה הבעיה. חוסר ההבנה. היעדר הרגישות. חוסר ההפנמה שדברים שבקדושה מסורים רק לאנשים להם זיקה לדברים שבקדושה. כשם שמערכת הבריאות מנוהלת על ידי רופאים, התודעה היהודית צריכה להיות באחריותם של הרבנות הצבאית.
הנחלת ערכי היהדות לחיילי צה"ל אינה דורשת התמקצעות במדעי הרוח או התמחות בנתינת שירותי דת לחיילים. בשביל להנחיל יהדות צריך להבין ביהדות. ואת זה עשתה ועושה רק הרבנות הצבאית. לא אכ"א.
כך ימשיכו חיילים לדעת מי הקים את להקת חיפושיות ולא לדעת מי כתב את ספר התהילים.
הרבנות הצבאית היתה מאז ומעולם ילד הכאפות של צה"ל. בכל פעם שנמתחה ביקורת מרומזת בכלי התקשורת על 'התחרדות יתר' – הרבנות הצבאית חטפה. זה קרה ב'צוק איתן' ולאחר המבצעים הצבאיים שקדמו לו. מה שהחל ככתבות בעיתונות הכתובה זלג עד מהרה למערכת הפוליטית ומשם למערכת הצבאית שקיצצה עוד ועוד בכנפיה של הרבנות הצבאית.
במשך שנים מנסים גורמים שונים בצה"ל להכפיף את הרבנות הצבאית לאגף כוח אדם ולהפוך אותה לעוד מחלקה חשובה בתוכו, לא יותר. עכשיו אחרי שהמהלך להעברת ענף "תודעה יהודית" לאחריות אכ"א עבר בשלום - הבא בתור עשוי להיות ענף כשרות ואחריו אולי יבוא ענף זיהוי וקבורה. הרב הצבאי הראשי אולי ישאר בובה הכפופה באופן סימלי לרמטכ"ל אבל כל סמכויותיו יוכפפו לראש אכ"א.
מה שהכי מטריד בסיפור העצוב הזה הוא שזה לא ממש מטריד את אנשי הבית היהודי. "ניסינו, לא הצלחנו", פוכרים ידיים בייאוש אנשי הבית היהודי וממשיכים בשגרת יומם. יהדותו של צה"ל בסכנת התפוררות וזה לא מזיז לאף אחד.
לפני כשנה וחצי ניהלה יהדות התורה מאבק עיקש נגד קידום חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן. את המאבק הזה הם ניהלו משורות האופוזיציה כשהם מנגנים על עצביו של ראש הממשלה שראה בה שותפה פוליטית עתידית.
בתווך עמד בסך הכול סעיף של הכשרת רבני ערים למערך הגיור. לא יהדותו של צה"ל. דומה אפוא שהגיע הזמן לקחת מהם שיעור במרפקנות פוליטית.