אחרי הפיגוע שהיה סמוך לעותניאל ובו נרצחו הרב יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד כתבה דפנה מאיר, שנרצחה הערב (ראשון) טור אישי לעלון המקומי של היישוב על החששות שלה מהמצב הבטחוני הרעוע.
"עולים בי לאחרונה הרבה הרהורים עקב המצב הבטחוני", כתבה דפנה מאיר הי"ד, "מחשבות על מה, על למה, על מה צריך לעשות, על מה לא צריך. או אי אפשר. או לא כדאי. איך לנהוג. במיוחד בכביש. אבל לא רק. על הפחדים. על בעלי ועל הילדים. על החברים והמשפחה. על המון דברים. המצב לא קל. יש לי לפעמים תחושה של רולטה רוסית. ויש גם נדודי שינה".
היא סיפרה על ההערכה שלה לאנשי ההצלה של היישוב. "בהתהלכי ברחובות עותניאל יוצא לי מדי פעם לברך בברכת שלום ידידותית קולגות מהתחום שלי, שבחרו לתת מהחירות שלהם לטובת כוננות חירום בכפר שלנו ובסביבתו.
"האנשים הללו מסתובבים עם מכשירי קשר מסוגים שונים במשך כל היממה. ביום חול ובשבת. הם שומעים על כל האירועים ראשונים ולחלקם הם קופצים על כלי הרכב המיוחד הקרוי אמבולנס וטסים למקום האירוע כדי להציל את מה שאפשר. גם באמצע המקלחת, או באמצע סעודת שבת. אולי האנשים הללו ישנים עם נעליים. מי יודע?".
על התחושות האישיות שלה כתבה, "בזמן האחרון רבו להם קריאות לא משמחות. כן, לא כל קריאה זה יולדת. מה לעשות. ואפילו יולדת, לפעמים היא פלסטינית. ואחרי מה שראינו ביום שישי האחרון עם הסהר האדום, החשק לעזור לה כבר לא בשיאו. אני מכירה את התחושה. זה קורה לי מדי פעם".
"אנשי רפואת החירום של הכפר מגיעים לזירות אירוע מסוכנות. אולי עדיין יש שם מלכודות? זה מפחיד! וכשהם יוצאים, בדקות הראשונות עד להגעה אולי יש להם זמן לחשוב "את מי אפגוש הפעם?", "אולי את השכן, החבר, אולי את האישה?". הרי זו מציאות נוראה", כתבה מאיר הי"ד בטור האישי.