בראיון ליומן ערוץ 7 מבטא יוסף נאסרידין, יו"ר התנועה הדרוזית הציונית, זעם על מובילי המאבק נגד הקמתו של הישוב הדרוזי המתוכנן לקום בין קיבוץ לביא לטבריה.
נאסרידין קובע בדבריו כי הקמתו של הישוב היא מענה הכרחי לאוכלוסיה הדרוזית הצעירה, בין השאר מאחר ו"הישוב הדרוזי האחרון שקם בישראל קם לפני מאות שנים. יחד עם ההסתדרות הציונית והיו"ר אברהם דובדבני, דובדב, ולאחר התייעצות עם הצעירים הדרוזים, הגענו למסקנה שראשי הישובים הדרוזים לא מצליחים להרחיב את היריעה של הישובים.
"אלוהים בירך אותנו עם הישובים שלנו שכולם בפארקים ושמורות טבע, ובנוסף כולם מוקפים, כך שאי אפשר להרחיב את הישובים, והחיילים המשוחררים חוזרים הביתה ורוצים לבנות בית ואין להם איך".
מוסיף נאסרידין ומציין כי עבור הקהילה הדרוזית המסורת חשובה ומשום כך אין עוזבים שם את הכפר, המשפחה וההורים. הצעירים אינם נודדים אל מחוץ לישובים הקיימים והדבר מחייב פתרון. "אנחנו מחפשים מוצא ופתרונות. אחד הפתרונות הוא הקמת ישוב דרוזי חדש", הוא אומר.
בהתייחסו לטענות לפיהן ניתן היה להקים את הישוב במקום אחר מבלי לפגוע באדמותיו של קיבוץ לביא הוא אומר כי הדרוזים ממוקמים בשלושה מוקדים – בגולן בגליל ובכרמל. מרכז כובדה של הבעיה הוא בגליל ובכרמל ופתרון שהוצע היה בחירבת עינבל שליד נהריה אך שם קיימת מחצבה "ואי אפשר להקים לידה ישוב, והאחרת ליד מושב עבדון, שם יש שטח הררי שצריך לעקור בו חלילה עצי חורש. השטח השלישי הוא ליד קרני חיטים צמוד לקבר יתרו. שם, באזור הזה, היה מיועד להיות שדה תעופה והמועצה הארצית לא אישרה את התכנית, לכן המקום הוצע כחלופה וקיבלנו את ההצעה".
בדבריו מביע נאסרידין זעם על התבטאויות שפורסמו על חשש מהקמת הישוב שיועד למיעוטים באזור יהודי וההשלכות הלאומיות שיכולות להיות למהלך שכזה. הוא תיאר את תפקידו כמי שמבקש לגשר בין היהודים לדרוזים ולטעמו השתלחויות עשויות להרחיק את צעירי הדרוזים מההזדהות המסורתית עם מדינת ישראל ורשויותיה.
עם זאת בשיחה עמו עלו הטענות שהעלה בערוץ 7 מזכיר קיבוץ לביא, יאיר ריינמן, שהבהיר כי לעמדותיו אין כל קשר לשיוך המוצא האתני של האוכלוסייה, אלא אך ורק לעצם הקמתו של ישוב חדש שישנה את המרקם הכפרי האזורי ולעובדה שעל המהלך הוחלט מבלי להיוועץ באנשי לביא ובית רימון שהאדמה מעובדת חקלאית על ידיהם.
נאסרידין מציין כי אופיו של המקום לא יהיה עירוני אלא כפרי קהילתי וכי "חטיבת ההתיישבות באמצעות משרד ראש הממשלה עשתה את התכנון, והמועצה הארצית אישרה את התכנון לפני עשרה ימים. ההתנגדות הייתה רק של אנשי הארכיאולוגיה והירוקים".
באשר לטענות אנשי קיבוץ לביא הוא קובע כי מדובר באדמות שהריבון שלהן הוא מדינת ישראל והיא זו שיכולה וצריכה להכריע מה ייעשה בהן. "האדמות שייכות למינהל מקרקעי ישראל. זה לא אדמה פרטית, והיום יש צורך להקים אייטם לאומי על הקרקע הזו שמסמלת את הגישה הדרוזית לקבר יתרו".
"בכמה ביקורים שהיו לנו עם חטיבת ההתיישבות והמתכננים אף אחד לא אמר לנו שהשטח שייך למישהו אלא אמרו שזו אדמת מדינה שתוכננה לשדה תעופה שמוצע כחלופה ובקצה יש מקום ארכיאולוגי", הוא מוסיף ואומר. עוד מזכיר נאסרידין: "המדינה הפקיעה עשרות אלפי דונמים לטובת ההתיישבות והביטחון, ולא עלינו על בריקאדות. על האדמות שלנו עובר כביש שש, קווי חשמל, מים ועוד. כל מי שמרגיש נפגע מהמדינה או השכן יכול לפנות לערכאות משפטיות".
ומה באשר לעתיד? נאסרידין לא סבור שהמתח שנוצר כעת בין מתנגדי התכנית לעדה הדרוזית יעיב על יחסי השכנות ביום שלאחר הקמת הישוב. "אין לנו שום בעיה עם קיבוץ לביא או ישוב יהודי כלשהו. אנחנו רוצים רק פתרונות לצעירים שמחפשים איפה לגור".