עדות נוספת לקלות הבלתי נסבלת של נשק לא חוקי במגזר הערבי. ארבעה גברים ערבים, שניים מהם רעולי פנים, אחד עם אקדח, שולפים צעירה יהודייה מרכבה בשעת לילה מאוחרת... נשמע כמו שורה ארוכה ומאיימת של סיפורים מכבישי צפון השומרון, אך הפעם מדובר בחיפה.
המועד הוא הלילה שבין שני לשלישי השבוע, השעה 2 וחצי אחר חצות. אביה סבאן חזרה לביתה מביקור אצל חברה, ועל אירועי הלילה ההוא הא מספרת ביומן ערוץ 7:
"חזרתי מחברה, נסעתי הביתה עם הרכב הפרטי שלי. קילומטר וחצי מהבית קלטתי במראה שרכב שחור נוסע בעקבותיי. לא ייחסתי לזה חשיבות. פתאום הוא החליט לעקוף משמאל, בהמשך היה אי תנועה אז האטתי כדי שהוא יחזור לנתיב אחרי העקיפה. הוא ניצל את זה וחסם אותי. נכנס בפתאומיות לנתיב וחסם את האפשרות להמשיך הלאה".
"בלמתי פתאומית. חשבתי שעשיתי תאונה. התרכזתי לראות אם נתתי מכה לרכב. עוד לפני שהסתפקתי להבין מה קורה, יצאו ארבעה אנשים, שניים מהם רעולי פנים, אחד מהם מחזיק אקדח ומצווים עלי לצאת 'זה שוד, זה שוד'. באתי לנעול את הדלת אבל לפני שהסתפקתי הם פותחים לי את הדלת ואומרים לי 'תצאי, זה שוד'. צעקתי 'זה לא אמיתי', 'אתם עובדים עליי'. שחררתי את החגורה והבחור הערבי פשוט משך אותי מהרכב וזרק אותי על הרצפה".
אביה ממשיכה ומספרת כיצד "בזמן שאני שוכבת על הרצפה אני מרימה את הפנים וקולטת בחור אחד בלי כובע גרב. הערבי נכנס לרכב ונסע ואני זרוקה על הרצפה. ירד גשם זלעפות נוראי. קמתי ורציתי לומר להם לעצור אבל שני הרכבים נוסעים במהירות מטורפת ומשאירים אותי מאחור.
"לקחו כמה רגעים, פתחתי בריצה הביתה, עבר רכב. סימנתי לו לעצור, הוא לא עצר. הייתי מאוד נסערת. הערתי את ההורים והזעקתי את המשטרה, אבל בחור מלמעלה ראה אותי צועקת וכבר הזמין משטרה שהגיעה בתוך שתי דקות".
מכשיר הטלפון של אביה נותר מחובר לרכב שאותר מהר מאוד יחד עם הטלפון במשחטה שבאחד הכפרים הערבים. "הם כבר הספיקו לפרק את הרכב ולא נותר שום דבר. בתוכו היו גם החפצים האישיים שלי".
אביה מתארת את הקושי לעכל שאירוע שכזה קורה בחיפה, עיר יהודית, המתהדרת בדו קיום, בשכונה המוגדרת כדתית, שכונת נווה שאנן, "אני בעצמי דתייה לאומית. אני עד עכשיו לא מעכלת מה שקרה. אני עדיין במצוקה ובטראומה נפשית".
לדבריה התחושה היחידה היא שאולי הטעות היחידה שעשתה הייתה שלא ברחה מהמקום מיידית. "במחשבה לאחור, הייתי אני טרף קל עבורם. בחורה אחת מול ארבעה גברים ערבים חמושים, ואני רצה אליהם שיעצרו במקום לברוח. הם היו יכולים לחטוף אותי".
בין השאר היא מספרת כי אחד הבחורים נותר כשהוא לא רעול פנים ונראה היה כמוודא שהמלאכה מתבצעת כנדרש, מבלי להתערב בנעשה.