חורים ברשת

רשת 'מגה' ניצלה לעת עתה, אבל למרות הפיתוי, לא כדאי לעובדים להשתמש בנשק השביתה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"א בשבט תשע"ו

חורים ברשת                  -ערוץ 7
האינטרס של העובדים: מכירת 'מגה' כעסק חי. סניף של הרשת בירושלים
צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

רשת המרכולים 'מגה' נכנסה השבוע להליך של הקפאת הליכים, בשלב זה למשך חודש.

במסגרת ההליך יצטרכו הנאמנים שמינה בית המשפט לבחון את הדרך הטובה ביותר למכור את הרשת.

הם יצטרכו לבדוק בין היתר האם למכור את הרשת כחטיבה אחת או בחלקים, והשופט כבר הבהיר כי השיקול העיקרי שצריך לעמוד לנגד עיניהם הוא שמירת מקומות העבודה של העובדים.

משימה נוספת שהוטלה על הנאמנים היא לברר האם בעלת השליטה ב'מגה', 'הריבוע הכחול', חייבת להעביר ל'מגה' סכום נוסף במסגרת ההסדר הקודם שעליו הייתה חתומה. במידה ש'הריבוע הכחול' אכן חייבת להעביר את הסכום, יקבע בית המשפט את הדרך שבה יצטרכו הנאמנים לתבוע זאת ממנה.

עם הקריסה עלו שאלות שונות, בין היתר על תום לבם של הבעלים בדרך ניהול הרשת. בשלב זה מוקדם מאוד לקבוע האם יש אמת בטענות. עם זאת, יש מקום לבחון לעומק את הרחבת העילות החוקיות להרמת מסך ההתאגדות, בוודאי ככל שמדובר בבעלי השליטה בחברות ציבוריות או בבעליהן של חברות פרטיות. צריך למצוא את הדרך לפעול נגד בעלי שליטה שאחראים למשיכת דיבידנדים שנראית בדיעבד בלתי סבירה, או לקבלת החלטות עסקיות שמיטיבות באופן מובהק את מצב הבעלים על חשבון מצב העסק.

בסופו של דבר, מי שבוחר לנהל את עסקיו בדרך של חברה בע"מ, כלומר הפיכת העסק לישות משפטית נפרדת, מקבל במתנה את מסך ההתאגדות, אבל מנגד חב בניהול העסק חובת נאמנות לאינטרס של העסק.

כל זה טוב במבט צופה פני עתיד, אבל לעובדי 'מגה' זה כבר לא יעזור. העובדים חייבים להפנים שכרגע האינטרס האחד והיחיד שלהם הוא מכירת הרשת כעסק חי במצב הטוב ביותר האפשרי. הדיבורים על שביתות ומלחמות לא יעזרו, הם יעשו בדיוק את ההפך - יקשו על מכירת הרשת כעסק מתפקד. ורק מכירה כעסק מתפקד תשאיר את מרבית העובדים במקומות עבודתם.

זו הזדמנות מצוינת להזכיר שלא תמיד קיומו של ועד עובדים תורם לעובדים. לבריה הזאת שמכונה ועד עובדים יש DNA מסוג מאוד מסוים. כאשר היא נתקלת במשבר, האינסטינקט שלה אומר לה: שביתה. הבעיה היא שהאינסטינקט הזה, שפועל לא רע בהרבה מאוד מצבים, לא עובד טוב במצבי משבר כמו מה שקורה כעת ב'מגה'.

מי עני?

בשבוע שעבר התקיים בכנסת כנס ייחודי ומעניין, ביוזמתה של עמותה שאני מקווה שעוד תשמעו עליה רבות, עמותת 'בצדק'.

אנשי כלכלה, רווחה, אתיקה, סטטיסטיקה ומחקר, התכנסו יחד עם כמה חברי כנסת ואנשי העמותה כדי לדון בשאלת הדרך הנכונה למדוד עוני בישראל. היוזמה, כך מתברר, זכתה להתעניינות נאה, ובין חברי הכנסת שהשתתפו בדיון היו מוטי יוגב וניסן סלומינסקי מהבית היהודי, מיקי לוי מיש עתיד, מירב בן ארי מכולנו, איתן ברושי מהעבודה ועוד.

כדי להבין מה ייחד את הכנס הנוכחי מכנסים קודמים בנושא הסוגיה השחוקה כל כך של עוני בישראל, צריך קודם כול לדעת מהי עמותת 'בצדק'. מדובר בקבוצה של אנשי כלכלה, מדע המדינה, מדעים מדויקים, רבנים ואפילו פרסומאי אחד, שחברו על מנת לקדם "מדיניות יהודית". תחת הכותרת הזאת נכנסים, לפחות לעת עתה, בעיקר נושאים כלכליים וחברתיים. מטרת אנשי העמותה היא קודם כול לגבש עמדות בנוגע למדיניות היהודית בכל אחת מהסוגיות, ובהמשך גם לקדם את המדיניות הזאת.

האב המייסד של המיזם הזה הוא אמציה סמקאי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, ולשעבר שותף ומנהל חטיבת הייעוץ בחברת תבור כלכלה ופיננסים. סמקאי צבר בשנותיו בתבור ניסיון רב בייעוץ למשרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים, לבנקים, לחברות ביטוח, לפירמות גדולות ולשוק ההון. סמקאי ליווה בין השאר את הפרטת נמל אילת, את הסכם הסחר עם סין, את בחינת כדאיות המענקים לאינטל, את תוכנית ההתייעלות של רשות האכיפה והגבייה ועוד. ועכשיו אתם בטח מבינים שלא מדובר במישהו שלא מבין במה שהוא עוסק בו.

לפני שאנחנו עוזבים את העמותה וחוזרים לכמה שורות של עיסוק בעוני, צריך להדגיש עוד משהו קטן. אנשי העמותה אמנם מכתירים את גישתם כמדיניות יהודית, אולם בפועל מדובר במידה רבה במדיניות ימנית, מבחינה כלכלית-חברתית.

אז נחזור לעוני. לטענת אנשי העמותה, מדידת העוני המקובלת בישראל (כל מי שהוא חלק ממשק בית שבו ההכנסה לנפש תקנית פחותה ממחצית ההכנסה החציונית לנפש תקנית) היא מדידת פערי הכנסות ולא מדידת עוני. לטעמם, מדידת העוני צריכה להיות מעורבת, כלומר להימדד על פי היכולת של משק הבית לספק סל צריכה (דיור, מזון וכו') המותאם לתנאי החיים באותו מקום. למה השיטה מכונה מעורבת? משום שיש בה מאפיינים יחסיים (סל הצריכה מותאם למקובל במקום שבו נערכת המדידה) ומאפיינים מוחלטים (אין קשר ישיר בין שינויים ברמת ההכנסה החציונית לגובה קו העוני). על פי אנשי העמותה, זוהי הדרך היהודית להגדיר עוני (אם כי בהקשר זה כדאי להעיר לדבר אחד שב'בצדק' לא מספיק שמו עליו דגש. חז"ל עסקו לא פעם בהגדרת העוני, אבל שאלות של מדידת עוני לא עניינו אותם. כאן אנו עוסקים במדידת עוני, וכלל לא בטוח שמדובר בנושאים זהים).

בשלב המעשי נתקלת גישת 'בצדק' להגדרת עוני בכמה קשיים. ב'בצדק' מבקשים לאמץ את מדד MBM למדידת עוני, מדד שבנוי כאמור על הגדרת סל. אולם הם מבקשים גם לגרוע מהגדרת העוני כמה אוכלוסיות: אלו שאינם ממצים את כושר השתכרותם, אלו שאינם מדווחים על מלוא הכנסתם, כאלו שהכנסתם נמוכה אך ברשותם נכסים ועוד. אלו אמנם רעיונות יפים, ומאחורי חלק מהם ישנו גם היגיון מוצק. אבל הפיכתם למדד ישים ובר בדיקה שוטפת עשויה להיתקל בקשיים מרובים.