
בצאת ישראל | חדשיר | אברימי רוט
קריאתה של פרשת השבוע "אז ישיר משה" הלכה והדהדה לה במנהרות הדורות ופעמה בלבותיהם של מפיקים, יח"צנים ועלוני שבת שעד היום מעקמים בעיקול חד כלפי מעלה את מדד ההכנסות בשבתנו בה חלה קריאת הקריאה הסמלית הזו.

במנהרות הדורות ופעמה בלבותיהם של מפיקים, יח"צנים ועלוני שבת שעד היום מעקמים בעיקול חד כלפי מעלה את מדד ההכנסות בשבתנו בה חלה קריאת הקריאה הסמלית הזו
החזנים יחזנו, הפייטנים יפייטו ולשומעים ינעם. העקומות שלנו ימשיכו לדשדש ורווח והצלה לא יעמדו מ'שבת השירה' הנ"ל, אך בכל זאת - ננצל את ההזדמנות לחשיפת שלוש יצירות חדשות, מי יותר ומי פחות או יותר, לקטע ההלל מפסוקי 'בשלח': "בצאת ישראל ממצרים".
ראשון מכובד החזן והזמר שכבר כמה שנים מככב ברשימת שבתות המכר של מלונות היוקרה המגזריים, תנו כבוד לאברימי רוט. בקטע חצי חזנותי-חצי ניגוני מאת מלחין הפלא הרב הלל פלאי, ובעיבוד קלאסי בדרך כלל (מלבד המקצב, הגיטרה ועוד כמה) של יובל סטופל (אותו אתם מכירים כ"יובל סטופל מגיש: אברהם פריד" וכו'), ממציא רוט מציאה של ממש לחזני ההלל שתקועים כבר עשרים ושתיים שנים (מאז פטירת הרב קרליבך ב1994) עם אותה מנגינה.
אל הביצוע מצטרפת מקהלת חזנים בניצוחו של הרשל בריסק ובקולות מצויינים, מדוייקים, אך טו מאצ' דרמטיים. לטעמי.
לחובבי הז'אנר.
קטנות
ההרים, תרקדו
נמשיך.
עוד לפני שנצנצו הכוכבים החדשים במוזיקה היהודית - ישי ריבו, חנן בן ארי וחבריהם לגלקסיה, היה אלבום אחד של זמר אחד, שאיים להפוך את חגיגת המוזיקה שלנו מסוף העולם ועד סופו.
קוראים לו יוני גנוט, לאלבום קוראים 'אות לאות' ויש לא מעט מגזימים (נגיד אני) שיכנו את האלבום הזה כאחד הדברים הכי יפים שהם שמעו בשכונה הדתית אי פעם. אל תגזימו!
בניגוד למבצעים שונים שמתכחשים למוצא השראתם אל הלחן והעיבוד, גנוט לא התבייש לרשום מתחת לסרטון ביוטיוב כי "הלחן של יוני גנוט בהשראת מארק קנופלר (Dire Straita)". אנחנו אוהבים כנות, למרות שהדמיון העיבודי בין השניים פורח והלחן של הפזמון מקורי לחלוטין.
חדל דיבורים, שימו אוזן:
מעלה באוב
לסיום,
אפרופו השראה, בכל הכתבות שפורסמו לפני כארבע שנים עת יצא חדשירו של אלחי רפואה, יוצא כוכב נולד – 'אם נאמין', נעלם לו מקור ההשראה לשיר ובמקרה דנן גם מקור הלחן, מקור המילים, ביצוע המקור, המקור כולו. אז אנחנו נספר לכם שהשיר הוא בעצם גרסת כיסוי לשיר שהולחן ונכתב לסרט 'נסיך מצרים' שכבש את העולם לפני שני עשורים. הלחן שייך למלחין סטיבן שוורץ והמבצעת בעברית היא תמר גלעדי.
אחרי שהבהרנו, ניגש לחלק האמנותי:
קולו של רפואה מדהים. אם היה מישהו שבאמת הייתי רוצה להעלות מהאוב זה רפואה. כל צליל שמופק מגרונו מרטיט, כל סלסול הוא מתנה, כל הגייה פנינה. העיבוד (אלדד ציטרין) מעטר את המלודיה בדיוק במקומות הנכונים ומקהלת הילדים ('פרחי עציון') והמבוגרים ('מקהלת החזנים הירושלמית') בניצוחו של דודי ליבוביץ נותנת את הרגש המתבקש.
להאזין ולראות את עצמנו כאילו אנחנו, יצאנו ממצרים.
שבת של שירה טהורה!
עוזיאל.
---
מתוך מגזין ערוץ 7

