שולמית גולדברג, אם לשבעה ילדים שפונתה מביתה בחברון ביום שישי האחרון, מתכוונת לשוב לביתה מיד עם הכשרת הרכישה.
גולדברג היא בתם של הרב אליעזר ורות ולדמן, ממקימי היישוב היהודי בחברון, ורואה עצמה כממשיכת המאבק ההיסטורי, "הבתים האלה שנרכשו הם קרוב למערת המכפלה, בין המכפלה לשכונת אברהם אבינו, ברחוב השוהדה, רחוב דוד המלך, הרחוב היחיד שיהודים יכולים ללכת בו.
"ההורים שלי הקימו את היישוב היהודי יחד עם הרב לוינגר מיד לאחר ששת הימים, מכאן התחיל הכל, כולל היישוב ביש"ע, מפה יצאו האנשים שהקימו את אלון מורה".
היא אינה חוששת לגור בבית גם אם הוא יהיה בלב האוכלוסייה הערבית בחברון, "לכולם יש פחדים אבל אסור לפחד, ככל שנראה יותר לערבים שאנחנו בטוחים בעצמנו אז הם ייסוגו אחורה וככל שאנחנו נסוגים הם רודפים אותנו. דווקא בגל הטרור, חשוב להראות למחבלים שאנחנו נמצאים כאן לנצח והם לא יפחידו אותנו''.
"יש לנו כבר דור רביעי של מיישבי חברון וחשוב להגדיל את כמות הבתים בחברון כי אין הרבה. הממשלה לא נותנת להיכנס אפילו לבית המכפלה שעומד ריק. בבית השלום גם יש רק שלוש משפחות, אני נולדתי פה, גדלתי כאן, זה הבית השלי".
גולדברג תוקפת כלי תקשורת שהעניקו למתיישבים את התואר 'פולשים', "רזי ברקאי אמר שפלשנו, אבל הבתים האלה, או יותר נכון החורבות האלה עמדו ריקות ונקנו בכסף מלא, האם זה נקרא פולשים? הבתים האלה עמדו ריקים הרבה שנים, הערבים מתים לברוח מכאן, הם לא רוצים להיות תחת שלטון החמאס, הם שמחים שאנחנו משלמים כל כך הרבה כסף על הבתים".
היא מקווה שראש הממשלה יכנס לעובי הקורה ויפתור את הבעיה, "על בוגי אני כבר לא סומכת, לא בביטחון ולא בבנייה. אבל ביבי הבטיח שהפעם התהליך יהיה מהיר יותר מבית השלום ואם הכול תקין אנחנו נחזור לשם, אז אני מחכה".