ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית תוקפת בחריפות את החלטת הממשלה להקים רחבת תפילה לרפורמים בקטע הדרומי של הכותל המערבי.
לדבריה גם אם מדובר בפתרון מקומי לסוגיית התפילה המשמעות היא פגיעה דרמטית והרסנית במקום היחיד בו ניתן לראות עדויות לחורבן הר הבית.
על הפן הארכיאולוגי, הפן שגם הוא ככל הנראה לא זכה להתייחסות ראויה של מציעי הצעת הפשרה, היא מספרת ביומן ערוץ 7, "בגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל המערבי יש רק קטע אחד שהוא חשוף וניתן לצפות בו. כל היתר מתחת לקרקע. מדובר בקטע הדרומי ביותר ששם השתמר הרובע ההרודיאני מימי בית שני כפי שהוא. בחפירות של סבי, פרופ' מזר ז"ל, נחשפה מפולת ענקית של הכתלים שהרומאים החריבו בהר הבית.
במשך שנים חשפו את המפולת הזו וחלק ניכר ממנה, כשהרחיבו את הגן הארכיאולוגי, הזיזו את הרחוב ההרודיאני בחלק הדרומי שלו. מה שנשאר מכל המפולת המרשימה והגדולה הזו של אבני הענק האלה זה בסך הכול מפולת של עשרים מטר בקטע מאוד צר בחלק הזה", היא אומרת ומתייחסת לנקודה הספציפית בה מתוכננת לקום רחבת התפילה לרפורמים ולקונסרבטיבים.
"מדובר באותה רמפה שכבר קיימת ובהחלט לא תורמת למראה של הגן. התכנית להביא את הרמפה עד הכותל, להסתיר את המפולת ולא תשאיר ממנה כלום, אולי כמו דוגמית שתיראה כמו בדיחה ולא ראיה היסטורית.
"מי שתכנן זאת תכנן אותה באופן חד צדדי מבלי לראות את ההיבט העיקרי שהוא ההיסטוריה והמורשת של ירושלים שצריך לחוש אותה ולא רק לדעת אותה. הכותל הוא ראיה ארכיאולוגית היסטורית למה שהיה ומה שנשאר זה הדבר האחרון ביותר. אין אפשרות בשום מקום בעולם לגעת באבני החורבן ולראות את העוצמה של ההרס הזה".
"לכן אני חושבת שהתכנית לא במקום. אני לא נכנסת לבעיות השונות כי זה לא עסקי, אבל מי שעוסק בפתרונות כאלה צריך לתת את דעתו על כל עם ישראל. אנחנו מדברים על אתר מורשת עולמי, וזה שהדבר לא הוכרז רשמי נובע רק משיקולים פוליטיים, ואסור בשום פנים ואופן לכסות את האתר ולמצוא דרכו פתרונות לבעיות של היום. אסור לנגוע בגן. פגיעה קשה כל כך בגן ארכיאולוגי חשוב כל כך שמראה דבר עקרוני כל כך לתרבות ולמורשת זה לא לעניין. צריך לרדת מהתכנית הזו".
ד"ר מזר נשאלה מדוע אין הגנה בינלאומית על האתר החשוב כל כך מהבחינה ההיסטורית, הגנה שאולי היא זו שתמנע את הפגיעה הקשה המתוכננת. לדבריה "ירושלים לא זוכה להגנה הראויה מהבחינה הזו. לנו אסור לטמון ידינו במהלכים כאלה שאם אחרים היו עושים אותם היינו נזעקים. אסור בשום פנים ואופן לתת יד למי שאולי בכובד ראש חשב שהגיע לפשרה, אבל מי יגן על המורשת הארכיאולוגית של האבנים שמספרות את ההיסטוריה של ירושלים בצורה הכי משמעותית?
"אין עוד שום מקום בכל סביבות כתלי הר הבית שבו ניתן להצביע על החורבן של כותלי הר הבית, לכן אסור לגעת במקום הזה, אסור לכסות את המקום ברמפה ואסור לעמוד על הרמפה כאילו זה איזו מיני מפולת. צריך לפתח את הגן, לגדר ולסדר את הביקורים שם. יש הרבה מה לעשות אבל בוודאי לא להרוס".
"לא ניתן לפגוע בחזות של מראה המפולת של הר הבית. זה לא מקום שניתן לכסות ולומר תדמיינו לכם מה היה. יש שם אבני ענק, ישנן שם האומנות שקישטו את הר הבית והן בתוך המפולת. אפשר להתרשם. אם תהיה רמפה מעל זה יהיה הרס טוטאלי של המראה. זה פשוט דבר שאסור לעשות".
מוסיפה מזר ומביעה תהייה על השתיקה סביב ההחלטה התמוהה והבעייתית. "לא ברורה לי השתיקה כאן. זה שיש מי שרוצה להרחיב את רחבת התפילה אני מבינה, אבל אורכו של הכותל המערבי הוא 492 מטרים, מדוע לקחת את 22 המטרים הללו שבהם רואים את החורבן בעיצומה, מקום שמוגדר כאתר ארכיאולוגי ועליו ליישם בעיית תפילה כזו או אחרת. שילכו המלומדים ויחקרו וינסו למצוא פתרונות אחרים".