אחרי 13 שנים
שרידי המעבורת קולומביה הובאו לישראל

"אני מתרגשת שמנכ"ל נאס''א נענה לבקשתי", אמרה רונה רמון, אלמנתו של אילן רמון ז"ל. ''זו סגירת מעגל עבורי ועבור כל העוסקים במדע".

יוני קמפינסקי - ערוץ 7 , כ"ג בשבט תשע"ו

שרידי המעבורת קולומביה הובאו לישראל-ערוץ 7
שרידי המעבורת
צילום: יואב ארי דודקביץ

כ-13 שנה לאחר אסון התרסקות המעבורת "קולומביה" ובה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז''ל, הובאו לארץ שרידים מהניסוי הישראלי שערך בחלל.

לרגל שבוע החלל קיבלה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מחווה מיוחדת מנאס"א: שרידי הניסוי "מיידקס" לחקר סופות אבק מדברי והשלכותיהם על האקלים, אשר תוכנן על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב ובוצע בחלל על ידי אילן רמון.

הגעת שרידי מעבורת ה"קולומביה" לישראל התאפשרה לאור בקשתה של רונה רמון, אלמנתו של אילן וראש 'קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל', להוציא לראשונה את השרידים משטחי ארצות הברית לישראל, ולאפשר לבני נוער בישראל להיחשף לעולם המחקר והחלל פורץ הדרך.

בחודש מאי האחרון, בפגישה בין רונה רמון וראש נאס"א צ'רלס בולדן שנערכה בניו יורק במסגרת השקת פרויקט של קרן רמון, עדכן בולדן כי נאס"א תעביר לישראל את השרידים.

בטקס שהתקיים היום בכינוס החלל ע"ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית הוחזרו השרידים ונחשפו לראשונה לציבור. הטקס התקיים בהשתתפות רונה רמון, שר המדע אופיר אקוניס, רוברט (בוב) קבנה שאימן והיה בקשר קרוב עם צוות הקולומביה וכיום מנהל מרכז החלל קנדי בנאס"א, ושגריר ארה"ב בישראל דן שפירו.

שר המדע אקוניס אמר בטקס כי "המורשת של אילן רמון ממשיכה גם אחריו ומהווה השראה לצעירים, למדענים ולציבור הרחב. הניסוי שערך אילן תרם רבות למדע ותוצאותיו ממשיכות לתרום עד היום למחקרים ולחוקרים בתחום. הניסוי, שיצא מישראל ותוכנן על ידי מדענים ישראלים, חזר היום לביתו בישראל ויקבל כאן את מקום הכבוד הראוי".

עוד אמר השר כי בשבוע הבא ייצא לסדרת פגישות בנאס"א במסגרתם יבקש לבחון שליחת אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלי נוסף.

רונה רמון הודתה כי "מדובר בסגירת מעגל עבורי ועבור כל אלו העוסקים במדע וחקר החלל בישראל. אני מתרגשת כי ראש נאס"א זכר את בקשתי ונענה בחיוב להביא את שרידי המעבורת לישראל, בכדי לאפשר לבני הנוער שלנו לקבל השראה מסיפורו של אילן ז"ל ושל ה'קולומביה' ולתרום לחינוך לאהבת המדעים והטכנולוגיה".

בתהליך האיסוף שערכה נאס"א בסיוע הציבור לאחר התאונה וזיהויים, נמצאו שרידים מהניסוי - המצלמה שעימה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של העדשות של המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרונים נוספים.

 

במסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א בשנת 1996 סוכם כי רמון יבצע את ניסוי "מיידקס" אותו תכננו מדענים באוניברסיטת תל אביב. הניסוי על ה"קולומביה" בדק את התכונות הפיזיקליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. היה זה ניסוי חלוצי שמדד תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים, ניסויים שעד אז נעשו רק על הקרקע.

החוקר הראשי של הניסוי, פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב הסביר כי "מטרתו של פרויקט 'מיידקס' היתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא 'האפקט הבלתי ישיר'. הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק, כמויות גשם ועוד".

בזמן המשימה בחלל התרחשו מספר סופות אבק באוקיינוס האטלנטי מול חופי אפריקה שהתוצאות שלה שודרו בזמן אמת לכדור הארץ. למרבה הצער, דווקא תוצאות הסופה שהתרחשה מעל מזרח הים התיכון מערבית לאשקלון, זמן קצר לפני סיום המשימה, לא הגיעו בזמן למרכז הבקרה ואבדו עם ההתרסקות.

אך רוב התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ואף להמשך המחקר. לדוגמא, חקר השדונים, שהיה נושא שולי בחקר תופעות חשמליות באטמוספרה, תפס תנופה כתוצאה מפרסומי ''מיידקס'' והביא למדידות דומות מתחנת החלל על ידי אסטרונאוט יפני ואסטרונאוט דני. 

הקשר עם אילן רמון לא היה מחקרי בלבד. "אילן היה בן אדם שאהבנו", אומר פרופ' לוין. כל אחד מהחוקרים שלח עימו משהו לחלל: שירים על דיסקים, תמונות של הנינים והנכדים והחוקר הראשי השני ב"מיידקס", פרופ' יוסף יהוכין ז"ל, אף שלח ספר תורה שאותו קיבל כילד במחנה הריכוז ברגן בלזן.

בתכתובות מיילים עם רמון במהלך השהייה בחלל, רשמו לו החוקרים שירים וחמשירים. "אילן היה בעל הבנה של תהליכים לעומק ויכולת טכנית גבוהה. הוא לקח את הניסוי באופן אישי", מסכם לוין.