ההחלטה ההיסטורית להקים לצד הכותל המערבי רחבה חדשה שתיועד למי שאינם אורתודוקסים, עוררה השבוע לא רק תגובות רבות אלא גם הפתעה.
מי המופתעים העיקריים? מתברר שהרבנים הראשיים לישראל לא הוכנסו בסוד העניינים. הרבנים עצמם שומרים על שתיקה, וממועצת הרבנות הראשית נמסר בתגובה לפניות 'בשבע' כי הנושא כלל לא הובא בפני מועצת הרבנות הראשית כפי שהובטח בעבר, ועל כן היא טרם נתנה את דעתה בנושא.
מתחת לפני השטח יש כעס רב על העובדה שאיש לא טרח להתייעץ לא עם הרבנים הראשיים לישראל וגם לא עם הרבנים הראשיים לירושלים. הראשונים כאמור לא מגיבים, אבל רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן, מתח ביקורת חריפה על ההחלטה.
"הכנסת הרפורמה לרחבת הכותל היא פגיעה קשה בקדושת רחבת הכותל המערבי, אשר התקדשה כבית התפילה החשוב ביותר לעמנו בתקופה זו, וממילא ראוי לנהוג בה בקדושה רבה ובחומרה גדולה ואסור לשנות ממה שנהוג בה כיום", אמר הרב שטרן. הוא ציין כי הוא אינו מכיר את כל הפרטים במדויק, ומתח ביקורת על חוסר ההתייעצות עם רבני העיר.
מחכים לשר הדתות
אז מה בדיוק הוחלט על ידי הממשלה השבוע? גורם בכיר בוועדה שבעקבותיה החליטה הממשלה להקים רחבה דרומית בכותל, מגלה בשיחה עם 'בשבע' כי לרחבה החדשה שתיבנה לצד הכותל המערבי לא יהיה רב, והיא תוגדר כמיועדת לכל הזרמים שאינם אורתודוקסים. הוא מספר כי "רחבת התפילה הצפונית תוגדר כרחבה שמנהג המקום בה הוא לפי דין תורה שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו – וגם זה הישג. זו תהיה רחבה אורתודוקסית שיש בה הפרדה. לא תותר תפילת נשים ברחבה הזאת".
הגורם הוסיף כי "לגבי הרחבה הדרומית ההגדרה היא שמנהג המקום הוא פלורליסטי ושוויוני, וכל הזרמים ביהדות שדוגלים בתפילה משותפת יוכלו להתפלל שם. בנוסף לכך יש הסדר מיוחד לנשות הכותל שטוענות שהן אורתודוקסיות, שמאפשר להקים להן מחיצה ולקיים תפילה נפרדת כמו שהן רוצות".
ומי יהיה אחראי על ההתנהלות ברחבה החדשה? "בשונה מרחבת התפילה, שמי שממונה עליה על פי התקנות הוא רב הכותל והמקומות הקדושים, כאן יהיה גורם ממשלתי. מי שיהיה אחראי הוא משרד ראש הממשלה באמצעות המנכ"ל, אחד מסגניו או מזכיר הממשלה". מה שלא מזכיר הגורם, וכנראה באופן מכוון, הוא העובדה שלאחראי תוצמד מועצה מייעצת שתורכב מנציגים רפורמיים וקונסרבטיביים.
תקציב הקמת הרחבה מוערך ב‑35 מיליון שקלים, ואליו יתווספו עוד חמישה מיליוני שקלים של רכישת ציוד לרחבה החדשה ותקציב שנתי שמוערך בכ‑2.5 מיליון שקלים ויכלול את כל בעלי התפקידים. חלק אחד של הרחבה יהיה צמוד יחסית לכותל ואף יוכלו "לשים בו פתקים בדיוק כמו בכותל", כהגדרת הגורם. לרחבה יהיו עוד שני חלקים והיא תהיה פתוחה כמו הרחבה הקיימת – 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.
ומתי כל זה יקרה? "שר הדתות צריך לחתום על התקנות. הן ייכנסו לתוקף רק לאחר שיסתיים שלב הבינוי הפיזי של הרחבה החדשה. הוחלט שתוך 45 ימים יסתיים שלב התכנון. אי אפשר להעריך בינתיים את זמן הבנייה. התקווה היא שזה יהיה כמה שיותר מהר, וזה סדר גודל של שנה על פי ההערכות האופטימיות ביותר".
הגורם מוסיף כי "יש אינטרס לכל הגורמים שמעורבים בזה שזה יבוצע כמה שיותר מהר. אנחנו כממשלת ישראל נעמיד את כל התקציבים שדרושים לזה".
לשאלה מה יקרה אם שר הדתות שהצביע נגד ההחלטה יסרב לחתום על התקנות, ענה הבכיר כי "יש החלטת ממשלה שמורה לשר לחתום על התקנות. הוא שר בממשלה וצריך לקיים את החלטותיה".
בתקנות שהציעה הוועדה נקבע עוד כי בשתי הרחבות ניתן יהיה לערוך טקסי בר מצווה, כל אחד על פי מנהגו. עוד נקבע כי לא ניתן יהיה לערוך טקסי חופה וברית מילה באף אחת מהרחבות. כמו כן תהיה אסורה נגינה בשבת ומועדי ישראל גם ברחבה החדשה.
הוועדה המדוברת פעלה בתיאום עם רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', שהיה בסוד העניינים וספג גם הוא מתקפות. רבה הראשי של ירושלים והרב הראשי לשעבר, הרב שלמה עמאר, זעם על המהלך והבהיר כי "רב הכותל לא עמד בלחצים, אני בכלל לא ידעתי מהפרשה הזאת. הם לא שואלים ולא מתייעצים, עושים כבתוך שלהם. הלחץ של נשות הכותל גדול והרב רבינוביץ' לא יכול לעמוד תחת הלחץ", דברי הרב עמאר.
הרב רבינוביץ' ענה לדברים וציין כי הייתה התנגדות לפשרה והיא התקבלה בלב כבד. "ידענו שזה יכול גם לפרק את הממשלה. גם גדולי ישראל לא שמחים בפשרה הזאת. התנועה הרפורמית התנהגה בצורה מבישה. אני חושש שאם לא הייתה הפשרה הזאת, היינו מקבלים החלטה על ידי בג"ץ לפיה ניתן להציב שם ארון קודש. נבקש מהקב"ה שילמד תועים בינה. התייעצתי עם רב הרובע היהודי הרב נבנצאל, והוא אמר שזה הרע במיעוטו", הבהיר הרב רבינוביץ'.
התנגדות גם בתוך הליכוד
גם בממשלה עצמה הנושא לא עבר בצורה חלקה. חמישה שרים התנגדו – שרי ש"ס ויהדות התורה, שני שרים מן הליכוד והשר אורי אריאל מהבית היהודי. השרים בנט ושקד דווקא תמכו בהחלטה.
"אני יכול להסביר למה התנגדתי, את דעתם של השרים האחרים - שהם יסבירו", אומר ל'בשבע' השר אורי אריאל כשהוא נשאל על הנושא. "אני התנגדתי לא בגלל הרחבה. הרחבה הזאת קיימת כבר שנתיים וחצי מאז שהשר בנט הקים אותה בפועל, וכמעט אף אחד לא בא לשם", מבהיר השר אריאל. "הסיפור הגדול הוא שמכירים ונותנים מעמד לקונסרבטיבים ולרפורמים בוועדה המייעצת לממשלה. טשטשו את זה אחרי שהערנו שהנושא לא מקובל, אבל כולם יודעים ומבינים את המשמעות – שבפועל מכירים בהם".
השר אריאל מתקומם על התקדים ההיסטורי שנוצר. "אני לא מסכים לעניין הזה. במדינת ישראל יש את הרבנות הראשית שהקים הרב קוק זצ"ל, ורק היא קובעת בכל הדברים והנושאים הדתיים. אין מעמד לאחרים במובן הזה".
עוד מבהיר השר אריאל: "הם לא שיתפו את הרבנים הראשיים בעניין הזה, וזה חמור מאוד. כנראה שהבינו את דעתם ולכן דילגו עליהם. אני שמח שלפחות הצלחנו להכניס את העניין ששר הדתות הוא זה שיתקן את התקנות בהתייעצות עם הרבנות הראשית". השר אריאל מבטיח להמשיך ולפעול לשינויים בהחלטה.
מתנגד נוסף בתוך הממשלה היה השר זאב אלקין. "גם אם הולכים לפתרון מסוג של יצירת רחבה נוספת – מה שהביא להתנגדותי הוא ההכרה הרשמית שניתנה במסגרת התהליך בקונסרבטיבים וברפורמים. זה דבר מרחיק לכת. נקבע כי המועצה שתנהל את הרחבה החדשה תורכב מנציגים של התנועות הללו. זה למעשה מכיר במעמד הייחודי של התנועות הללו, אולי לראשונה במדינת ישראל.
"מקימים פה איזושהי רחבה אחרת שרב הכותל לא רוצה ולא יכול להיות אחראי עליה בגלל הסדרי התפילה שיהיו שם. אז שיהיו נציגים של הסוכנות היהודית – אבל למה לתת מעמד ייחודי לרפורמים? הייתה דרך אחרת לפתור את זה".
נאלצת לחלוק על ראש הממשלה, שאתה נחשב קרוב מאוד אליו.
"ראש הממשלה לא אהב את התנגדותי, אבל כך אני נוהג כשיש סוגיה עקרונית – אני הולך עם האמת שלי גם אם זה יוצר עימות מסוים. אגב, אני חושב שחבריי מהבית היהודי שהצביעו בעד טעו בעניין הזה. נפתלי ואיילת לא שמו לב בין הפתרון הטכני שבאמת נפתלי הוא זה שהתחיל אותו כדי לעצור את הגשת הבג"ץ, לבין ההכרה למעשה ברפורמים ובקונסרבטיבים". בנט ושקד העדיפו לשמור על שקט תקשורתי בעניין הצבעתם בנושא.
דווקא מהצד החרדי נשמעה ביקורת רק מהדרגים הנמוכים יותר של חברי הכנסת על ההחלטה. השרים החרדיים אמנם הצביעו נגד, אבל בדיונים פנימיים הובהר שמדובר ברע במיעוטו, שכן בג"ץ לטענת מחוקקים חרדים רבים היה עלול להביא למצב חמור יותר שייתן ביטוי לרפורמים בכותל עצמו.
השר לשירותי דת, דוד אזולאי, שבשל יוזמת ש"ס קיבל את האחריות לתקן תקנות לרחבה, מיהר לפרסם הודעה כי "סוגיית חתימת השר על התקנות שעומדות על הפרק תוכרע אך ורק על ידי נשיא מועצת חכמי התורה וחבריה". גורמים חרדיים רמזו ל'בשבע' כי מרבית הסיכויים שהתקנות יאושרו בשל החשש הכבד שבג"ץ יביא לתוצאות חמורות יותר. עם זאת, גם בש"ס הבהירו כי לא מקובל עליהם התקדים בעניין הרפורמים, והשר אריה דרעי אף פרסם הצהרה בנושא.
במערכת הפוליטית לא נרשמה ביקורת על המפלגות החרדיות בשל התנגדותן, אבל ציבורית היה נראה שמצופה מהמפלגות החרדיות להניף דגל מחאה משמעותי יותר.
מי ששאל את עצמו היכן נולדה ההצעה שאושרה בממשלה, יכול לחזור אחורה לתחילת חודש נובמבר. ראש הממשלה נתניהו נאם בוושינגטון בפני כנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והתייחס לזרמים הלא אורתודוקסיים. "כראש ממשלת ישראל אבטיח תמיד שכל היהודים יוכלו לחיות בישראל - אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים", הוא אמר וציין כי מינה את מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח דיון בין הזרמים הדתיים ביהדות, "כדי שהזרמים יישבו יחד וידונו בבעיות ויגיעו לפתרונות". הוא הוסיף כי "כל יהודי צריך להרגיש שהכותל שייך לו וכל יהודי צריך להרגיש רצוי בישראל".
נתניהו גם סיפר אז שהסוכנות היהודית היא שתוביל את כל התוכניות הקשורות לזרמים האחרים ביהדות. כאן התבררה מעורבותו העמוקה של מקורבו – השר לשעבר ויו"ר הסוכנות בהווה, נתן שרנסקי. ל'בשבע' נודע ששרנסקי היה אחד הדוחפים המרכזיים להכרה ההיסטורית בזרמים הלא אורתודוקסיים וקיבל את ברכת נתניהו למהלך.
סוגיה שניסינו לקבל עליה תשובה השבוע מהגורמים המוסמכים במשרד ראש הממשלה היא עניין נשות הכותל. מדובר בנשים שמגדירות את עצמן אורתודוקסיות. בעבר קבע בית המשפט כי אם הן מתפללות בטלית ותפילין בלבד ללא שימוש בספרי תורה – הן אינן עוברות על מנהג המקום. אחת השאלות שלא נפתרות כלל בהחלטת הממשלה היא סוגיית נשות הכותל. מצד אחד כמובן, ייבנה בעבורן ברחבה המתחדשת מקום תפילה מתוחם כדי שלא יתפללו עם גברים. מצד שני, תוהה גורם רבני ששוחחנו עמו, "מה ימנע מהן להתפלל ברחבה הישנה? הרי בית המשפט כבר היה לצדן בעניין הזה".
תשובה אמיתית לשאלה הזאת אין. השר אלקין אמר כי לדעתו "התוכנית פותרת את הבעיה כי היא נותנת סמכות לאורתודוקסיה, לרב הכותל ולרבנות הראשית לקבוע מה יקרה". עם זאת, המונח מנהג המקום כבר נבחן בבתי משפט והדבר פעל לטובת נשות הכותל.
כך או כך, נראה שבחוק הזה, שעורר סערה גדולה השבוע, קיימים עדיין סימני שאלה בעלי פוטנציאל נפיץ.