איך היית מסכם את הקדנציה של וינשטיין כיועץ משפטי לממשלה?
"לצערי באופן שלילי. וינשטיין היה יועץ חלש שלא התווה דרך. בתקופתו כל אחד משבעת המשנים שלו, כמו גם פרקליט המדינה, ניהל סדר יום עצמאי בלי יד מכוונת".
עד כמה תרם וינשטיין לתופעת האקטיביזם הייעוצי?
"באופן פרדוקסלי דווקא חולשתו של וינשטיין הובילה לשיאים באקטיביזם הייעוצי. בהיעדר בלמים בלשכת היועץ, הדרגים שתחתיו התחרו על אגרסיביות ההתערבות במעשיה של הממשלה".
מה דעתך על הבחירה באביחי מנדלבליט כמחליפו?
"בחירה מעולה. מעבר לסגולותיו האישיות, ניסיונו כמזכיר ממשלה נותן לו את הרקע למילוי תפקידו במובנו המילולי: יועצה המשפטי של הממשלה".
מה הסיכוי שנראה שינוי בדרך שבה מבוצע התפקיד?
"אני אופטימי ביחס לשינוי מגמה בריסון הייעוצי והתמקדות בתפקידיו הטבעיים והחשובים של היועץ".
האם מנדלבליט מסוגל לקדם מהלך של פיצול תפקידי היועמ"ש?
"מדובר במהלך נחוץ, אך הוא דורש חקיקה ועניינו מדיניות. לכן מהלך כזה צריך להיות מונח לפתחן של שרת המשפטים, הממשלה והכנסת".
מה הסיכוי שמהלך שכזה אכן יתממש בקדנציה הנוכחית?
"זה יהיה מבחנם של נבחרי הציבור שלנו. אם ירצו, אין זו אגדה".
אילו הישגים יהפכו את הקדנציה של מנדלבליט למוצלחת?
"אכיפת חוק יעילה, שיטתית, מהירה ושוויונית לצד שינוי מגמה במערך הייעוץ ברוח דבריו של מנדלבליט בנאומו השבוע: 'חשוב לזכור כי שלטון החוק אין משמעו שלטונו של היועץ המשפטי. בשיטתנו הדמוקרטית, השלטון מופקד בידי נבחרי העם'".