סוגיית הביטחון בצירי התנועה ובישובי יהודה ושומרון, כמו גם סוגיית רכישת שני הבתים בחברון, עלתה בדיון שקיימו אתמול ראשי מועצת יש"ע ושר הביטחון, משה יעלון.
על המפגש והויכוח שהתנהל בתוכו סביב ההתנהלות בפרשת הבתים בחברון שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אבי רואה, ראש מועצת יש"ע ומהשותפים המרכזיים למפגש עם יעלון.
על פרשת מכירת הבתים מספר רואה כי "רצינו לשמוע מה עמדת שר הביטחון בנושא הזה, מדוע אי אפשר לאכלס את הבתים האלה במשפחות יהודיות שרכשו את הבתים כדת וכדין. שר הביטחון אמר שבגלל שכל התהליך לא נעשה על פי הסדר הנוהלי לרכישת בתים ביו"ש, אלא היו קיצורי דרכים וטווחים שבסופו של דבר, לטענתו ולשיטתו, פגעו בעניין עצמו, ואם היו הדברים מתנהלים אחרת אולי התוצאה הייתה גם אחרת. קוממה אותו הדרך שבה הדברים נעשו".
ראשי המועצות שנכחו במפגש העלו בפני השר את הטיעון לפיו יש לשמור את מהלכי המכירה בחשאי מחשש שיבולע למוכרים מידה של הרשות הפלשתינית. "הטענה הזו מוכרת וידוע והיא עלתה, ושר הביטחון העלה דוגמאות של עסקאות אחרות שנעשו וצלחו ללא רעש והמולה, למרות החשש הזה. לעומת זאת הניסיון שלנו מורה על לא מעט מקרים אחרים שחשיפה גרמה נזקים למהלך הרכישה. אפשר להמשיך להתווכח על העניין הזה וכל צד יחזיק בעמדתו".
בדבריו הציג השר יעלון בפני בני שיחו את הדוגמה של בית המכפלה וקבע כי גם שם היה מי שביקש לקצר תהליכים ולא לפעול במתווה המקובל והנכון ובעקבות כך הפרשה הסתבכה והבירור נמשך לאורך זמן רב הרבה יותר מהמתוכנן.
עובדה אחת שהשר אינו נכון להביא בחשבון, מספר אבי רואה, היא העובדה שמתוככי המנהל האזרחי פקידים ופקידות פלשתיניים המועסקים במנהל מעבירים לרש"פ מידע על רכישות שמסמכים אודותיהם מגיעים אל המנהל. "הוא לא מביא בחשבון שחשיפת הנתונים בפני פקידות כזו ואחרת הייתה זולגת אחרת ואז או שהערבי היה חוזר בו מהרכישה או שהיו קורים דברים אחרים כמו פלישה ערבית לבית כמו בבית המכפלה.
''השר מאמין במערכת שלו ואומר שאפשר היה לפעול אחרת ונותן כדוגמה את הרכישה באזור גוש עציון שצלחה לא מזמן. עם הדוגמה הזו הוא מנפנף ככזו שנעשתה בצורה מסודרת, וטוען שגם כאן זה יכול היה להיות. כיוון שזה לא היה ומישהו ניסה לכפות את דרכו על נהלי הרכישה, הוא לא מוכן לתת לזה לקרות".
עוד מוסיף רואה ומציין כי בשיחתם אמר השר יעלון במפורש כי אין להתכחש גם לכך שביהודה ושומרון קיים גם שיקול מדיני שמשמעותו היא שחוץ מרכישה פשוטה בין שני אנשים אדם אינו יכול לרכוש מבנה בלי לתאם זאת עם המערכת, והדוגמה הקיצונית ביותר היא שיהודי לא יכול לרכוש בית בקסבה של שכם בלי שהדבר יוסכם על המערכת שהרי למהלך כזה יש השלכות מדיניות וביטחוניות לא מעטות.
רואה מסכים להגיון שמאחורי טיעון זה, אך מיד מזכיר כי שני הבתים שנרכשו בחברון מצויים בלב אזור המאוכלס ביהודים. "גם עם ישראל התומך בהתיישבות מבין זאת, אבל לא זה המקרה בחברון. הרכישה שם היא באזור מאוכלס בידי יהודים, כך שזו לא טענה, אבל הוא אומר שזה חלק מהנוהל, שגורם מדיני ייתן את הסכמתו לעניין.
''הוא לא אמר שבחברון יש שיקול דעת מדיני והוא המכריע אלא להיפך. הוא אמר 'הוריתי לכל הגורמים לזרז את כל מה שניתן לזרז, כדי לאפשר למשפחות לחזור, במידה והרכישה נעשתה כדת וכדין, אבל בינתיים זה לא קורה".
כשנשאל אם להערכת יעלון הבדיקה והבירור של מהלכי העסקה יתמשכו מעבר לתקופה קצרה, כפי שהדברים הוגדרו בתחילה, אומר אבי רואה כי כך הם פני הדברים גם להערכתם של אנשי ההתיישבות ולא רק להערכתו של השר משום ש"העניינים המשפטיים הולכים ומסתבכים שם. לדוגמה גורמים ערבים נוספים, מעבר למוכר, שטוענים לבעלות על חלקים מתוך המבנה, חלקים בקומות אחרות. צריך לבדוק כל טענה וזה לא ייקח יום או יומיים".
באשר לסוגיה הביטחונית שכאמור גם היא עלתה בדיון עם השר, מספר רואה "הצגנו, וגם הוא קיבל את זה, שיש כאן מרחב של הסתה בתוך הרש"פ המקומית, ויש חיזוקים כאלה ואחרים כמו חברי הכנסת הערבים שתומכים במשפחות הטרוריסטים שרצחו יהודים, ויש גם את המעגל הרחב שמחוץ למדינת ישראל, שהרי הכול מועבר חזותית מסוריה וממקומות אחרים של דאע"ש, ולכן קשה לנקוט אסטרטגיה שתביא למניעה מוחלטת.
''הטיעון הזה מובן מבחינתנו, אבל טענו מנגד על הצורך בהענשה חריפה גם כלפי משפחות המחבלים למרות המגבלות. הדברים תלויים בנחישות שלנו. אם זו מכת מדינה ביו"ש ומחוצה ליו"ש, אז כדאי שהמדינה תדע לנקוט צעדים חריגים ולדרוש ממשרד המשפטים ומבית המשפט לאפשר צעדים חריגים כדי לאפשר את חיי היום יום שלנו מול מפגעים שמזנבים בנו בכל רחבי המדינה ולא רק ביהודה ושומרון".
כשנשאל על תחושת שיתוף הפעולה בין ראשי המועצות והישובים לבין שר הביטחון ואנשיו, אומר רואה כי אכן "אנחנו מרגישים שיתוף פעולה. אמנם אנחנו כמובן לא מרוצים מצורת הפעילות של גורמים כאלה ואחרים שכפופים לשר, אבל גם אם לא מסכימים לכל מילה שהוא אומר אנחנו בהחלט מצפים להרבה שיתוף פעולה ובעיקר לתחושה של רצון לסייע ולעזור להתיישבות ביו"ש, לפעמים התחושה הזו רחוקה ממי שאמור לתת את השירות הנדרש לרשויות ביהודה ושומרון".