נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס הבוקר (שני) בנאומו בכנס ירושלים ה-13 של אתר ערוץ 7 והעיתון "בשבע" לגל הטרור הנוכחי ולסיכויים לשלום.
ריבלין ציין כי במציאות הנוכחית הסכם שלום נראה בלתי אפשרי, "ההנחה, שבתנאים אלה תוכל ישראל להגיע לשלום עם הפלסטינים באמצעות משא ומתן עם ראש הרשות, שחמאס חותר תחתיו ללא הרף, נראית בלתי אפשרית. לא לנצח נחיה על חרבנו, אבל לנצח נצטרך לחיות עם חרבנו ועלינו להיות נכונים ומוכנים להגן על המפעל הציוני ועל ארץ ישראל".
הנשיא דיבר על המציאות הביטחונית בימים אלה ואמר, "הטרור הוא טקטיקה, טקטיקה של הפחדה, טקטיקה של איום והריגה. שורש הטרור הוא האיבה הנוראית שאויבינו רוחשים לנו. איבה שהיא בין היתר תוצאה של הסתה איומה המתקיימת גם ברשות הפלסטינית. איבה שמגייסת לשנאה, ילדים בני שלוש עשרה ובני חמש עשרה. איבה שמכוונת כלפי העם היהודי, אך אינה מבחינה בין ישראלי יהודי לשאינו יהודי, בין חייל לאזרח, בין נערה לקשיש או לאישה בהריון".
לדבריו, "ודאי שאנו חייבים למגר את הטרור, אך אל לנו לשכוח את האיבה שאותה קשה מאוד למגר. רק קיצה של זו יביא לסיומו של זה".
הנשיא הבהיר כי כל זרועות הביטחון עמלות לילות כימים במאבקן בטרור, אני יודע שחיילי צה"ל ומפקדיו, שר הביטחון, וכל זרועות הביטחון, מדירים שינה מעיניהם, בוחנים כל תרחיש, ותפיסותיהן אינן מקובעות ואינן מאובנות. צה"ל לא מוגבל, ידיו אינן כבולות, והוא נחוש לנצח את המערכה. צה"ל הוא צבא לומד, הוא צבא שמפיק לקחים, צבא שמקיים תחקירים, לומד שיטות חדשות, ומקיים בחינה מתמדת של עמדותיו. צה"ל ומערכת הביטחון לא חוששים מאיתגור של עמדותיהם, מדיון ציבורי נוקב ומהצגת ביקורת ומגוון דעות".
ריבלין הוסיף, "המאבק הנוכחי איננו מאבק של ההתיישבות לבדה, של הימין לבדו, או אפילו של ממשלת ישראל לבדה. זה לא אנחנו- והם. זהו מאבק של כולנו, זהו מאבק מתמשך של מדינת ישראל. אנחנו נאבקים על עצמאותנו כעם, על זכותנו המוסרית על ארץ אבותינו, ואסור שנקל ראש בעוצמת המערכה ובסכנותיה".
בהתייחסו לפרס ירושלים אשר הוענק במהלך הכנס לתכנית 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל אמר הנשיא, "השמאל חייב להקשיב לימין, הימין חייב להקשיב לשמאל, זו הדרך היחידה שבה נוכל לנהל מדינה. ויכוחים צריכים להיות חריפים, נוקבים, מתנגחים. הם לא צריכים להיות, ועדיף שלא יהיו, מתלהמים. התוכנית 'המילה האחרונה׳ שזוכה הבוקר בפרס ירושלים, הייתה במשך שנים רבות דוגמא של השיח המפרה הזה, בין ימין לשמאל ומבחינה זו היא ראויה לפרס המוענק לה".
בסיום דבריו אמר הנשיא, "אני רוצה בסיום דברי לברך את הרב זלמן מלמד, את אשתו הרבנית, את ידידי כצל'ה, על האימפריה התקשורתית שהם הקימו, אימפריה שהצמיחה קול תקשורתי אחר, רענן, אמיץ ונאמן לערכיו. אני מקווה שהקול הזה ימשיך וישמע בהרי יהודה ושומרון בחוצות ירושלים ואף מעבר לה. היו ברוכים מירושלים".