אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ומנהל מח"ש אורי כרמל
אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ומנהל מח"ש אורי כרמלצילום: משרד המשפטים

במהלך שנת 2015, התקבלו במח"ש החלטות לגבי 640 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה. כ-30% מתיקי החקירה הללו הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי.

לדו"ח המלא לחצו כאן

ב-2015 הועמדו לדין 300 שוטרים ב-200 תיקי חקירה - מספר גדול ביחס לאוכלוסייה נורמטיבית של אנשי משטרה. יחד עם זאת, במח"ש הדגישו כי הם לא היססו לנקות את השוטרים שהתברר שפעלו כדין מכל חשד ולסגור את התיקים בעניינם מחוסר אשמה - וכי זה קרה ביותר מ-100 תיקים שנחקרו.

ב-12 החודשים האחרונים התקבלו בבתי המשפט ברחבי הארץ 91 פסקי דין בתיקי מח"ש, אחוז ההרשעות עמד על 86% כש-3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי. 11% מהתיקים הועברו למישור המשמעתי, עיכוב הליכים ועוד. כ-32% מהפניות שהתקבלו במח"ש כלל לא הראו חשד לביצוע עבירה פלילית. 

שנת 2015 נפתחו במח"ש 1483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקר שוטר אחד או יותר באזהרה.

כ- 66% מהתיקים שנחקרו באזהרה, הגיעו לכלל מיצוי והתבררה בהם האמת. מדובר בחקירות אשר גילו ממצאים פוזיטיביים, אשר ניתן להתבסס עליהם לצורך העמדה לדין פלילי/ משמעתי או לחילופין על מנת לסגור את התיק מחוסר אשמה/ העדר התאמה להליך פלילי. מדובר בעלייה של 11% מאז שנת 2012 .

מיצוי חקירה במח"ש

כ- 30% מהתיקים בהם נחקרו במח"ש שוטרים תחת אזהרה, הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי.

התפלגות ההחלטות

תיאור: cid:image010.png@01D15E8C.306E1C50

בשנה החולפת הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים (בחלק גדול מהתיקים יש יותר משוטר נאשם אחד). בנוסף, ב- 85 תיקים הוחלט כי המענה המתאים הוא להעמיד שוטרים לדין משמעתי והטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת ישראל, כמתחייב על פי הדין.

 כ- 85% מהתיקים שנוהלו על ידי פרקליטי מח"ש הסתיימו השנה בהרשעה או בקביעה שהשוטר ביצע עבירה פלילית, וכ- 3% הסתיימו בזיכוי בבית המשפט. יתר התיקים הסתיימו בהסדר שכלל העברה לדין משמעתי, בעיכוב הליכים וכיוב'.

התפלגות ההחלטות השיפוטיות

תיאור: cid:image011.png@01D15E8C.306E1C50

מרבית הפניות המגיעות למח"ש אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, וחלק לא מבוטל מהן כלל אינו מגלה חשד לעבירה פלילית שביצע שוטר. ועל כן מטבע הדברים, תיקים רבים נגנזים. החלטות מח"ש נתונות לביקורת צמודה כאשר כל החלטה נתונה לערר.

מכיוון שבמקרים רבים האזרח העורר חש "מושקע" בתלונה, בין מן הטעם שהוא חש באופן סובייקטיבי (מבוסס או לאו) כי נגרם לו עוול ובין מן הטעם שהאזרח הסתבך בעצמו עאם החוק והוא מבקש להאחז בתלונה נגד השוטר כדי לקדם את עניינו שלו. וכך, בשלוש השנים האחרונות, הוגשו כ 1180 עררים על החלטות המחלקה לחקירות שוטרים שהם כמחצית מכלל העררים שהוגשו על כלל יחידות הפרקליטות).

למרות כמות העררים הרבה והביקורת הצמודה על ההחלטות המתקבלות במחלקה, אחוז ההתערבות בהחלטות המתקבלות במח"ש הוא נמוך ביותר- רק כאחוז אחד מסך כל העררים נמצאו מוצדקים, נתון המצביע על החלטות מקצועיות ואיכותיות.