תרמיות כספים כדוגמת "העוקץ הניגרי" הן אחת מהונאות האינטרנט הנפוצות ביותר, ותאמינו או לא, גם בין ההונאות המכניסות ביותר, וכן - גם בשנים האחרונות.
המשותף להונאות העוקץ השונות הוא שהן מנסות לשכנע אתכם שמגיע לכם סכום כסף גדול מאוד, אך כדי לקבל אותו תידרשו לשלם "עמלת טיפול והעברה" קטנה יחסית. בפועל, הכסף ששילמתם עבור ה"עמלה" מגיע לכיסם של התוקפים,שנעלמים כלעומת שבאו.
רבים נופלים בפח
הונאות העוקץ הן לא חדשות, ולמעשה הן אפילו מוקדמות יותר מעידן האינטרנט. אך למרות האזהרות, נראה שעדיין הרבה מאוד אנשים מתפתים להאמין להבטחות שווא שסכום דמיוני של כסף פשוט יושב ומחכה להם.
בדומה להונאות אינטרנט אחרות, גם הונאות העוקץ מופצות למספר גדול מאוד של גולשים, ולמרות שרק אחוז קטן מאותם גולשים נופלים ברשת, עדיין מדובר במאות אלפי גולשים בשנה. אך ככל שהמודעות למתקפות מעין אלה עולה, כך אנחנו רואים מאמץ ניכר יותר של התוקפים לתת להונאות שלהם מראה אמין.
אם עד לפני מספר שנים נהוג היה לקבל את מכתבי ההונאה האלה מתורגמים לעברית (או לאנגלית) באמצעות שירותי תרגום מקוונים כדוגמת Google Translate, היום התוקפים מקפידים על שימוש בשפה תקנית, הם משתמשים ברשתות החברתיות ואפילו מקימים אתרי אינטרנט מתחזים כדי לגרום לכם לסמוך עליהם.
העוקץ מגיע גם ללינקדאין
הונאת העוקץ שמסתובבת בימים אלה בלינקדאין מנסה לשכנע גולשים תמימים שאדם בעל שם משפחה זהה לשם המשפחה שלהם, השאיר אחריו סכום גדול של כסף (קרוב ל 10 מיליון דולר) לאחר שנהרג בתאונה מצערת לפני מספר שנים, ועד היום אף אחד לא דרש את כספו, ואתם זכאים לדרוש את הכסף רק מפני ששם המשפחה שלכם הוא זהה.
התוקף מאחורי ההונאה הזו טוען שהוא עובד ותיק בבנק ההשקעות SunTrust האמריקאי, ואף מצהיר על עצמו שהוא אדם דתי ולפיכך ישר. ולמרות שההונאה עצמה מכילה הרבה תמרורי אזהרה – כמו למשל שהתוקף מבקש מכם לשמור על חשאיות וליצור איתו קשר רק באמצעות כתובת המייל הפרטית שלו – תמרור האזהרה העיקרי הוא התוכן הבלתי סביר בעליל של המייל עצמו.
כך תזהו ותימנעו מהונאות עוקץ:
1. התעלמו מהודעות שטוענות שזכיתם בסכום כסף גדול בלוטו או שירושה בלתי צפויה מגיעה לכם. בלוטו לא זוכים אם לא ממלאים טופס, וגם אם משהו במייל היה נכון, לא היו יוצרים אתכם קשר באימייל. במקרים כאלה תוכלו להעביר את ההודעה כלאחר כבוד אל תיבת הספאם. ללא צל של ספק.
2. לפעמים העבריינים מתחזים לחברים שלכם על ידי פריצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלהם. בהונאות אלה התוקף מנסה להתחזות לאותו חבר שמספר לכם שהוא נשדד בזמן טיול בפריז או לונדון ושהוא זקוק לעזרה כספית מידית.
למרות התכתובת ה"דחופה" ברוב המקרים מדובר בהונאה, וכבר קרה מקרה שבו אמא קיבלה הודעה כזו ושלחה סכום כסף לא מבוטל לאדם שהתחזה לבנה, שישן כל העת בחדר הסמוך. אז יש לחשוד בהודעות "דחופות" של אנשים שמבקשים שתשלחו להם כסף, ולנסות לברר אם יש מאחוריהן אמת – למשל על ידי כך שתרימו טלפון לאותו אדם.
3. בדומה לפריצה לתיבת המייל, התוקפים יכולים להתחזות לחברים שלכם על ידי פריצה לחשבונות המדיה החברתית שלהם – בעיקר פייסבוק – ולשלוח בשמם כל מיני הודעות מדאיגות. שוב, במקרה כזה מומלץ לנסות ליצור קשר עם החבר, לפני ששוקלים לעשות העברה בנקאית כלשהי.
4. אם קיבלתם הודעה שאתם בספק לגבי אמינותה אבל אתם רוצים להיות לגמרי בטוחים, צרו קשר עם שירות הלקוחות של הגוף שכביכול שלח לכם את ההודעה – כמו הבנק או כל גוף אחר. אבל שימו לב לא ללחוץ על אף קישור במייל עצמו וגם לא להתקשר למספרי טלפון שעלולים להופיע במייל, אלא חפשו את פרטי יצירת הקשר באתר הרשמי של אותו גוף.
5. מכיוון שלכל מטבע שני צדדים, עליכם גם לוודא שאף אחד לא משתמש בזהות שלכם כדי להפיץ מכתבי עוקץ לאחרים. איך עושים את זה? מוודאים שהחשבונות שלנו – בעיקר תיבת הדואר וחשבונות המדיה החברתית – מוגנים באמצעות סיסמה חזקה.
הכתבה נכתבה בסיוע לב לידרמן מהבלוג הטכנולוגי LeiderTech