בשבועיים האחרונים דילגה משפחת אורבך מאתר לאתר ומטקס לטקס, מציינת יחד עם כל עם ישראל מלאות שנה לפטירתו של השר, הפובליציסט, הסופר והעיתונאי מחולל מהפכת התודעה התקשורתית בציונות הדתית, אורי אורבך ז"ל.
את שורת האירועים מסכמת מיכל אורבך, אלמנתו של אורי, במילים קצרות: "היה עמוס מאוד והיה טוב".
אל רצף האירועים נכנסה כמובן גם האזכרה בבית העלמין בהשתתפות קרוביו וחבריו של אורבך, והיה גם האירוע הממלכתי לזכרו של השר, שאורגן במשותף עם רשות השירות הלאומי-אזרחי בראשותו של שר-שלום ג'רבי ובמעמד נכבדים ובהם נשיא המדינה, שרים וחברי כנסת. "היו יומיים שבהם פגשתי את אותם אנשים, את הנשיא, את הרב הראשי, את קובי אריאלי וידידיה מאיר ואחרים, והייתה קצת תחושה של להקה נודדת שעוברת יחד ממקום למקום", אומרת מיכל.
הומור כדרך חיים
האם העיסוק החוזר ונשנה בהומור של בעלך המנוח אינו מעט מופרז, ואולי קצת פוגם בדמותו?
"לא זו הבעיה. מטריד אותי שאומרים שהוא 'השתמש' בהומור. זה לא היה על הקולב ביציאה מהבית או במגירה, ציוד שלוקחים לדרך. הוא לא השתמש בהומור. ההומור היה חלק מראיית עולמו. זו השקפה ודרך חיים שמעניקה פרופורציות לחיים. כשאתה מסתכל על עצמך מהצד ובהומור אתה רואה את הדברים ביתר גיחוך, גם בהומור עצמי, ואתה חוזר לממדים הטבעיים שלך. הוא דיבר לא מעט על הפומפוזיות שסביב דמות השר, על הדגלונים שהוא מקבל ואיתם התודות על תרומתו בעבר למקום, למרות שזו הפעם הראשונה שהוא מבקר בו. על כך שפתאום זו לא 'אשתו' אלא 'רעייתו', והוא כבר לא סתם יושב, אלא תופס את מקומו...".
על הפוליטיקאים שנשאו לא מעט נאומים סביב דמותו, אומרת מיכל כי להערכתה רבים מהם לקחו איתם משהו מאישיותו כמעין התוויית דרך לעתיד. "ראיתי שאיילת שקד לקחה את הדברים מאוד ללב. גם נפתלי בנט ועוד אנשים מאוד כואבים את היעדרו, ורוצים לקחת איתם משהו מהגישה שלו ומהאישיות שלו. אמנם האדם רואה לעיניים וה' יראה ללבב, ואני לא יכולה לדעת מה מפנימים, אבל זו תחושתי".
הצלחת לפענח איך קרה שמי שהיה סמן ימני בתקשורת, התגושש לא מעט ברדיו ובטלוויזיה, היה פובליציסט שלא עשה הנחות לאיש או למגזר, דווקא הוא מתואר היום כגשר?
"מתברר שכדי להיות גשר לא צריך לוותר ואפשר לעמוד על הדעות שלך, ואם אתה מסתכל על הדברים עניינית - יתייחסו לכך בכבוד. אין לי ספק שיש גם מי שנפגעו מדברים שהוא כתב ואמר, כי הוא אמר דברים נוקבים. אבל ראינו איך בשבעה הגיעו אלינו אנשים מכל הקצוות, אנשים כמו דב חנין ואחרים שידעו להעריך אותו, וכולם אמרו את אותו דבר. הגיעה אלינו בין השאר רבה רפורמית שהוא התעמת איתה בחריפות פעם בדיון מול קהילתה, ובכל זאת היה ביניהם יחס חברי ומכבד. היא ראתה את הענייניות שבה הוא נקט".
ומילה אחרונה על 'המילה האחרונה' – ציער אותך השינוי שחולל מפקד גלי צה"ל בתוכנית?
"זו כבר לא אותה תוכנית וחבל, אבל לירון דקל הפתרונים, ועם זאת אנחנו מודים על ההערכה שיש בתחנה לאורי כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת אולפן על שמו". היא מספרת על הקשר המיוחד שנוצר בין משתתפי התוכנית המקורית: "התיידדנו כולנו, המשפחות, לא רק המשתתפים בתוכנית. באנו לבר המצווה של בנה של העורכת דלית עופר. הדתיים הגיעו לפני שבת, והחילונים הצטרפו בבוקר".
מיכל מוסיפה: "ברצוני לציין שאני מעריכה במיוחד את הסיקור המקיף שניתן בערוץ 7 לדברים שנעשים לזכרו של אורי, ומודה גם על ההצטרפות לשידור הישיר מהאזכרה הממלכתית, בתיאום עם ערוץ 20, מה שהיה מענה לאלפים שהתעניינו ורצו להגיע, וזה איפשר להם להיות שותפים לערב המיוחד".