בדברים חריפים מבקר הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני 'צהר', את דבריו של הרב יצחק נריה בכנס ירושלים, דברים בהם ביקר את יחסה של הציונות הדתית לעולם התורה וביקש לערוך השוואה ליחסו של העולם החרדי לעולם התורה.
"אני רואה את הדברים בחומרה רבה, כיוון שזו הוצאת שם רע על ציבור", אומר הרב סתיו. "תמיד אנחנו רוצים לשפר דברים בציבור שלנו, כמו בכל קבוצה וקבוצה, אבל הקביעות הגורפות בגנותו של ציבור הן רחוקות מלשקף את המציאות ואת ההבנה היסטורית של התהליכים שבהם נמצא הציבור הזה, כמו כל עם ישראל, וגם הבעת רגשי נחיתות שאנחנו לא ראויים להם".
ממשיך הרב סתיו ומבאר את עמדתו: "עולם התורה באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה היה עולם תורה שבכל מזרח אירופה המהוללת והמפוארת היו כמה אלפים בודדים של תלמידי ישיבות. בכל ליטא לא היו יותר מ-300-400 בחורי ישיבות, וכאן ברוך ה' אחרי המלחמה הוקם דור שלם של תורה. אז בחלק מהחברות החרדיות הפכו את 'חברת הלומדים' לאידיאל שבו הופכים את כולם ללומדי תורה כל היום. אנחנו אף פעם לא חשבנו כך ולא האמנו בזה כי גם חכמי התורה מכל הגוונים לא חשבו כך לאורך כל הדורות, ראה את יהדות ארה"ב של היום שבה לצד אלפי בני ישיבות יש בה מאות אלפים שהולכים לעבוד".
"בציונות הדתית, דווקא על רקע המספרים שהוזכרו, הציונות הדתית נמצאת במקום מצוין. אלפי אברכים ומאות רבנים לציבור של קרוב למיליון נפש, וכאילו אין תורה אצלנו ואנחנו צריכים להתקנא באחרים וכאילו כל הישגי התורה של הציונות הדתית נמחקים כאילו לא היו. יש כאן גם טעות היסטורית. מעולם לא היה טוב יותר גם בציונות הדתית וגם בעם ישראל. אנחנו לא רוצים חברה שכולם בה הולכים ללמוד תורה, לא מפני שאנחנו לא רוצים לומדי תורה. אנחנו רוצים שילמדו תורה, אבל גם שילכו לעבוד, שילכו לצבא ושיקימו מדינה".
מוסיף הרב סתיו וקובל על האופן שבו הוטחה הביקורת בציבור הציונות הדתית. "הציבור הזה תומך בתורה. הציבור הזה משלם שכר לימוד בישיבות תיכוניות וישיבות גבוהות בעשרות אלפי שקלים, דבר שאף ציבור לא עושה אותו. במשפחה ממוצעת בציבור הדתי לאומי עוזרים להחזיק הרבה ישיבות ולא ראוי לציבור כזה שנושא על כתפיו את עולם התורה שלו וחלק מעולם התורה החרדי שממומנים על ידי הציבור שלנו, לבוא וככה להוציא דיבה רעה על ציבור שלם. לא שמענו כך, לא מהרצי"ה, לא מהרב אברום שפירא ולא מהרב נריה שחיו בתקופה שבאמת לא היו בה ישיבות וכוללים של הציונות הדתית, אז היום, כשיש כל כך הרבה מפעלים של תורה לדבר כך? שנים רבות לא זכינו לרנסנס כזה של עולם הישיבות בציונות הדתית. נדמה לי שהוצאת דיבת הציבור רעה זה לא ראוי ולא נכון".
הרב סתיו מתייחס גם לטענתו של הרב נריה ולפיה שלוש ישיבות מרכזיות בציונות הדתית מניבות רק 200 נרשמים לשיעור א' בעוד בישיבת חברון לבדה המספר גדול לאין ערוך, הדברים אומרים דרשני. "אני לא מבין את הטיעון. יש למעלה 1700 בחורים שמתחילים ישיבות הסדר וישיבות גבוהות. זה מתקרב לאלפיים בחורים שמתחילים שנה א'. זה מצוין ונפלא. כמה בחורים נכנסו לשנה א' באירופה? האם העובדה שבחברה אחרת החליטו שכולם צריכים להיכנס לשיעור א' זה אומר שצריך לכופף את הראש? ממי צריך להתבייש? כי מישהו המציא אידיאל שבו כולם צריכים להיות בבית המדרש, גם אם הוא מתבטל או מקלף תפוחי אדמה? שוחחתי פעם עם ראש ישיבה חרדי חשוב ושאלתי אותו 'אבל אתה יודע שאתה מחזיק בישיבה בחורים שלא לומדים כלום', והוא אמר לי שהוא מעדיף שיקלפו תפוחי אדמה ובלבד שלא יתגייסו לצבא, אז אני צריך להתבייש בכך שאנחנו אומרים שמי שיכול ללמוד ילמד ומי שיכול ללכת לצבא ילך לצבא? אנחנו שמחים במצוות ההליכה לצבא. שמחים בהליכה לצבא ובהליכה לישיבה. אין לי שום נחיתות מול ישיבת חברון".
הרב סתיו גם אינו מקבל את הטענה לפיה בציונות הדתית ניתן פחות כבוד ללומדי התורה לעומת המתרחש בציבור החרדי. בדבריו הזכיר עד כמה רבני הציונות הדתית עסוקים באלפי שאלות הנשלחות אליהם מכל רבדי הציבור, גם מכאלה שלא ניתן היה לשער ששאלות מסוג זה יעסיקו אותם, ובתחומים הרגישים ביותר. בציונות הדתית, אומר הרב סתיו, מגיעים להתברך ולהתייעץ עם רבנים ללא הרף ובוודאי שרוחשים כבוד עצום לרבנים. "הציבור צמא לשמוע את דבר השם".
"נכון שבפוליטיקה שלנו אנחנו לא מכריזים על הקמת מועצת גדולים כזו או אחרת שכאילו מתייעצים בהם ובסוף עושים מה שהפוליטיקאים רוצים. אנחנו לא עושים את ההצגות הללו כי אנחנו חושבים שהרבנים שלנו לא צריכים לעסוק בפוליטיקה אלא בדבר ה', וגם על זה אנחנו שמחים מאוד. זה לא אומר שאין כבוד לתורה ולרבנים בציבור שלנו. יש לנו ציבור מלא הערכה לעולם התורה ולרבנים".
בנאומו ביקר הרב נריה את התופעה בה תורמים בציונות הדתית רואים בעולם התורה החרדי עולם תורה הראוי לתרומתם, בעוד עולם הישיבות הציוני דתי אינו זוכה לתרומותיהם. הרב סתיו סבור כי יחסם של הנדבנים הללו נובע מאותם רגשי נחיתות שיש ככל הנראה גם לרב נריה. "גם כאן אסור לנו להכליל. אנחנו מדברים על ציבור. הציבור שלנו הוא שמחזיק את עולם התורה שלנו. כל הורה בציונות הדתית משלם בממוצע להחזיק בן בישיבה תיכונית 18 או 20 אלף שקלים, ואחר כך במכינה, בישיבת הסדר או מדרשה 10 או 15 אלף שקלים, וזה לאורך של חמש שנים. כמאה אלף שקלים זה עולה לכל משפחה. אז להגיד שלא מחזיקים ולא שותפים? אז אולי מדובר בעשרה או עשרים מיליונרים, אבל לא מדובר בציבור".
גם על כך מוסיף הרב סתיו ומעריך כי מדובר בהכללה שהרי גם ישיבות ההסדר יוכלו להעיד שמי שמחזיק אותן כלכלית הם תורמים מהציונות הדתית ולא ממגזר אחר כלשהו. "לא הגבירים החרדיים תורמים לישיבות הציוניות".
לזאת מוסיף ומעיר הרב סתיו כי אכן גבירי הציונות הדתית מחזיקים מוסדות ומפעלי תורה חרדיים וגם על כך יש לשבח ולא להלין. "אנחנו יודעים להעריך תורה בעולם החרדי ולא עורכים הבדלה בין מגזרים. גבירים שלנו מחזיקים את שוטנשטיין ואת מאורות הדף היומי אנחנו שמחים בכך. שלא כמו קבוצות אחרות, אנחנו לא עושים הבחנה בין תורה לתורה וכל מי שמקדש שם שמיים בתורה אנחנו מברכים על כך ואנחנו רוצים לחזק אותו. אם צריך לחזק אותם שיתרמו גם לציונות הדתית צריך לעשות זאת אבל אי אפשר להוכיח את כלל הציבור הדתי לאומי כמי שאינו אוהב תורה ומכבד תורה".
לקראת תום הדברים נשאל הרב סתיו אם יתכן ומאחורי הביקורת שמטיחים אישים ורבנים כדוגמת הרב נריה עומדת ביקורת על ראש החץ הפוליטי של הציונות הדתית, קרי השר נפתלי בנט שלא הגיע לפוליטיקה מעולמה של תורה. הרב סתיו נזהר מלדוש בסוגיה זו ואומר: "זה שיח אחר לגמרי שבו אני לא עוסק. אני לא עוסק בפוליטיקה. הרב נריה תמך במפלגה אחרת וזו זכותו. מותר לרבנים להיות מעורבים בפוליטיקה כל עוד הם לא עושים זאת כרבנים, אבל זה לא קשור לעניין. לא הייתי רוצה לעסוק בשאלות פוליטיות ודרך זה לבקר ציבור שלם. אם יש ביקורת לגיטימית על נפתלי בנט תגיד אותה, אבל אל תכניס לכך את הציבור כולו".