המצור המוטל בידי אנשי צבאו של בשאר אסאד ואנשי חיזבאללה זה למעלה מחצי שנה על העיירה דאיא הסמוכה לדמשק קומם את העולם המערבי שניסה לשגר אל העיר אספקת חירום, מזון ותרופות, אולם מסתבר שגם בלבנון גורף המצור ביקורת קשה.
מראות הרעב החמור שפשה בעיירה בתקופת המצור, הדיווחים על מוות מתת תזונה וטענות לאכילת בשר אדם בעקבות המצוקה החמורה הניעו אם האו"ם לפעול ולשגר משלחות סיוע לעיירה, אולם בניגוד לסיכומים סירבו אנשי אסאד והחיזבאללה להתיר למשלחות להוציא מהעיירה כמה מאות תושבים שמצבם הירוד חייב טיפול רפואי ותזונתי דחוף.
בחיזבאללה טוענים כי האחריות למצוקת תושבי העיירה מוטלת אך ורק על כתפי המורדים החמושים שבתוכה, ואלה הפכו את התושבים לבני ערובה בידיהם ומפיצים האשמות שווא כלפי המשטר הסורי ותומכיו. את התיעוד המצולם מתוככי המחנה מתארים אנשיו של אסאד ואנשי חיזבאללה כפיברוק.
כאמור, המציאות הקשה בעיירה מניבה אמירות קשות בלבנון כלפי חיזבאללה. מכון ממר"י העוקב אחר התקשורת במזרח התיכון מציג שורת ציטוטים המעידים על הזעם הלבנוני המופנה כלפי הארגון וראשיו.
לפני כחודש הגדיר ראש ממשלת לבנון לשעבר ויו"ר זרם אל-מסתקבל העומד בראש כוחות ה- 14 במרץ, סעד אל-חרירי, את המצור כהוצאה להורג של העיירה. בחשבון הטוויטר שלו כתב: "חודשיים של מצור ומניעת מזון ותרופות מ-40 אלף אזרחים במדאיא. היכן המצפון של העולם? המצור על מדאיא: הוצאה להורג של עיר בחרב ההרעבה".
חבר הפרלמנט הלבנוני, הדרוזי מרואן חמאדה, קבע כי "על חזבאללה, הרפובליקה האסלאמית [האיראנית] והמשטר הסורי להתבייש. יתירה מכך, גם על העולם ושליחו, סטפן דה מיסתורה, להתבייש נוכח מה שמתרחש בעיירה הסורית מדאיא. חזרנו למשהו נתעב יותר מהנאציזם, מהסטליניזם ומהציונות, המחייב אותנו להסיר את תואר ההתנגדות והמאבק מכל אדם או ארגון או מדינה המשתתפים במצור על מדאיא, או שותקים בנוגע לפשע המתועב נגד האנושות".
העיתונות הלבנונית גועשת גם היא סביב המצור והדיווחים ממנו. אחת הדוגמאות היא במאמר מערכת באל-מסתקבל, שם נכתב כי "המצור הלא צודק המוטל על העיירה מדאיא ועל קרוב ל-40 אלף התושבים שנותרו בתוכה, לא מכבד את משטרו של הרודן העריץ בשאר אל-אסד, לא את תומכיו ולא את בעלי בריתו. יתרה מכך, הוא אות קלון שיישאר על מצחם של כל אלו עד ליום הדין... מדאיא הנצורה והחנוקה, ש'נידונה למוות בחרב ההרעבה' כדברי יו"ר זרם אל-מסתקבל סעד אל-חרירי, היא קורבן של משטר אל-אסד ובעל בריתו, 'חזבאללה', כפי שהיא קורבן גם של הימנעות הקהילה הבינלאומית מלמלא את חובתה האנושית והמדינית הפשוטה ביותר כלפי העיירה האומללה ותושביה וכלפי האסון הסורי בכללותו. מדאיא היא זעקת כאב בפני כל העולם, אשר ניצב מנגד ומשקיף בראשית האלף השלישי, על מראה המזכיר את מעשי הזוועה, הפשעים וההשמדות הגדולים בתקופות העבר הרחוק מאוד".